ישראל-טורקיה: שש-בש

עוצמתה של טורקיה נובעת ממיקומה בנקודת מפגש בין אסיה לאירופה ובין המזרח למערב. המדינה הפכה לצומת ראשי בנתיבי הנפט העולמיים ב-2006, כאשר נפתח צינור הנפט (BTC) היחיד מאסיה לאירופה שאינו עובר בשטחה של רוסיה.

מיקומה האסטרטגי של טורקיה, בשילוב שאיפותיה לחזור למרכז הבמה האזורית, הובילו באחרונה למתיחות מדינית מול מעצמה אזורית אחרת - ישראל. יש שיאמרו כי הצעדים בהם נקט ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כלפי ישראל - ובהם הדרישה להתנצלות אגב פרשת המרמרה, החזרת שגרירנו ארצה וההודעה על הפסקת הסחר הביטחוני - הם חלק מתהליך שמטרתו לבסס מחדש את מעמדה של טורקיה כמעצמה השלטת באזור.

התאוששות מהירה מהמשבר

בשנת 2001 חוותה טורקיה משבר כלכלי חמור, שהוביל לאימוץ רפורמות מוניטריות ופיסקליות נרחבות, כחלק מתוכנית כלכלית של קרן המטבע הבינלאומית. על ממשלתו של ארדואן, שעלה לשלטון זמן קצר לאחר המשבר, רשומה סדרה של הישגים כלכליים. המדינה, שהייתה ידועה כבעלת שיעור ריבית גבוה אפילו ביחס לשווקים מתעוררים אחרים, רשמה התקדמות כאשר הורידה את שיעור האינפלציה המקומי לרמה חד-ספרתית בסוף השנה שעברה. על הצמיחה המהירה בכלכלה הטורקית בעשור האחרון מעיד הגידול של יותר מפי שניים בתוצר, בהיקף היצוא ובתקבולי התיירות.

כיום טורקיה הינה הכלכלה ה-16 בגודלה בעולם והשישית באירופה. המדינה עשירה במחצבים כגון נחושת, כרום, ברזל, גופרית, אבץ ועופרת. כלכלתה מונעת בעיקר ממגזרי התעשייה והשירותים, על אף שסקטור החקלאות אחראי ל-30% מכוח העבודה. הענף התעשייתי החשוב ביותר בטורקיה הוא הרכב, ואחריו הטקסטיל והמזון.

כלכלת טורקיה הפגינה התאוששות מהירה ממשבר האשראי העולמי, ולאחר צמיחה שלילית בשנת 2009 התרחבה ב-9% ב-2010 בקצב כפול מהצמיחה הממוצעת בעולם באותה שנה. על פי ההערכות של קרן המטבע העולמית, הכלכלה הטורקית צפויה להמשיך לצמוח בשנים הקרובות בשיעור ממוצע של יותר מ-4% בשנה.

למרות נתוניה הכלכליים החיוביים, והעובדה שהיא אחת הכלכלות המובילות בקבוצת השווקים המתעוררים, האיחוד האירופי עדיין לא קיבל את טורקיה לשורותיו. משנת 2005 מנהלת טורקיה משא ומתן להצטרפות לאיחוד, אך הגבלות על חופש הביטוי, דומיננטיות הצבא, יחסה הבעייתי כלפי מיעוטים וכרוניקה של אי-יציבות כלכלית, שבאה לידי ביטוי באינפלציה גבוהה ובתנודתיות המטבע, גרמו עד כה לדחיית המועמדות.

תנודתיות רבה בשער החליפין

למרות ההתקררות ביחסי ישראל-טורקיה, המדינות נהנות בשנים האחרונות משיתוף פעולה פורה הודות לתשתית רחבה של הסכמים כלכליים. טורקיה הינה שותפת הסחר השישית בגודלה של ישראל, והיקף הסחר בין המדינות גדל בכ-60% בשנתיים האחרונות.

ענפי היצוא העיקריים לטורקיה הם כימיקלים, מינרליים ופטרוכימיים. ענף דומיננטי נוסף בין המדינות הוא סחר מתכות. החברות הישראליות הבולטות שפועלות בטורקיה הן טבע, כיל, בזן, נייר חדרה, אלביט מערכות והתעשייה האווירית.

התמורה ביחסים בין המדינות לא גלשה עד כה באופן משמעותי לשורת ההכנסות של החברות בישראל ובטורקיה, אך סביר שהמשך התקררות היחסים יצמצם את היקף הסחר בין המדינות.

מעניין לבחון את האינדיקטורים הכלכליים המרכזיים של שתי המדינות. הריבית בטורקיה עומדת כיום על רמה גבוהה יותר מזו של ישראל - 5.75% מול 3.25%. עם זאת, בעוד רמת האינפלציה בישראל גוזרת ריבית ריאלית חיובית במשק, בטורקיה ניכרת היטב המדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנק המרכזי, ושיעור האינפלציה במדינה צפוי להגיע ל-7.5% עד סוף השנה.

אחת התוצאות הבעייתיות של רמות האינפלציה והריבית בטורקיה, היא התנודתיות החדה בשער החליפין. הלירה הטורקית החדשה, שהחלה את דרכה בינואר 2005, מאופיינת בתנודתיות חדה יותר ביחס לשערי החליפין הבולטים, מזו של השקל.

ביחס חוב/תוצר, מצבה של טורקיה עדיף על פני זה של ישראל - חוב של 39% מול 73%. מנגד, דירוג האשראי של טורקיה (BB) נמוך משמעותית בהשוואה לישראל (A ), ובסוף השבוע קיבלנו חיזוק חיובי נוסף לכך בדמות העלאה של דרגה אחת. במבחן הסיכון, שוקי החוב הבינלאומיים מדרגים את ישראל ברמת סיכון נמוכה יותר, ולראייה מחיר ה-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון) של ממשלת ישראל ל-5 שנים עומד כיום על 168 לעומת 232 של טורקיה.

גם בין תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים קיים פער מהותי לטובת ישראל: 4.7% לעומת 8.7% באג"ח הטורקית.

ומה בנוגע לשוק המניות? המדד המוביל בטורקיה הוא ISE100, המקביל למדד ת"א 100 בארץ. מתחילת העשור האחרון נסק המדד ביותר מ-500%. זאת בהשוואה למדד השווקים המתעוררים שעלה במחצית משיעור זה, ולמדד המניות הישראלי שהתחזק בכ-115%.

למרות התשואה העודפת של טורקיה בעשור האחרון, התמחור הנוכחי מלמד כי מכפיל הרווח במדד הטורקי עומד על 11.5 לעומת רמה דומה של 11.7 במדד הישראלי. כאשר משקללים גם את אלטרנטיבת האג"ח והסיכון היחסי בין המדינות, עולה כי כיום השקעה בשוק המניות הישראלי אטרקטיבית יותר מאשר בשוק הטורקי.

בשורה התחתונה, בזירה הכלכלית מצבנו איתן יותר מזה של הטורקים, וכדאיות ההשקעה למשקיעים זרים בשוק הישראלי נראית יציבה ומעניינת יותר.

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