סיכום שנה בביומד: צמצום, מגבלות ורק אקזיט גדול אחד

עבור תחום הביומד, 2011 אופיינה בציפייה לבאות. כמו תעשיות אחרות הייתה בה מעט פעילות יחסית, ולמרות שהמצב אינו גרוע, שוררת בתחום אי ודאות משתקת. ההרגשה הזו מאפיינת את הביומד בכל העולם, ואף הביאה את חברות הייעוץ והמחקר שמכסות את התחום לקבוע כי המודל של חברות הפארמה שבור וכי יש להמציא אותו מחדש.

המקור לאי הוודאות הוא המשבר הכלכלי-עולמי, ובעיקר הגרסה האמריקנית שלו, שכן ארה"ב היא עדיין השוק המוביל למכירת מוצרים רפואיים ותרופות ולגיוסי הון, ובו פועלות החברות שעשויות לספק את האקזיטים.

המשבר בארה"ב הביא לירידת מחירי התרופות והמכשור הרפואי, ולהפסקה כמעט מוחלטת של בקניית ציוד רפואי שדורש השקעה ראשונית משמעותית (ציוד קפיטלי). במקביל, חברות התרופות נכנסו לתקופת פקיעת פטנטים, שפגעה בשורה התחתונה, וחייבה אותן, לראשונה זה עשרות שנים, לצמצם תקציבים שמושקעים במו"פ וברכישת חברות צעירות.

זה עדיין לא הכול, ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) המשיכה במדיניותה המחמירה לגבי מתן אישורים לשיווק תרופות ומכשור רפואי. בכך הרחיקה וייקרה את הדרך של חברה ממוצעת מיום ייסודה ועד הגעתה לשוק. מצב זה נמשך כבר שנים והוא מופנם בהדרגה על-ידי שוק ההון האמריקני, שכיום כמעט בלתי אפשרי להנפיק בו חברת ביומד, וכן על-ידי קרנות ההון סיכון.

רק אקזיט משמעותי אחד

רוח השינוי הזה נשבה גם בישראל. ב-2011 נרשם רק אקזיט משמעותי אחד בחברת מכשור רפואי ישראלית: Cadent נמכרה ב-190 לחברת Align, ולא נחשבה לאקזיט מרהיב ביחס להשקעה בה (כ-120 מיליון דולר). גם BeeLogics נמכרה בכמה עשרות מיליוני דולרים, אך היא עוסקת בתרופות בתחום החקלאי ולא בתרופות שמיועדות לבני אדם.

מלבד זאת נרשמו כמה אקזיטים צנועים, אך האקזיט של חברת MCS הבורסאית, שהיה אמור להיות הראשון של חברת מכשור רפואי צעירה שנסחרת באחד העם (לפי 75 מיליון דולר), מבושש להגיע. הוא יירשם, אם בכלל, ב-2012.

נקודת אור בתחום האקזיטים היא עסקה חצי-ישראלית. פלקסינגטון, שאחד ממייסדיה היה המדען הישראלי לשעבר פרופ' יוסף שלזינגר, נמכרה ב-805 מיליון דולר (ואופציה לעוד 105 בהתאם לאבני דרך) ל-Daiichi Sankyo היפנית באחת העסקאות הגדולות של שוק הביומד העולמי. אך את הצלחה זו אפשר לזקוף במקרה הטוב לרוח היזמות של ישראלים בחו"ל, ובמקרה הרע לבריחת מוחות. היא אינה מעידה על שוק הביומד המקומי.

הביומד גרף 20% מהגיוסים

למרות שבעולם ובישראל הקרנות מחזיקות את הכסף קרוב לכיס ופועלות בהיסוס רב, עדיין נערכו ב-2011 כמה גיוסים גדולים. בקרב הקרנות המשקיעות במכשור רפואי בלטה קרן פיטנגו ובפארמה בלטו קרן פונטיפקס עם מורי ארקין. כמו כן נראתה פעילות מוגברת של גורמים פרטיים או קרנות זרות.

מבחינת היקף הגיוסים מקרנות, תחום מדעי החיים היה השני בגודלו עם 20% מהגיוסים, בדומה לשנה שעברה. עם זאת, בין הרבעונים של שנת 2011, חלה ירידה מטרידה.

