המוסדיים ייצאו מתעודות הסל - והמחזורים יצטמצמו אפילו יותר

ההחלטה הדרמטית של ועדת הכספים מלפני כשבועיים כבר גרמה לפדיונות של עשרות מיליוני שקלים בענף תעודות הסל, וההערכות הן כי אלו עלולים להגיע אף לפדיונות של מיליארדי שקלים

לפני כשבועיים נפל דבר בענף תעודות הסל. ועדת הכספים בכנסת אישרה תקנה, על פיה החל מחודש יולי הקרוב מנהלי קופות גמל וקרנות פנסיה לא יוכלו עוד לגלגל את דמי הניהול בתעודות סל על העמיתים. המשמעות היא, שאם הם ירצו להמשיך ולהשקיע חלק מהכספים בתעודות סל, יהיה עליהם לשאת בדמי הניהול שהתעודות גובות, מכיסם.

בשוק ההון מעריכים כי כדי לא לשאת בעלויות, צפויים רוב מנהלי הפנסיה פשוט לוותר על ההשקעה בתעודות הסל. צעד זה כבר הביא בשבועיים האחרונים לפדיונות של עשרות מיליוני שקלים בענף, וההערכות הן כי אלו עלולים להגיע אף לפדיונות של מיליארדי שקלים.

משקל מהותי בתל בונד

נכון לסוף 2011, שיעור של 30.6% מנכסי תעודות הסל, שהם כ-17 מיליארד שקל, הוחזקו על ידי גופים מוסדיים - מנהלי קופ"ג, קרנות פנסיה וביטוח. אולם כ-5 מיליארד שקל מסכום זה מושקעים בתעודות סל שממילא אינן גובות דמי ניהול, כך שהיקף הנכסים ש"נמצא בסיכון" הוא 12 מיליארד שקל - 21% מהענף.

אם אכן יצאו המוסדיים מהשקעה בתעודות אלה, מדובר באובדן הכנסות של 26 מיליון שקל בשנה לענף. בפועל נותנים מנהלי תעודות הסל הנחות משמעותיות, כך שההכנסות שלהם קטנות יותר ומוערכות בכמחצית מכך.

אבל מעבר להשפעה הישירה על כיסם של מנהלי תעודות הסל, בענף ובשוק ההון סבורים כי המהלך יגרור פגיעה בסחירות של מניות ואיגרות חוב רבות, שזכו לסחירות מצד תעודות הסל.

ניקח למשל את האג"ח הקונצרניות. עם השקת מדדי התל-בונד ב-2007-2008, זינק מחזור המסחר באג"ח אלו פי 3. לפי נתוני הבורסה, המחזור היומי הממוצע באג"ח לא ממשלתיות עמד ב-2005-2006 על 250-300 מיליון שקל בלבד. ב-2008 הגיע המחזור הממוצע היומי לקרוב למיליארד שקל, 22% מכך באמצעות תעודות סל.

גם בשנים הבאות נשמר פחות או יותר גודל המחזור היומי הממוצע, וכך גם נתחן של תעודות הסל (כ-20%). כך, שאם אכן יתגשמו הנבואות, הגופים המוסדיים ימכרו את תעודות הסל בהן השקיעו, והמחזור של נכסי הבסיס עלול לחזור לימים עברו.

גופים שימכרו תעודות סל לא ישקיעו בעצמם בכל ניירות הערך הכלולים במדדים. גוף מוסדי, גדול ככל שיהיה, לא מסוגל למשל לעשות אנליזה על כל 50 המניות הכלולות במדד היתר או 60 איגרות החוב שבתל בונד 60. לכן, סביר שהגופים ישקיעו רק בחלק מאותם ני"ע, מן הסתם בעיקר בחברות הגדולות יותר, מה שיגדיל את ריכוזיות ההשקעה בבורסה.

אפשרות נוספת היא שהמוסדיים יימנעו מהשקעה באג"ח ומניות מסוימות. הימנעות כזו יכולה גם להשפיע לרעה על התשואות של חסכונות הציבור, שכן לא מהשקעה בני"ע הגדולים ניתן להשיג תשואה עודפת.

תעודות סל
 תעודות סל