לימור ואריה גוריון לא עורכים בביתם מסיבות או ארוחות משפחתיות גדולות. ואם הם כבר מזמינים כמה בני משפחה לארוחת ליל שישי, הם מתייסרים. "אני כל הזמן רואה לנגד עיני את התמונה של הרצפה הפעורה באולמי ורסאי", אומר אריה גוריון, המתגורר בבניין פלקל בתל אביב. "איך אפשר לא לזכור דבר כזה?"
פלקל היא שיטת בנייה שהציעה פתרון קל, מהיר וזול ליציקת תקרות, ושעלתה לכותרות בעקבות אסון ורסאי, בו נהרגו 23 בני אדם ונפצעו מאות בהתמוטטות רצפתו של אולם השמחות הירושלמי במאי 2001. גוריון מתגורר באחד מ-600 מבני פלקל שקיימים בארץ; 300 נוספים חשודים כמבני פלקל, נמסר לנו ממשרד הפנים. 176 מהמבנים הם בנייני מגורים; השאר לשימושי מסחר, תעשיה, משרדים, אירועים, מבני ציבור ודת. מתוך 600 המבנים, 224 נמצאים בירושלים, 104 בתל אביב, והשאר בחיפה, ראשון לציון, אשדוד, אילת ובאר שבע.
"בעקבות אסון ורסאי הוקם במשרד הפנים מטה שעסק בנושא מבני פלקל והוכנו הנחיות לבדיקה, חיזוק ומעקב שנתי על מבני פלקל, הכולל דיווח של בעל המבנה לרשות ודיווח הרשות למשרד הפנים ביחס למצבו ההנדסי של הבניין", נמסר ממשרד הפנים. "ההנחיות פורסמו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים לרשויות המקומיות, אשר מתוקף החוק אחראיות על בטיחות המבנים בשטחן ובסמכותן להורות על סגירת או הריסת מבנים מסוכנים".
"לא רוצה לחשוב מה יקרה"
את גוריון, זה לא ממש מעודד. "אנחנו גרים פה כבר 16 שנה אבל אף אחד לא יודע אם הבניין לא יתמוטט מחר", הוא אומר בראיון ל"גלובס", ומסביר כי כשרכש את הדירה לא היה לו מושג שהמבנה בשיטת פלקל. "גילינו שאנחנו גרים בבניין פלקל רק אחרי אסון ורסאי".
איך אתה ישן בלילה?
גוריון: "כלפי חוץ, אני ישן טוב בלילה, ומשדר בטחון כלפי אשתי, כי ביום שאני אפסיק, אנחנו נשכיר את הדירה. אני יודע שיש מעלי תקרה חלולה, ואם השכן מעלי מארח 20 איש וכולם עושים את אותה התנועה באותו הזמן, אני לא רוצה לדמיין מה יקרה".
גוריון, המתגורר ברחוב ויינשל 1 בשכונת נאות אפקה ב' בצפון-מזרח תל אביב, יחד עם דיירי בניינו ודיירי הבניין הסמוך, ברחוב ראובן רובין 2, הגישו בשנת 2006 תביעת פיצויים בהיקף 15 מיליון שקל נגד עיריית תל אביב (שנתנה טופס 4, טופס אכלוס לבניינים), המדינה, והקבלן. התביעה הזו עדיין מתבררת בבתי המשפט.
"לא מגיעים לסכומים הללו"
מעבר לסכנת קריסה, לבעלי הדירות בבניינים הללו יש עוד צרות: "אולי שתי דירות נמכרו בבניינים הללו בשנים האחרונות, ובשווי נמוך ממחירי השוק", אומר גוריון. "אני ניסיתי למכור, אבל קיבלתי הצעות מצחיקות. מדובר היה בהפסד של מאות אלפי שקלים. אנשים עובדים כל החיים ולא מגיעים לסכומים הללו".
חשוב לציין כי לא ניתן לרכוש דירה בבניין פלקל בעזרת משכנתא, שכן הבנקים למשכנתאות וחברות הביטוח מסרבות להעניק לרוכשי דירות פלקל את ביטוח המבנה הנדרש לשם נטילת משכנתה. לכן, הרוכשים צריכים לרכוש את הבית באמצעות הון עצמי.
אתה אומר לרוכשים פוטנציאליים שזה בניין פלקל?
גוריון: "החוק מחייב לעדכן את הקונה, כי פלקל זה דבר מהותי. עבר זמן רב מאז האסון. היו זוגות צעירים שהתעניינו בדירה וכשאמרתי להם שהיא מפלקל, הם אפילו לא הבינו את המשמעות. הייתי צריך להסביר להם".
כבר 16 שנה שאתה "תקוע" בדירה. איפה תהיה בעוד חמש שנים?
גוריון: "אני מאד אוהב את המיקום. אם רק הייתי יכול להוריד את התווית של הפלקל מהבניין, הייתי כבר יוצא לפנסיה".
פער של 23% במחיר
אכן, נראה שהתווית "פלקל" מורידה את ערך הדירות בבניין. לפי נתוני רשות המסים, דירת חמשה חדרים בשטח של 120 מ"ר נמכרה ברחוב ויינשל 1 בחודש פברואר 2010 ב-1.7 מיליון שקל; דירה זהה במעלה רחוב ויינשל, בבניין שאינו עשוי מפלקל, נמכרה ב-2.2 מיליון שקל. כלומר, דירת הפלקל נמכרה בהנחה של כ-23%.
לדברי המתווך יוני סיון, בעל סוכנות צבר נכסים בנאות אפקה שבתל אביב, רבים מבעלי הדירות בבנייני הפלקל בשכונה - בויינשל 1 ובראובן רובין 2 - משכירים את הדירות, "כי שכר דירה אין בעיה לקבל". אך "בעלי הנכסים בבניינים האלה לא מצליחים למכור את דירותיהם. הם אכלו קש שחבל על הזמן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
