"ישראל היא מקום מצוין למו"פ שלנו, עומדים פה בלו"ז"

יורג מולר, בכיר בבאייר העולמית, מספר בראיון ל"גלובס" על הפיתוחים החדשים של ענקית התרופות והמכשור הרפואי: "יש לנו פעילות חדשה וענפה בתחומי הסרטן, השבץ והפוריות"

כיום שיתופי פעולה עם חברות גדולות הם אפיק ההכנסות המשמעותי והאקזיט העיקרי של סטארט-אפים צעירים בתחום פיתוח התרופות.

אקזיט בצורת הנפקה בנאסד"ק נדיר הרבה יותר; אפשר גם למצוא מיזוגים ורכישות, אך אלה בדרך כלל נובעים משיתופי הפעולה. לכן, כדי להבין לאן נושבת הרוח לגבי חברות התרופות הצעירות, חשוב להבין במה מעוניינות החברות הגדולות. רוב חברות הסטארט-אפ בתחום מודעות לכך ומתאימות את מוצריהן לפורטפוליו של הענקיות.

בראיון מיוחד ל"גלובס" מספר ראש חטיבת מחקר ופיתוח בבאייר (Bayer) העולמית, יורג מולר, על מנועי הצמיחה העתידיים של החברה ושל שוק התרופות. באייר היא חברת הפרמצבטיקה מס' 13 בגודלה בעולם, היא נסחרת בבורסה של אירופה לפי שווי שוק של 43 מיליארד אירו, והשקיעה השנה 3.5 מיליארד דולר במחקר ופיתוח בחטיבת הבריאות שלה.

באייר מתמחה בתרופות, ציוד רפואי, וטרינריה, חומרים מורכבים וזרעים (בתחום זה יש לה הסכם שת"פ עם חברת אבוג'ן הישראלית), רדיולוגיה ודרמטולוגיה.

"יש לנו שת"פ עם כמה חברות ישראליות", אומר מולר, "מדג'ניקס שנסחרת ב-NYSE ו-Omri Labs הפרטית, שהקים רוברט טאוב. מדג'ניקס מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת ייצור של החומר בתוך הגוף בעזרת שתל שמופק מהחולה עצמו, ואנחנו בוחנים אותו. באומרי פיתחו שיטה להארכת חיי המוצר כדי שניתן יהיה להזריקו בתדירות נמוכה יותר, אולם בניסוי לא ראינו יעילות מספקת והחלטנו לא להמשיך".

מולר מציין כמה תרופות של באייר שאותן הוא רואה כמנועי הצמיחה של החברה בשנים הקרובות. אחת מהן היא תרופה לסרטן בכליות ובכבד שנקראת נקסבר. "זהו המוצר היחיד שהביא להארכת חיים של חולי סרטן כבד, וכעת אנחנו בוחנים אותו בסוגי סרטן נוספים, למשל סרטן בלוטת התריס וסרטן השד", הוא אומר, "בשנה שעברה סיימנו שלושה ניסויים במוצר בשם רגורפניב (regorafenib) לסרטן גרורתי של המעי הגס בחולים שעברו טיפולים אחרים שלא צלחו. הטיפול שלנו שיפר את מצבם.

"מוצר חדשני אף יותר בתחום הוא הזופיגו. זה מולקולת רדיום שמשחררת קרינת אלפא שמחסלת באופן ספציפי גרורות בעצמות אצל חולי סרטן הערמונית.

"גישה נוספת מדברת על נוגדן שיודע לזהות תאים סרטניים. אליו מצמידים רעלן והוא נושא אותו אל הגידול. כשהנוגדן מגיע לגידול הוא משחרר את הרעלן. לבאייר יש מוצר כזה בפיתוח", הוא מוסיף.

- גם לביוקנסל הישראלית.

"יש כמה וכמה מוצרים כאלה בפיתוח, זה תחום תחרותי. ביוקנסל הם בהחלט חלק מהתחרות".

- מה אתה חוזה לתחום הסרטן?

"מתחילת העשור הקודם אנחנו רואים התפתחות של טיפולים מותאמים יותר לחולה, עד רמת הרקמה. היתרון הוא שניתן ליטול אותו כל יום לכל החיים, בתקווה להפוך את הסרטן למחלה כרונית, אך לא קטלנית. בעתיד, כלומר בעשר השנים הקרובות, ייטלו דגימת רקמה מחולה ועליה יבחנו מהו קוקטייל התרופות המתאים לאותו גידול, באותו חולה, ובאותה רקמה".

