פרופ' אביה ספיבק על הכלכלה הישראלית: "הקליפה נראית בסדר, אבל בפנים יש סימנים של התחלת ריקבון"

הממשלה מרבה להתגאות בנתונים הכלכליים של ישראל, אבל דוברים בפאנל שעסק בשאלה מדוע כלכלות לאומיות עוברות מהצלחה לכישלון, בהנחיית עורך "גלובס" חגי גולן, טוענים כי מצבה של ישראל דווקא אינו טוב כל כך. "הצמיחה במשק בעשור האחרון בכלל לא מזהירה", פתח פרופ' אבי בן בסט מהאונ' העברית, לשעבר מנכ"ל האוצר. "קצב הצמיחה הממוצע לנפש בעשור הסתכם ב-1.2% - פרומיל בלבד מעל ממוצע OECD". עוד אמר בן בסט כי בעבר החינוך היה אחד התחומים שבהם ישראל הצליחה, הודות להיי-טק, אבל היום, בדירוג OECD, ישראל במקום השלישי מלמטה בהוצאות לתלמיד.

בן בסט קרא להגדלת ההוצאה הציבורית במקביל להעלאת מס החברות וביטול הפטורים ממס ל"אינספור גורמים אינטרסנטיים". עוד אמר שיש לפרק את המבנה הפירמידלי ולהפריד החזקות ריאליות ופיננסיות, "מבנה הפוגע בניהול הקצאת אשראי ונגוע בניגודי אינטרסים".

"שופרסל ישנה טוב בלילה"

פרופ' ירון זליכה, ראש תוכנית MBA וההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו, תקף אף הוא את מבנה המשק. "יש פה דו-שיח של חירשים - רמת העוני הגבוהה במערב (24.7%) היא מדד להצלחה? אחרי 50 שנה של צמיחה קפיטליסטית, הידרדרנו בהכנסה לנפש", טען, "זו לא הצלחה, זה כישלון. אם היינו קבוצת כדורסל שבמשך 40 שנה מפסידה בכל משחק עם המערב, לא היינו מחליפים את המאמן? יש פה בעיה בראיית המציאות הבסיסית". לדברי זליכה, הגורם למצב הזה הוא מבנה המשק - "הכי מונופוליסטי ולא תחרותי שיש", כדבריו. "חצי מיליון איש יוצאים לרחובות ושבוע אחרי זה עזריאלי קונה קניון ולא אומרים כלום. הממונה על הגבלים עסקיים חי פה במדינה בכלל? כל עוד מבנה המשק כה מעוות, לא ישתנה כלום; צריך לקחת ענף ענף ולפרק ולפצל את השחקנים הדומיננטיים. המונופולים לא צריכים לקחת סיכון כי הם לוקחים את השוק בהליכה, הם מקטינים את השווי של כל המשק. שופרסל הולכת לישון טוב בלילה".

"העובדים לא קיבלו את חלקם בצמיחה"

"הקליפה נראית בסדר אבל התוך מראה סימנים של התחלת ריקבון", הוסיף פרופ' אביה ספיבק, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל ומראשי צוות האקדמאים המלווה את תנועת המחאה. "כשהיינו נוסעים לחו"ל ורואים הומלסים, התגאינו שבישראל זה לא יכול לקרות, והנה עכשיו זה קורה. המדינה לא מתפקדת - לא בערבות הדדית (דאגה לחלשים) ולא באיכות הפקידות, הבריאות והחינוך. במקום לנצל את העשור שרובו נהנה משגשוג, הוא בוזבז.

"העובדים לא קיבלו את חלקם בצמיחה. מי שאומר שהעובד הישראלי מפונק צריך לזכור שהעובד תרם למשק אבל לא קיבל כלום. הייתה פה השתוללות בחלוקה בין העבודה להון, שקיבל את כל פירות הצמיחה".

עוד הוסיף ספיבק כי שר האוצר וראש הממשלה מסתכלים על חלק מהתמונה והם אינם רואים את הבעיות - המשך הצמיחה לא מובטח, ההידרדרות שלנו בפרמטרים בינלאומיים. רבותיי, תתעוררו. הכלכלה חייבת שינוי. אולי עם התמיכה הפוליטית של המחאה, יהיה אפשר לבצע אותו".

לדברי ספיבק, דרוש שינוי מבני גדול במנהל הציבורי. "לא סתם מתלוננים שהפקידות מתעמרת", הוא אומר, "צריך להפסיק עם התפיסה, שבה דגל רה"מ, בנימין נתניהו, ב-2003, ולפיה הסקטור הציבורי הוא השמן והוא רוכב על הסקטור הפרטי הרזה. שיח של קונפליקט וסקטורליזציה לא מאפשר לעשות כלום.

"המדינה נבנתה טלאי על טלאי"

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, עמד על הקושי היום ברכישת דירה ואמר כי "לזוג צעיר אין סיכוי להגיע לדירה, אם עלותה שווה ל-127 משכורות ממוצעות, במקום 50 כשהייתי בן 22". עם זאת, הוא ציין כי לא הריכוזיות היא הבעיה המרכזית שהביאה למצב שבו המשק נמצא. "בנינו מדינה טלאי על טלאי בלי תכנון לטווח ארוך", אמר, "זו מדינה שאומרת לאזרחיה שאין מים וישראל מתייבשת, והיא לוקחת 12 שקל לאזרח במקום התפלה שעולה 2.5 שקלים. איך אפשר להבין מדינה שאין לה רכבת מחושמלת, שנוסעת בקטר משנות החמישים? המדינה בנתה צינור מים ל-2 מיליון איש ולא מבינה למה הצינור מתפוצץ כשהוא צריך לשרת 7.7 מיליון איש".