פרויקט אינטרנטי בין שתי ערים

עד כמה אתם מכירים את הפרטנרים שלכם? שאלה זו שאלו את עצמם, לא אחת, סטודנטים מהמחלקה לצילום במוסררה, בית הספר לצילום, מדיה ומוזיקה חדשה ע"ש נגר בירושלים, והפרטנרים שמולם עבדו: סטודנטים מהמחלקה לצילום במכללה לאמנות ולעיצוב קורקורן בוושינגטון. הם השתתפו בפרויקט אינטרנטי, טרנס-אטלנטי, שבו התבקשו לעבוד יחד וליצור היכרות ודיאלוג בלי להחליף מילה ובלי להסגיר את זהותם זה לזה.

התוצאה של המחקר התקשורתי-צילומי שערכו, בתהליך מתמשך של כ-9 חודשים, מוצגת כעת במקביל בשתי תערוכות בירושלים ובוושינגטון, שייסגרו בסוף השבוע.

התמודדות ויזואלית

את פרויקט הצילום יזמו והנחו נעמה לוין בוושינגטון ואורית ישי בישראל. השתיים ציוותו זוגות של סטודנטים משתי האקדמיות, ואלה עבדו "בהתכתבות" דרך הרשת, באמצעות בלוגים משותפים. פרט לעובדה שלא נחשפו למידע מוצק לגבי זהות הפרטנר, הזוגות גם לא קיימו קשר עין עם עבודותיהם של המשתתפים האחרים בפרויקט.

הנושא המרכזי שבו עסקו הסטודנטים הוא "זהות - מאנונימיות למוכר". במהלך תשעה חודשים נשאלו הסטודנטים שאלות מנחות, אשר ההתמודדות עימן היא ויזואלית-צילומית. בכל שלב עלתה שאלה חדשה ובתגובה אליה העלו לרשת "תשובות" מצולמות, משני עברי הגלובוס. כך העבירו בני הזוג האנונימיים זה לזה רמזים מצולמים לגבי זהותם, וניסו להכיר אחד את השני באמצעות צילומים בלבד.

היכרות לא מילולית

התוצאה, שנחשפה לראשונה באופן רוחבי בתערוכות בשתי האקדמיות, מציעה גם מחשבה עמוקה יותר על המידע שאנו מקבלים ומוסרים. ניתן לראות זאת כמעין ניסוי שבדק אם אכן אפשרי להכיר אדם באופן בלתי מילולי, ממרחקים ובאמצעות הרשת, שמושכת כל-כך הרבה תנועה ועניין.

הפרויקט החל בשנת הלימודים שעברה ונמשך גם השנה. עם סיומו התבקשו הסטודנטים לכתוב מה הם יודעים בשלב זה על שותפם או שותפתם לבלוג.

"במהלך העבודה חידדו הסטודנטים לצילום את מיומנות השימוש ב'שפת דיבור' חדשה, האופיינית לעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים", כותבות האוצרות. "שפה שבה המלל הפך למינימליסטי, ל'ציוץ'". או לצילום, במקרה שלהן. מעניין לראות אם הזוגות הווירטואליים נותרו איש איש בדרך הצילום שלו או שהקצינו את התקשורת והשכילו למצוא שפה משותפת.

התערוכה מוצגת במוסררה בגלריה ע"ש מורל דרפלר, רק עד ה-8.3.2012. בית הספר מוסררה, רח הע"ח 9 ירושלים. א'-ה' 9:00-17:00