הודו הטילה חרם ל-10 שנים על תעש עקב חשדות למתן שוחד

התעשייה הצבאית (תעש) לא תוכל לבצע עסקאות נשק בהודו במהלך עשר השנים הקרובות, לאחר שהוכנסה לרשימה השחורה של משרד ההגנה ההודי. על ההחלטה של משרד ההגנה, דיווח העיתון ההודי "טיימס אוף אינדיה". לצד תעש, יאסר על עוד 5 חברות ביטחוניות מהעולם להשתתף במכרזים ביטחוניים במדינה במהלך העשור הקרוב.

שלוש שנים אבודות

גורמים בכירים בתעשיות הביטחוניות בארץ הגדירו היום (ג') את החלטת משרד ההגנה ההודי כ"מכה קשה עבור תעש, שעשויה להוציא אותה לגמרי מהמשחק באחד השווקים הלוהטים ביותר בתחום הנשק בשנים הקרובות, שאין חברה ביטחונית ישראלית שלא מכוונת אליו".

לפי הדיווח ההודי, ההחלטה להחרים את תעש באה לאחר בדיקה מקיפה, שנמשכה כשלוש שנים, בעקבות פרשת שוחד ושחיתות שבה היה מעורב ראש התעשייה הצבאית של הודו (OFB) באותה עת, סודיפטו גוש. לפרשה השתרבבו שמותיהם של בכירים בחמש חברות ביטחוניות אחרות, בהן חברות מסינגפור ומרוסיה.

ה-CBI, הגוף שאמון בהודו על חקירת הפרשה, חושד כי החברות שמעורבות בה קידמו את מעמדן במסגרת מכרזי נשק גדולים של מערכת הביטחון ההודית בדרכים שכשרותן מוטלת בספק. זאת, כשחלק מהן הפעילו מתווכים וגורמים שלישיים שקידמו את האינטרסים שלהן מול רשויות המדינה.

ההסתבכות של תעש בפרשה הדירה את החברה בשלוש השנים האחרונות מעסקאות ביטחוניות בהודו, בעוד שחברות ביטחוניות ישראליות אחרות פרחו במדינה, שבה הביקוש לנשק ולמערכותיו נמצא במגמה של עלייה קבועה.

למרות זאת, הידיעה מהיום, על ההחלטה להחרים אותה למשך עשור ולמנוע ממנה כל דריסת רגל בשוק עתיר התקציבים, היכה את החברה במבוכה רבה.

"נפלה קורבן"

גורם המקורב לתעשיות הביטחוניות אמר היום ל"גלובס", כי "בשנים הקרובות עתידים להתפרסם בהודו מכרזי ענק בתחומים מגוונים, ותעש כחברה חפצת חיים, הייתה חייבת להגיש הצעות. עכשיו היא הולכת להיות מחוץ למשחק הזה, ומבחינתה זה יום עצוב מאוד. מבחינה עסקית, הסיפור הזה נראה רע מאוד עבור חברה כמו תעש, שפשוט לא יכולה להרשות לעצמה להיות מודרת במשך זמן רב כל כך משוק חשוב כל כך".

גורם שמעורה בתחום העריך היום כי "תעש נפלה קורבן לפרשה רחבה הרבה יותר, שנוגעת למספר חברות ביטחוניות שפעלו בהודו, אך במקרה שלה הייתה מוטיבציה של חברה מתחרה לשרבב אותה פנימה לסיפור המפוקפק. זה לא דבר שלא קרה בעבר במכרזי ענק במקומות שונים בעולם".

המשבר של תעש בהודו בא כשברקע ממשיכה רשות החברות הממשלתיות לקדם מתווה מפורט להפרטת החברה. במהלך החודשים הקרובים התהליך אמור להבשיל ולהגיע בסוף השנה להכרעה בממשלה.

במשרד האוצר עוקבים אחר ההתפתחויות במשבר ומנתחים את משמעויותיו על ההפרטה, ובעיקר אם הפרשה תשפיע על הערך של החברה, במקרה שהמדינה תמכור אותה למשקיע באמצעות מכרז.

תעש: נערער על ההחלטה

גורמים במשרד האוצר ידעו לומר כי לפי שעה לא התקבלו החלטות על שינויים בפעולות שנעשות בחודשים האחרונים למען הפרטת החברה.

מתעש נמסר בתגובה לדברים כי "החברה פעלה ופועלת כחוק ותמשיך לפעול מול הרשויות בהודו כדי להסדיר את הסוגיה". עוד נמסר כי "התעשייה הצבאית מתכוונת לערער בפני הגורמים המוסמכים בהודו על ההחלטה", משום שזו "מתבססת על עובדות שגויות, ומתעלמת ממסמכים ומנתונים שתעש העבירה למשרד ההגנה בהודו".

הדיווח בתקשורת ההודית מהבוקר התקבל בהפתעה גם במשרד הביטחון: "משרד הביטחון הופתע לשמוע על החלטת משרד ההגנה ההודי, משום שהליך השימוע לתעש כנגד הכוונה לנקוט סנקציות כלפיה לא הושלם, ובייחוד לאור העובדה שיש לתעש טענות טובות מאוד נגד צעד זה. משרד הביטחון יקיים התייעצות בנושא ביחד עם תעש בשאלה כיצד להגיב על החלטת משרד ההגנה ההודי".

"זה מסוג העונשים שמדינות נוהגות לאכוף"

עו"ד עפר גלוזמן, ששמש בעבר יועץ משפטי לאלביט מערכות, ומלווה כיום חברות שמקיימות עסקאות ביטחוניות בעולם, העריך היום בשיחה עם "גלובס" כי להחלטת משרד ההגנה ההודי תהיה משמעות "מהותית מאוד", כדבריו, על התעשייה הצבאית.

"החלטה כזאת משמעותית מאוד לכל חברה ישראלית גדולה שמכוונת אל השווקים בחו"ל שהתברכו בתקציבי ביטחון גדולים. תעש היא חברה גדולה, והיא מכוונת באופן טבעי אל השוק ההודי. בכלל, חברות ישראליות שעוסקות בתחום הביטחון מוכרות מוצרים להודו בהיקף נרחב, בכללן רפאל, התעשייה האווירית, אלביט מערכות, פלסן ועוד. הודו הפכה ליעד יצוא מרכזי עבורן".

לדברי גלוזמן, שותף במשרד גלוזמן-שם טוב-חוברס-ברויד ושות', לא רק החברות מישראל זיהו את הפוטנציאל העסקי בהודו, שהפכה שוק יעד לחברות נשק רוסיות, אמריקניות, קוריאניות וסיניות. "לכולם יש סחורה טובה, כמו גם לחברות הישראליות וכולן רוצות למכור. בלי להיכנס לפרטי הפרשה הספציפית, במקרים כאלה, הצורך של חברות להידחף פנימה מתמלא באמצעות גופי ביניים, שמסוגלים לשפר את מצבה של החברה שנתנה הצעה במסגרת של מכרז, בין אם מדובר בסוכנים או בחברות שיווק. במקרה של הסתבכות, חברה שמקדמת את ענייניה בדרך זו, בפרשת שוחד, יכולה לטעון שידיה נקיות ובצדק".

בהתייחס לנחישות של ההודים למצות את הסנקציות נגד תעש עד תום, אמר גלוזמן כי "זה מסוג העונשים המינהליים שמדינות נוהגות לאכוף ולא מוותרות לגביהם. אין כאן התקפלויות".