ניתוח "גלובס": הנתונים הכלכליים האחרונים - מדאיגים

התמונה הפיסקלית שמצטיירת בימים אלו עגומה ומטרידה. היקף ההכנסות הצפוי נמוך בהרבה מהתכנון, ורחוק מהתחזיות הראשוניות של האוצר. חמור מכך, היקף ההוצאות יצא מכלל שליטה.

זו לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה הכלכלית של ישראל, שדבר כזה קורה. אך התופעה המטרידה באמת, היא השאננות שמפגינים אלו שצריכים לעמוד בפרץ: בכירי אגף התקציבים, שמפזרים הבטחות לכל עבר ש"הכל בסדר", ש"התקציב מתוח, אבל בשליטה".

שום דבר שקשור למשמעת תקציבית ומדיניות פיסקלית לא נראה "בסדר" כעת, ואחרי השליפה מהמותן האחרונה מבית מדרשו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו - הפחתת 10 אגורות במס על הדלק - שום דבר גם לא נראה ב"שליטה".

וזו אינה הפעם הראשונה: לפני כמה חודשים ניתנה תוספת נדיבה לרופאים המתמחים, ולפני שבועות ספורים הגיע תורם של עובדי הקבלן. כעת האחיות ניצבות בתור, הסגל הזוטר באוניברסיטאות יקבל תוספות ועובדי הנמלים ממתינים בלהט לתוספות. כולם כבר הפנימו: לעשות סיבוב על האוצר, כיום, זה דבר אפשרי, קל ואף כדאי.

אזהרת בנק ישראל

אחת העדויות לחומרת המצב, נמצאת במסמך שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל באמצע פברואר, ובו נכתב כי ישנה חשיפה תקציבית גדולה וחסרת תקדים, בסך 6.4 מיליארד שקל - כ-0.7% מהתמ''ג - בתקציב 2012. זה כמובן לא כולל את "אלתור" הדלק האחרון של נתניהו.

יתרה מזו, כלכלני בנק ישראל, המתמחים זה שנים רבות בניתוח המגזר הציבורי, כתבו שחור על גבי לבן כי המצב לא היה מתוכנן, לא מוצהר על ידי האוצר וגם לא ניתן לפתרון באמצעות שימוש בכלים מנהליים קונבנציונליים. אכן, מדובר בכתב אישום מהחמורים שיצא מבית מדרשו של פרופ' סטנלי פישר בתקופה האחרונה (אין ספק שפישר לא רק קרא אותו אלא גם אישר את פרסומו - אחרת, לא היה רואה אור לעולם). בתגובה, החליטו באוצר לכעוס, להכחיש ולהבטיח שלא תהיה שום פריצה בהוצאה. בהחלט, דרך מקצועית להתמודד עם הדברים.

כלכלת בחירות

באגף התקציבים שכחו להביא בחשבון כמה אלמנטים, שבהחלט עלולים להכניס את האגף - הגוף שצריך בימים אלו לזעוק לכל עבר שהמצב חמור - לסיבוך מסוכן.

ראשית כל, אנו בעיצומה של כלכלת בחירות. האמירה מפיהם של בכירי האגף, שלפיה ראש הממשלה הבטיח שהפחתת המס על הדלק תהיה מהלך מאוזן שילווה בהעלאת מסים או בקיצוץ נוסף, חושפת לעין כול, שהם אינם קשורים למציאות הפוליטית הישראלית: אין סיכוי שנתניהו יטיל כעת מסים חדשים או יבצע קיצוצים משמעותיים. יתרה מזו, ח"כים רבים מנסים לקדם בימים אלו רשימה ארוכה של ביטול או הפחתות מסים נוספים, לרבות מע''מ על המים ועל החשמל. הבחירות לוחצות על הח"כים, שחוששים רק מאיבוד הכיסאות שלהם, והרבה פחות מהורדת דירוג האשראי.

באוצר עדיין לא הפנימו שכוחם דל ומדולדל לחלוטין: הם מנסים לקדם, זה שבועות רבים, את ביטול הפטור ממס על מארז (פקאט) הסיגריות השני בדיוטי פרי - צעד מוצדק מאין כמותו - אך לא הצלחה. נקודה נוספת שאסור לפספס בהקשר הזה: המילה האחרונה בקשר לתקציב הביטחון עדיין לא נאמרה. יתכן כי המציאות הגאו-פוליטית תאלץ את האוצר להוציא עוד כסף, ואף הרבה מאוד.

ההיבט המרגיע היחיד הוא, שישנם בכירים באוצר שכבר הפנימו את חומרת המצב, ומתחילים להתריע על כך בפני שר האוצר, יובל שטייניץ. עם זאת, נראה כי שטייניץ עדיין לא הפנים את חומרת הדברים, ולעת עתה מעדיף להסתמך על קולות ההרגעה המדומה.

ממשרד האוצר נמסר: "תקרת ההוצאה לא תיפרץ, למרות הגל הפופוליסטי שפוקד אותנו. אנחנו לא במשבר וגם לא במיתון ואין שום היגיון לשדר פאניקה".

הגירעון הממשלתי זינק בפברואר בכ-34% לעומת אשתקד

הגירעון הממשלתי עמד בפברואר 2012 על יותר מ-3 מיליארד שקל - זינוק חד של יותר מ-34% לעומת פברואר אשתקד (770 מיליון שקל). כך דיווח היום (ד') אגף החשב הכללי באוצר. סך הוצאות הממשלה עומד על כ-21.7 מיליארד שקל, עלייה של 6.6% בהשוואה לפברואר אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה בסך 33.1 מיליארד שקל בקירוב, לעומת 31.3 מיליארד שקל אשתקד - עלייה של כ-6%.

נזכיר, כי יעד הגירעון בתקציב המקורי עומד על כ-2% תמ''ג; ואולם באוצר כבר מדברים על חריגה משמעותית, של כ-18 מיליארד שקל, ועל גירעון צפוי של כ-3.5% תמ''ג.

סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-16.8 מיליארד שקל - לעומת 17.5 מיליארד שקל בפברואר אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-8.9 מיליארד שקל - ירידה של כ-11% לעומת אשתקד. ירידות ניכרות נרשמו במס מקרקעין (17%) ומס על שוק ההון (34%). כמו כן, נרשמה ירידה של כ-10% בגביית מס הכנסה לשכירים, המשתקפת בכל הענפים - לרבות בנקאות וביטוח. מנגד, ההכנסות ממסים עקיפים (מכס ומע"מ) עלו במקצת, לרמה של כ-7.5 מיליארד שקל, על רקע הגידול בהכנסות מיבוא כלי רכב בכ-17%, והכפלת הגבייה ממס קנייה על יבוא סולר.

 מיסים