ח"כ חרמש: "הפתרון המועדף לתעש - הבראה ולא הפרטה"

ועדת הכספים של הכנסת מתנה את אישור תשלום משכורות חודש אוקטובר לעובדי התעשייה הצבאית (תעש), בקביעת לוחות זמנים להתקדמות במו"מ ליישוב המשבר בחברה. הצוות, שמונה על ידי הוועדה במטרה לגשר בין הצדדים, קצב היום (ד') שעות ספורות להסתדרות, לעובדים ולמשרדי האוצר והביטחון לשם קביעת לוחות זמנים להידברות. זאת על מנת שיוכלו למצות בתוך שבוע בלבד את המהלכים לפתרון המשבר.

לדברי יו"ר הצוות, ח"כ שי חרמש (קדימה), אם לא יימסרו לוחות זמנים כאלה, ועדת הכספים לא תאשר מחר לאוצר להזרים כ-60 מיליון שקל לתשלום משכורות העובדים.

המגעים על הפרטת תעש תקועים, אף שהגורמים המעורבים בהם משוכנעים כי הפערים קטנים וברי גישור. הצדדים שבו בחודשים האחרונים לתוכנית להפריט את החברה, לאחר שגם תוכנית אחרת למזג אותה עם חברת רפאל נקלעה למבוי סתום בשל חילוקי דעות.

רושם דומה קיבלו ביומיים האחרונים גם חברי ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, שהתבקשו לדון בבקשה לאשר לאוצר מתן הלוואות לתשלום שכרם של עובדי החברה. גפני הקים את צוות המשנה בשאיפה שיצליח להוביל את הצדדים לפתרון קבע, תוך הסרת חסמים שמקשים על האצת הדיונים.

לדברי חרמש, בכוונתו להעמיד לרשות הצדדים בין שבועיים לשלושה כדי להשיג הסכמות: "הצדדים מתחפרים בעמדותיהם. אם דברים לא יזוזו בזמן קצר, ניתן להם לנהל את הדברים בעצמם. מבחינתנו זו רק שליחות. כרגע כולם נראים לי שם מותשים, מיואשים, מבוצרים בעמדותיהם, וכל אחד יושב על הענף שלו. אבל לפעמים במצבים כאלה צריך רק סולם קטן מאלומיניום שיעזור להם לרדת", אמר.

אפשר למחוק את החוב?

חרמש הוסיף כי הוא מעדיף להבריא את החברה ולהימנע מהבאתה להליך של הפרטה. "אם נוריד את ההפרטה מסדר היום, נחסוך חרדות מצד העובדים והם יתגמשו בדרישותיהם", הבהיר.

בתום דיון ראשון שקיים הצוות בהשתתפות יו"ר תעש, ניצה פוזנר, ומנכ"ל החברה, אבי פלדר, קרא חרמש למשרד הביטחון להגדיר בערכים כספיים את פוטנציאל הייצור בחירום שהוא מבקש לשמור בחברה - מעבר לפעילותה השוטפת.

זאת, משום שמדובר בקווי ייצור הנחוצים למדינה ותעש נדרשת להחזיקם, חרף היותם בלי רווחיים ולמרות שהם מסבים לה הפסדים כבדים. בנוסף, הוא קרא למשרד הביטחון להתחייב על הזמנות נשק ומוצרים מהחברה בטווח של חמש שנים.

לצד קריאות אלה, קרא חרמש להנהלת החברה להציג בתוך שבוע תוכנית שבוחנת את המשך קיומה של תעש כחברה עצמאית, מבלי שתיעשה הפרטה.

לדעת חרמש, בהיותה חברה ממשלתית, הלוואות שהעבירה המדינה לתעש יכולות להיחשב כהשקעות בעלים, ובכך למחוק, למעשה, חוב של כ-1.2 מיליארד שקל מצד תעש לאוצר. מדובר בהלוואות שניתנות באופן שוטף בחודשים האחרונים לתשלום שכר או לרכישת חומרי גלם לייצור.

נוסף על מהלכים אלה, חרמש סבור שניתן לחסוך כ-200 מיליון שקל מדי שנה עם פרישתם של כ-950 עובדים. עלות תכנית הפרישה של קבוצת עובדים זו עומדת על כ-1.1 מיליארד שקל, והצדדים שנושאים ונותנים בסוגיה הסכימו עליה לפני זמן רב.

ויכוח על היקף רשת הביטחון

עם זאת, ויכוח על היקף "רשת הביטחון", קרן מיוחדת שבה יופקד סכום כסף שיבטיח את זכויות העובדים שיישארו בתעש אחרי ההפרטה, הוא שמעכב את ההתקדמות במו"מ.

בעוד העובדים דורשים רשת ביטחון בהיקף של כ-870 מיליון שקל, מוכן האוצר להעמיד רשת ביטחון בהיקף של כ-600 מיליון שקל בלבד. לוויכוח זה נלווית גם דרישה להרחיב את מעגל העובדים, שעתידים להישאר בתעש אחרי ההפרטה, ואשר ייהנו בעת הצורך מרשת הביטחון.

גורמים המקורבים לדיונים אמרו היום כי אם בתוך שבוע לא יסוכמו מהלכים על הפרטת החברה, תיעשה חשיבה מחודשת על המיזוג שלה עם חברה אחרת (כמו במקרה שבו היה ניסיון למזג אותה עם רפאל); או שתיבחן אפשרות להבריא אותה.

"מלכתחילה העובדים התנגדו להפרטה, אך בסוף הבינו שהחברה נתונה לבעיות ואין מנוס. אם החברה הולכת להפרטה, אנחנו רק רוצים ביטחון תעסוקתי. הדרישות שלנו צנועות למדי. בכל מקרה, בין אם מדובר בהפרטה, בהבראה או במיזוג - צריך שלעובדים תהיה ודאות לגבי המשכורות הבאות", אמר היום יו"ר ועד העובדים בחברה, איציק יהודה.