באשר לגיוסי קרנות המשך, בתחום הפארמה פונטיפקס ואורבימד גייסו יחד כמעט 300 מיליון דולר, ויחד עם ההון הפנוי של מורי ארקין יש לאן להתקדם. בתחום המכשור הרפואי לא גויסו קרנות המשך, אך חברת ההשקעות כת"ב העמידה קרן של 250 מיליון דולר יחד עם מוסדיים ישראלים. נוכח המחסור בהון לתחום, אמר המדען הראשי אבי חסון ל"גלובס" כי ייתכן שיוקמו קרנות ביומד ממשלתיות נוספות, אולי גם בתחום המכשור הרפואי.

לתפוס את מקומה של טבע

אחד הדברים המשמעותיים שקרו לתעשייה הישראלית השנה הוא הרכישה של חברת ספלון על-ידי טבע. משמעות המהלך מבחינת תעשיית הביומד המקומית הוא שמרכז הכובד של החדשנות בטבע ינוהל מארה"ב, על-ידי אנשים שפחות מכירים ומתעניינים בשוק הישראלי. רוב הגורמים בחברה שהיו אחראים על פיתוח הקשר עם תעשיית הפארמה המקומית עזבו או יעזבו אותה בקרוב.

במשך שנים רבות טבע הייתה המקור התאגידי העיקרי להשקעות בחברות פארמה ישראליות בתחילת דרכן. בשנתיים האחרונות היא רשמה הצלחות מרשימות עם החברות מדיוונד, אנדרומדה וקיורטק, כאשר אלה סיפקו לה צנרת מוצרים נאה מול מתחרותיה. למרות זאת, באחרונה מסתמן כי טבע כבר כמעט שלא משקיעה במיזמים מוקדמים, ומשקיעה פחות במיזמים מתקדמים.

יש גם חדשות טובות - בעוד טבע מצמצמת מעט את פעילותה בישראל, חברות פארמה אחרות מגבירות אותה. ענקית התרופות רוש ממשיכה בפרויקט ההשקעה בחברות בשלבים מוקדמים עם פונטיפקס; מרק סרונו הגרמנית הקימה קרן של 13 מיליון אירו לחיפוש מיזמים חדשים ובכנס ביומד 2011 שנערך במאי נצפתה נוכחות חזקה מאי פעם של חברות זרות.

שוק ההון בשוק

עבור חברות הביומד הבורסאיות 2011 הייתה שנה לא פשוטה. מדד הביומד איבד כ-20% משוויו מתחילת השנה ועד היום (אם כי מאז ספטמבר הוא עלה ב-12%). לשם השוואה, מדד המעו"ף איבד מתחילת השנה בערך 17% משוויו.

יש לציין, עם זאת, כי מדד מניות היתר איבד 22%, כך שביצועי סקטור הביומד לא היו חריגים בנוף הכללי.

תחילת השנה אופיינה באופטימיות זהירה, וכמה חברות הצליחו להנפיק ולגייס כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחת - רדהיל, אייסקיור, גלייקומינדס ורוסטה גרין. השוק המתין להנפקת הענק המתוכננת של קווארק, בהיקף של 40 מיליון דולר, אך החברה לא הצליחה להשיג את השווי ששאפה לו, וביטלה את ההנפקה. מאז דמם שוק הנפקות הביומד בתל אביב.

באשר לחברות עצמן, כמה מהן עברו שנה קשה. ביולייט צנחה בעקבות כישלון בתרופה להשמנה ונרכשה על-ידי ישראל מקוב שניצל חלק מן הנכסים שלה; אינטרקיור וטי.אר.די ביצעו הסדר אג"ח שדילל את בעלי המניות; ובאפליסוניקס הכניסו פעילות חדשה לאחר שהמקורית לא הצליחה להתרומם.

הפארמה מרגשת את הבורסה

תחום שנסק בשנה שעברה אך נפגע השנה הוא המיזוגים לשלדים. מספר המיזוגים היה קטן יחסית ל-2010 וכמה אף הוכרזו ובוטלו (דרמיספור לכרמל, ווקסיל לשלדונקו, ושתי חברות של אשר שמולביץ' לנקסטג'ן). נראה כי הסיבה העיקרית היא חשש כי לאחר המיזוג לא ניתן יהיה לגייס הון משמעותי לחברות.

2011 אופיינה בהנפקות זכויות והנפקות על-בסיס תשקיפי מדף, בדרך כלל בדיסקאונט על מחיר המניה כאשר חלק מן המשתתפים בהנפקה מוכרים את המניה בשוק כדי להתכסות בהנפקה. השאלה לשנה הבאה היא כמה זמן יעבור עד שהמשקיעים שמכרו את המניה כדי לקנות אותה בהנפקה, יחליטו שעדיף להם לא לקנות אותה בכלל.

