פרופיל: כל מה שרציתם לדעת על מנכ"ל לאומי רוסק-עמינח

היא רצתה להיות גליה מאור - והצליחה לכבוש את פסגת בנק לאומי ■ מי את, רקפת רוסק-עמינח?

לפני עשרים שנה היא הצהירה: אני רוצה להיות גליה מאור. היום הצליחה רקפת רוסק-עמינח, אחת התופעות המרתקות של המנהיגות העסקית בישראל, להגשים את החלום.

רוסק, 46, מביאה לתפקיד פרופיל אישיותי שונה באופן דרמטי מהתדמית של הבנקאי האפור, השמרן, הכבד והמסורתי. היא בנקאית צעירה ומבריקה, צבעונית, משוחררת, אנרגטית, מלאת שמחת חיים, חברתית מאוד, נטולת פוזה ומניירות. במובן זה, כמו בשורה של מובנים אחרים, היא פורצת דרך. יתרה מכך, בהסתכלות פמיניסטית, אין ספק שבחירתה של רוסק היא יום בשורה עבור נשים, כי היא מציגה מודל חדש של מנהיגות נשית בהיבט הכי עמוק ומשוחרר שלה. כזו שלא מכפיפה את עצמה לקודים הגבריים המסורתיים.

פרופיל מנהיגותי

היא בנקאית מיומנת שמשלבת מעורבות גבוהה ואקטיביות. לא מסוג הבנקאים שמחכים שתבוא לבקש אצלם הלוואה, אלא מהסוג היוזם והדינמי. עם השנים למדה למתן את התזזיתיות הג'ינג'ית שבה. את הדחפים הסוערים שלה והאימפולסיביות היטיבה לתעל בתהליך סובלימטיבי לעשייה אינטנסיבית וטוטאלית בבנק. הנטייה ליסודיות לצד האנרגיה הגבוהה הם שהקנו לה את היכולת להציג עליונות מקצועית וביצועים חסרי תקדים בתחום האשראי. תיק האשראי של לאומי נחשב איכותי במערכת הבנקאית. התפיסה החדה שלה יחד עם יכולת המיקוד, גם כשהיא עוסקת בשורה של נושאים בו בזמן, משרתת אותה במצבי לחץ.

אין ספק שהיא תזדקק לזה מאוד כשתמצא עצמה נאלצת תוך זמן קצר להתמודד עם השינוי הצפוי במערכת. נחמד להיכנס לתפקיד כזה בתקופה של שגשוג ופריחה כלכלית, אבל זה לא מה שמצפה לה. היא צריכה עכשיו לקצץ בהוצאות, להתעסק עם לווים בעייתיים מאוד, וגם עם רגולטורים לחוצים מאי פעם שמכבידים על המערכת. כל זה תוך ניווט מערכת לא גמישה הסובלת מהיעדר יעילות. מצד אחד היא מגשימה כעת את חלומה, מצד שני, אפשר כבר לראות ששגרת יומה צפויה להיות סיזיפית במקרה הטוב. זו עומדת להיות תקופה של ניהול משברים.

היתרון הנשי המובהק שלה עשוי לשרת אותה. הרגישות והיכולת האמפתית הגבוהה שיש לה בממשק עם אנשים מייצרת לה ערך מוסף לא מבוטל. השילוב בין היכולת האנליטית הגבוהה בניתוח עסקאות ובין ההבנה הרגשית הגבוהה יוצרת לה פרופיל מנהיגותי מרתק. היא אוהבת מאוד לעסוק במספרים, אבל יותר מזה היא זקוקה מאוד לחברת אנשים, כמעט באופן קיצוני. את העוזרת האישית שלה, למשל, היא משאירה אצלה בחדר כל הזמן.

הכישרון החברתי שלה משרת אותה באינטראקציות עם אנשים. היא משוחררת בהתנהלותה, חפה מהתנשאות ולא מתאמצת לשמור על ריחוק מקצועי. היא הצליחה הודות לכך להתגבר בתחכום ובביטחון עצמי על הפוליטיקה הפנים- ארגונית. אף שהיא נחשבת חסרת סבלנות, כמי שאצה לה הדרך, היא חיכתה בסבלנות רבה להגיע לתפקיד שסימנה לפני 20 שנה. היא בלעה הרבה צפרדעים מול חברי ההנהלה האחרים, כמי שהייתה הסמנכ"לית המועדפת, הצעירה מבין חברי ההנהלה. הרבה חיכו לה בפינה שתיפול, ניסו לתקוע טריז בינה ובין מאור. היא עמדה גם בכמה פיתויים משמעותיים מבחוץ. בין היתר הוצע לה לעמוד בראש החברה לישראל של עידן עופר. פוטנציאל ההשתכרות שלה לא מומש, בהתחשב בכך שהוצעה לה משכורת של 200 אלף שקל בחודש, לא כולל אופציות. אבל היא דבקה ביעד, גם אם פיזרה אולטימטומים וחזרה והצהירה: "לא אמות בלאומי".

יש בה גם אגרסיביות

אף שבמראה החיצוני היא החלה להידמות לגליה יותר ויותר עם השנים, היא מאוד שונה ממנה מבחינה אישיותית. גליה היא דמות אימהית רכה. אגרסיביות היא ממנה והלאה, בטח שלא בניהול העובדים. אצל רקפת זה אחרת. על הסקאלה שבין הכוחנות האגרסיבית של אלי יונס לבין הרכות והשקט של גליה מאור, היא קרובה יותר ליונס.

השאפתנות שלה והתזזיתיות שלה דוחפים אותה להשיג את המשימות הארגוניות מהר, בלוחות זמנים לא אנושיים כמעט. יש לזה גם מחירים, כי אנשים יכולים להיפגע בסביבתה. היא לא נוהגת לצעוק, אבל היא ישירה וחותכת. לא לכולם קל לעבוד איתה. היא בקלות יכולה לאבד את הסבלנות. אבל בשורה התחתונה, היא גורמת לדברים לקרות.

לרבים בענף היה קשה לעכל את תופעת רקפת. פעמיים הוצנחה למחוז חפצם של בכירים במערכת הפיננסית. מהצד נראה כאילו הכול הלך לה חלק, וזה מרגיז לא מעטים, מעורר קנאה. קשה לבקר אותה על הביצועים הפיננסיים, ולכן נוהגים המקטגרים לבקר אותה בעיקר על הנראות הגבוהה באירועים ובמסיבות של לווים גדולים של הבנק. סביר להניח שהיא עשויה להפנים את הביקורת הזו ולהדיר רגליה מאירועים בעלי מקדם חשיפה גבוה, למרות הנטייה הטבעית שלה למפגשים חברתיים תוססים.

אנו מכירים את התופעה הנפסדת של תאגידים ישראליים, שלא להכשיר יורש למנכ"ל. רוב המנכ"לים לא ששים לסמן ולהכין מועמד תחתיהם, כדי לשמר את תחושת ה"אין לי תחליף". לכן בהרבה מקומות המנכ"ל הבא לא מגיע מתוך המערכת. גליה מאור היא יחידה במינה במובן זה. היא דאגה לעבודת הכנה ארוכה של היורשת ועמדה נכוחה גם מול כל הניסיונות לטרפד את המהלך עד הרגע האחרון.