אלרון מקצה 30 מיליון דולר בשנה למכשור רפואי

דווקא בשנים הקשות של התחום, חברת ההשקעות של קבוצת אי.די.בי בחרה להתמקד במכשור רפואי, ולצמצם תחומים אחרים ■ ארי ברונשטיין, מנכ"ל: "הרגשנו שיש מה להרוויח"

בכירי חברת ההשקעות אלרון נוהגים להימנע מראיונות, ולכן דוחות החברה בשנים האחרונות עוררו תהיות בתעשייה. אלה מכילים דיווחים על מימושים רבים בתחומי הליבה ההיסטוריים של החברה, כגון תקשורת, ולא תמיד במחירים שנראו כמחירי שיא. היקף הפעילות הצטמצם, ובעקבות זאת נפוצו שמועות על אפשרות של איחוד החברה לתוך גורם השקעה אחר בתוך קבוצת אי.די.בי, או אפילו על חיסולה.

אלא שמתברר כי גל המימושים לא היה מכירת חיסול, אלא ביטא תהליך של מיקוד אסטרטגי מכוון בפחות חברות ותחומים. התחום המוביל של אלרון כעת הוא מכשור רפואי. תחומי הקלינטק והתקשורת הולכים ונעלמים בהדרגה, ופעילות האינטרנט והמדיה החדשה עברה למקום שני בחשיבותה, כאשר הכוונה היא לשלב אותה בתחום הבריאות.

"בחמש השנים האחרונות הקצינו 150 מיליון דולר לתחום המכשור הרפואי, ואנחנו מתכוונים להשקיע 30 מיליון דולר נוספים בכל שנה", אומר ארי ברונשטיין, מנכ"ל אלרון , בראיון ראשון בתפקיד שאליו נכנס לפני כשלוש שנים כמנכ"ל משותף עם צבי סלובין, וזה כחצי שנה הוא משמש בו כמנכ"ל יחיד. "המטרה שלנו כעת היא לשמור על מספר קטן של חברות, לא יותר מעשר, כשבכל אחת מהן נפעל לנטילת השליטה, או לפחות לשליטה משותפת.

"אנחנו חברת השקעות ולא קרן. אי אפשר להסתמך על הפיזור הסטטיסטי, ולכן צריך לעבוד קשה בתמיכה וניהול החברות כדי לוודא שכל אחת מהן תהיה איכותית באמת. על-פי אותו היגיון לא נהסס לצאת או למכור חברות שנראה שכבר אין בהן פוטנציאל שמצדיק את היקף ההשקעה הגבוה ואת תשומת הלב הניהולית", הוא מוסיף.

בשנים האחרונות אלרון גם סגרה פעילות מכשור רפואי, למשל את חברת השתלים לעמוד השדרה Impliant. בנוסף היא ביצעה אקזיט אחד במסגרת האסטרטגיה החדשה - מדינגו, שפיתחה משאבת אינסולין חדשנית, נמכרה לתאגיד התרופות רוש ב-160-220 מיליון דולר.

חלק מן החברות מגיעות משיתוף פעולה עם RDC, חברת מסחור הטכנולוגיות של רפאל (רשות פיתוח אמצעי לחימה). המיזם של השתיים מקים בכל שנה שני פרויקטים חדשים על בסיס הטכנולוגיות הצבאיות של רפאל, אך ביישומים אזרחיים.

במחקרים בתחום היזמות נמצא שטכנולוגיות צבאיות ניתנות למסחור באופן יעיל דווקא בשוק המכשור הרפואי. חברת גיוון אימג'ינג, שנסחרת לפי שווי של 530 מיליון דולר, נולדה מטכנולוגיה צבאית במסגרת RDC.

"אנחנו לא מתחרים של כת"ב"

עבור אלרון, ההחלטה להשקיע בתחום המכשור הרפואי אינה טריוויאלית. אחת הסיבות היא הנאסד"ק - בעוד תחום האינטרנט למשל זוכה לעדנה יחסית בבורסה בארה"ב, הרי שבתחום המכשור הרפואי כמעט שאין הנפקות. כך, קרנות ההון סיכון שתלויות באקזיטים של חברות המכשור הרפואי הגדולות, מתקשות לגייס. כמו כן, שוק המכשור הרפואי עבר צמצום וקונסולידציה בעשור האחרון והפך לשוק של קונים. במקביל, הליכי הרישוי למכשירים רפואיים התארכו והתייקרו.

אז למה בכל זאת להיכנס לתחום? באלרון אומרים כי ניתן להריח שינוי מגמה. חברות המכשור הרפואי הגדולות הבינו כי עליהן למצוא דרך לטפח את החברות הצעירות, אחרת לא יהיה להן מה לרכוש. קרנות הפרייבט אקוויטי החלו להתעניין בחברות הטובות, פשוט כי יש כל כך מעט מהן.

אפילו ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) מראה סימני התרככות. אלרון מצאה כי פרופיל השוק הזה יכול להתאים לה - דווקא משום שהיא חברת השקעה ולא קרן, היא יכולה להשקיע סכומים גדולים יותר לטווח ארוך יותר, ולכן אינה תלויה באקזיטים בשנים הקרובות.

"בישראל יש יכולות נדירות בתחום המכשור הרפואי, ואלרון מכירה את התחום ומבינה בו", מסביר סלובין, כיום יועץ ודירקטור בחברות של אלרון, "יש לנו הקשרים הדרושים בתחום. חלק מהעוסקים במכשור רפואי מאמינים שצריך לקבל רעיון טוב מרופא טוב, אבל אנחנו מבינים שיש לעסק לא מעט נדבכים, ובהם מיפוי השוק, האינטרסים הכלכליים והשגת השיפוי הביטוחי".

"בעוד שבתחומים אחרים הפורטפוליו שלנו כבר היה מתאים למכירה", אומר בורנשטיין, "בתחום הזה הרגשנו שיש עוד מה להרוויח אם נמשיך להחזיק בחברות הללו".

- גם אתם וגם כת"ב חלק מאי.די.בי. מה המקום שלכם בתוך הקבוצה?

"עד היום שתי החברות פעלו בתחומים שונים - אנחנו במכשור רפואי, וכת"ב בתרופות. כעת כת"ב נכנסת למכשור רפואי, אבל עם קרן קטנה יחסית של כ-80 מיליון דולר על-פני כל שנות הפעילות. אני לא חושב שנתחרה על חברות, אולי אפילו נשתף פעולה. בכל מקרה, כל חברה מקבלת את ההחלטות שלה ואין שום הנחיות מלמעלה".

"אלרון מממנת את עצמה מהמשאבים שלה, ואין לה הלוואות", אומר בורשטיין, "היא סיימה את השנה עם 30 מיליון דולר בקופה, ויש קו אשראי של 30 מיליון דולר נוספים, כך שאין כוונה לגייס בשוק בקרוב. טוב שאיננו חייבים לגייס בשווי הזה, כי אלרון כולה נסחרת בשווי שהוא נמוך משווי החזקתה בגיוון. כלומר, החברות האחרות מתומחרות כאילו אין להן ערך כלל".