מבין 54 חברות ביומד בורסאיות, 20 חברות נסחרות מתחת לשווי של 10 מיליון דולר (כ-37 מיליון שקל).

בעוד רוב חברות המכשור הרפואי הבורסאיות מדשדשות, בתחום הפארמה זו דווקא שנה מרגשת בבורסה, עם תוצאות טובות בניסוי שלב III בחברת אנדרומדה שבשליטת כת"ב הבורסאית, הסכם בהיקף של 55 מיליון דולר לפלוריסטם, והצלחה בחדירה לשוק של קמהדע. בשנה הבאה צפויה שנה מרגשת עוד יותר, עם תוצאות ניסויים קריטיות במספר רב של חברות פארמה (ראו מסגרת).

מה יקרה בשנה הבאה

ב-2012 בארה"ב היא שנת בחירות, שבה פוליטיקאים לרוב לא מקבלים החלטות קשות. בהתאם, השוק המקומי עשוי להתנהל בקיבעון מסוים. חברות טובות ימשיכו להשיג מימון ולבצע אקזיטים, בתדירות נמוכה. חברות המכשור הרפואי החלו וימשיכו כנראה לחפש את עתידן גם במדינות מתפתחות.

עם זאת, ישנן עדויות לכך שה-FDA הולכת ומתרככת. הרשות השיקה תוכנית שמטרתה להאיץ את הרישום לשיווק של מכשור רפואי פורץ דרך.

בשנה הקרובה נראה המשך של מגמת המעבר של תשומת הלב של חברות התרופות והמכשור הרפואי למחלות נישה. הסיבה היא שבמחלות נפוצות התחרות רבה מדי והמסלול הרגולטורי קשוח. אלו דווקא חדשות טובות עבור הישראלים, להם יש יתרון בשווקי נישה, שבהם קל יותר להגיע אל הלקוחות ואל מובילי הדעה.

אך המשבר הכלכלי לא יימשך לנצח, וכשהוא יסתיים, ודאי ניזכר כי חברות התרופות והמכשור הרפואי הן עדיין חברות רווחיות וחזקות. כל עוד אנשים ימשיכו להיות חולים, השוק ימשיך להיות אטרקטיבי. כל עוד ישראלים ימשיכו להיות יצירתיים, יש לתעשיית הביומד הישראלית יתרון, שבבוא היום חייב לבוא לידי ביטוי כלכלי.

מצפים לדרמות ב-2012

שנת 2012 תהיה מאופיינת במספר אירועים בינאריים בחברות בורסאיות. אירועים בינאריים הם כאלה שיכולים להוות טריגר לעלייה חדה או לירידה חדה במחיר המניה. משקיעים בבורסה אוהבים אירועים בינאריים, ולקראת האירוע בדרך כלל יש פעילות רבה במניות החברה.

מובילת האירועים הבינאריים היא פרוטליקס, שממתינה במאי לאישור או אי אישור המוצר שלה לגושה. גם חברת מדיגוס ממתינה לאישור המוצר שלה לטיפול בצרבת, במהלך החודשים הקרובים.

מספר חברות עומדות להגיע ב-2012 לאבן הדרך המרגשת של הניסוי שהן מעריכות שיהיה האחרון לפני שיווק (אם כי ה-FDA תמיד יכולה לקבוע אחר כך עוד ניסוי). כאלה הן גמידה סל שבשליטת אלביט מדיקל (עם אחזקה גבוהה לכת"ב) וברינסווי. די פארם צפויה לפרסם תוצאות ביניים מניסוי שלב III, וכך גם דנאלי, הנגזרת הנאסד"קית של כן פייט, אצלה מדובר בניסוי במחלת העין היבשה.

מספר חברות ממתינות לתוצאות ניסויי יעילות משמעותיים (פייז IIB). אלה הן ביוקנסל (במוצר לשלפוחית השתן), כן פייט (דלקת מפרקים), ביונדווקס (שפעת), אפוסנס (אבחון סרטן) ורדהיל (מספר ניסויים, ביניהם בתרופה לקרוהן). מדיקל קומפריישן (MCS) הודיעה על מו"מ לאקזיט, וכרגע ממתינים בשוק לראות כיצד התהליך יסתיים.

 הגיוסים הגדולים

 האירועים הגדולים של 2011

 האירועים הגדולים של 2011