חזון העתיד: כך ייראו הרובוטים שיחזירו את חיילינו בשלום

חזון שהחל בחטיפת חיילי צה"ל בהר דוב ובנפילתם ב-2000, עשוי להציל חיים של חיילי העתיד ■ פרופ' שמואל איציקוביץ מאמין שלא רחוק היום

עם בינה מלאכותית, כושר למידה עצמי של תנאי השטח, יכולת עבירות גבוהה ואמצעים טכנולוגיים מתאימים, פרופ' שמואל איציקוביץ מאמין שלא רחוק היום שבו רובוטים יחזירו את החיילים שפרוסים בגבולות הארץ אל המפקדות - ויעשו במקומם את העבודה.

החזון של איציקוביץ, מייסד המכון למערכות רובוטיות נבונות במסלול האקדמי של המכללה למינהל בראשון לציון, אישי לגמרי. מדובר בחזון שהתפתח ונרקם סביב סיפור הנס שאירע לבנו, נוי, בשנת 2000, עת הותקפו, נחטפו ונהרגו החיילים עומאר סוועאד, עדי אביטן ובני אברהם, זיכרונם לברכה, בגזרת הר דב. החזון נמשך בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל.

איציקוביץ משוכנע שהמימוש המלא של החזון יהיה בהצבת עשרות רבות של רובוטים, שיסיירו לאורך הגבולות הבעייתיים שבצפון ובדרום; יאתרו פרצות בגדרות או זירות מטענים שהונחו בידי מחבלים; יתקשרו ביניהם בעזרת תוכנות מתקדמות ויחלקו משימות; ינהלו מרדפים חמים אחר מחוללי האיום וישדרו בזמן אמת את המידע המצולם אחורה - אל חדרי השליטה והבקרה הבטוחים.

חיילים שיקלטו את המידע וינתחו אותו, יעריכו את מידת האיום ויחליטו אם לשגר לנקודת ההתרחשות כוח התערבות רלוונטי, או להורות לרובוט לטפל בבעיה בעצמו - לפתוח באש לעבר הגורם החשוד כדי להבהיל ולהניס, או פשוט כדי להרוג.

דלת פתוחה

נוי איציקוביץ היה אמור לפקד על הסיור שהותקף בצהרי 7 באוקטובר 2000, במקום בני אברהם ז"ל. "כמה ימים לפני כן הם חילקו ביניהם את החופשות, אך בני ביקש לצאת בראש השנה לחופשה בביתו, והחליף עם נוי. בשבת שבה נוי היה בחופשה, אירעה ההתקפה על הסיור", משחזר האב, פרופ' איצקוביץ, בשיחה עם "גלובס".

"בשנת 2008, כשהקמתי את המכון למערכות רובוטיות, קראתי לו על שמם של שלושת החטופים, והגדרתי את אחת המטרות של המכון בפיתוח של תוכנה, שתהיה אינטליגנציה לרובוטים באופן שתאפשר להם להחליף חיילים במשימות סיור. מבחינתי, רובוטים עם יכולת כזו ימנעו חטיפות של חיילים.

"אני רואה בכל אחד משלושת הבנים שנחטפו ב-2000 כבניי שלי. גם אחרי האסון לא אמרנו ברכת הגומל על כך שנוי ניצל. היינו מברכים את ברכת הגומל במקרה ששלושת החיילים היו בין החיים. אני חושש שחטיפה כזו יכולה לקרות גם עכשיו. היינו שם לא מזמן, הנקודה שבה הסיור הותקף הייתה ונשארה בעייתית. מוטב שרובוטים יעשו את הסיורים באזורים כאלה, במקום חיילים".

את המכון מנהל בשנה וחצי האחרונה ד"ר יהודה אלמליח, אך החזון של פרופ' איציקוביץ ממשיך להדהד ברקע, והגשמתו ממשיכה להוות מטרה: "בסופו של דבר, היכולת להגיע לרמה טכנולוגית כזו קיימת - ואנחנו נגיע לשם. אנו לא רחוקים מהיום שבו הרובוטים ינהלו את רוב פעילות הבט"ש (ביטחון שוטף) לאורך הגדרות במקום רכבי האמר או סופה, חלקם ממוגנים יותר וחלקם ממוגנים פחות. הכול שאלה של תקציבים: כמה מחליטים להקצות לפיתוח שכזה, וכמה מערכת הביטחון רואה בו צורך חשוב", אומר פרופ' איציקוביץ.

ניכר שצה"ל נתן בינתיים אור ירוק לתוכניות של איציקוביץ ושל אלמליח, והעמיד לרשות המכון רובוט לנטרול פצצות, כדי שישמש פלטפורמה לנשיאת המערכות החכמות, ויבחן את תפקודן במסגרת ניסויים הכרוכים בהליכי הפיתוח. "אנחנו לא מייצרים את הרובוט עצמו, אלא את המוח. כשהתוכנה והמערכות עצמן יגיעו לבשלות מבצעית, אפשר יהיה להתקין אותן על מגוון של כלים בלתי-מאוישים", אומר איציקוביץ.

אחד הכלים הוא הרכב הבלתי-מאויש של חברת ג'יניוס המכונה "גארדיום", שכבר משמש את צה"ל בחלק מפעולות הבט"ש בגבול עזה ובגבול הצפון. "התורה קיימת; עוד כמה פיתוחים, אלגוריתמים מתאימים ופיתוחים רלוונטיים למתארי הפעילות בשטח - יאפשרו להשיג את המטרה שלנו", אומר איצקוביץ.

למעשה, החזון של איציקוביץ מתפרץ לדלת פתוחה: בשנים האחרונות, צה"ל מרחיב את השקעתו במערכות בלתי-מאוישות, ובמרכזן מטוסים ללא-טייס, והתעשיות הביטחוניות המקומיות יודעות לענות על הביקוש. נוסף על אלה, התעשיות הביטחוניות יודעות להעמיד ברשימת מוצריהן גם סירות בלתי-מאוישות ורובוטים שבכוחם לסרוק מבנים, מחשש שהאויב מלכד אותם במטענים, או הטמין מלכודת אש ללוחמים.