- זה מזכיר את השיטה שמפתחת חברת צ'מפיונס אונקולוגי, בעלת הפעילות בישראל, להדבקת עכברים בגידול של חולה ספציפי כדי לבחון את התרופה עליהם.

"זה מודל מעניין, אלא שהגידול משתנה ומה שפעל עליו היום, לא בהכרח יפעל בעוד חודש. לכן דרושה שיטה מהירה וזולה לבחינת הפעילות של קוקטייל התרופות על הגידול ברגע נתון. אגב, יש מחקרים חדשים שמראים כי אפילו גידול אחד של חולה אחד אינו אחיד בכל חלקיו".

"מחויבים למחלות נדירות"

עוד תחום חשוב עבור באייר הוא מניעת שבץ. "תרופה בשם קסרלטו למניעת שבץ הייתה תוכנית הפיתוח הכי גדולה שלנו, בעלות של 2.5 מיליארד דולר. בניסויים לפיתוחה נבחנו 75 אלף חולים בכל העולם, וכעת המוצר מאושר לשיווק ב-110 מדינות. הוא מיועד לשבץ והפרעת קצב לב מסוג פרפור עליות וגם למניעת תסחיפים בחולים שעוברים ניתוח אורתופדי".

- חברת MCS הישראלית פיתחה מוצר למניעת תסחיפים בניתוחים, שלדבריה ייתר את השימוש בתרופות.

"אני לא מכיר את MCS, אבל אני כן מכיר את רוב המכשירים הרפואיים שיוצרים לחץ על הגפיים למניעת תסחיפים. האם הם הראו זאת ב-75 אלף חולים? קסרלטו היא התרופה היחידה שמפחיתה את שיעורי המוות מהקרישים.

"מוצר נוסף שאני נלהב לגביו הוא תרופה ללחץ דם בריאות, שנמצאת בשלב III של הניסויים. זו מחלה שמשפיעה בעיקר על נשים צעירות ומקצרת משמעותית את תוחלת החיים שלהן".

- זו מחלה נדירה שיש לה כמה תרופות. האם הפיתוח הזה כדאי?

"אנחנו מחויבים גם למחלות נדירות. לחולות הללו יש פגיעה בתוחלת החיים, וזה תחום שדורש טיפולים נוספים".

עדי דגן, מנכ"ל MCS: "MCS הוכיחה כי המכשיר שפיתחה יעיל לפחות כמו תרופות נוגדות הקרישה המובילות בשוק, ומוריד דרסטית את סיבוכי הדימומים שגורמות התרופות, ולכן הוא עדיף על התרופות הקיימות, כולל קסלטו. השימוש במכשיר הוכנס, כתחליף לטיפול התרופתי, במרכזים רפואיים מובילים בארה"ב".

שני תחומים נוספים שבהם מתמקדת באייר הם פוריות, בעיקר בשרירנים ברחם ובטיפול בתופעות בגיל המעבר, ובמחלת האנדומטריוזיס המתבטאת בהידבקות רקמות בסביבת הרחם. כמו כן מתעניינת החברה בקרדיולוגיה, בעיקר באי ספיקת לב, וכן במחלות כליות ובסוכרת.

"ישראלים עומדים בהבטחות"

באחרונה החליטה באייר לצמצם את מספר החברות שבהן היא מנהלת ניסויים קליניים ופעילות מו"פ. "ישראל נותרה אחת מ-41 המדינות הללו כי ממנה אנחנו מרוצים מאוד. יש בישראל מוסדות אקדמיים ורפואיים מעולים, עניין רב של הציבור במדע וטכנולוגיה, וקהילה מגוונת מבחינת גנטיקה ואורחות חיים. מעבר לכך, אנשים בישראל הם אמינים, והם עומדים בלוחות זמנים".

- אתה בטוח שאתה מדבר על ישראלים?

"בהחלט. ישראלים עומדים בהבטחות שלהם. אתרי הניסויים הקליניים בישראל תמיד עמדו ביעדי גיוס החולים לניסויים, ולעיתים קרובות מרכזים אלה נמצאים בראש הרשימה שלנו מבחינת מספר הפציינטים שגויסו".

בין קרישי דם להמופיליה
 בין קרישי דם להמופיליה