המרוץ אחרי הג'וב הראשון

"מעסיקים מובילים", אומרת עינת חצבני, מנהלת יחידת השמה וייעוץ קריירה במכללת אפקה להנדסה, "משקיעים משאבים יקרים בירידים הללו. מעבר לזמן העבודה של המנהלים ורכזי הגיוס המוצבים בביתנים, הם יתאמצו למשוך את תשומת לב הסטודנטים עם עמדות מושקעות, מתנות מקוריות וחלוקת גלידות וקפה-קר".

"בשלב הזה של חייהם", מסבירה פול צוקר, מנכ"לית קבוצת נישה, "סטודנטים נמצאים בבועה האוניברסיטאית שלהם ולא מתייחסים בכל כובד הראש לירידי התעסוקה. הם לא ממש מבינים שהמעסיקים נמצאים ביריד לא למטרות מיתוג או תדמית, אלא למטרות עסקיות של גיוסים ברבעונים הקרובים. הם גם לא קולטים את היקף ההשקעה של המעסיקים ביריד, כשהם מביאים לשם גם מנהלי פרויקטים ומהנדסים שישוחחו עם הסטודנטים בשפה המקצועית וימשכו אותם לארגון. יתר על כן, הרבה סטודנטים בכלל לא מודעים לכך שמתקיים יריד תעסוקה בקמפוס, ונקלעים אליו במקרה".

לקראת עונת ירידי התעסוקה, ממפה "גלובס" את הטעויות הקלאסיות של סטודנטים בהתייחסותם לנושא זה, מציין את תג המחיר שהם משלמים בגינן, ונותן המלצות אופרטיביות להשתפרות.

טעות נפוצה 1

מגיעים ליריד ללא קורות חיים

חצבני: "לעתים קרובות הסטודנט מסייר בין הביתנים, מזהה שם חברה ששמע עליה, ניגש, מציג את עצמו, מתפתחת שיחה, נוצרת כימיה, והמעסיק מגלה עניין בסטודנט. בסיום השיחה מבקש המגייס קורות חיים וגיליון ציונים, אבל הסטודנט נבוך ופולט משהו כמו 'אין עליי קורות חיים', 'נגמרו לי ההעתקים', ומגוון תירוצים נוספים".

תג המחיר: "במקרה הטוב המעסיק יבקש מכם לשלוח קורות חיים דרך האתר. במקרה הפחות טוב תסומנו כ'לא רציניים', ויעדיפו על פניכם מועמדים שהגיעו מסודרים, עם קלסר שכולל את כל הניירת הנחוצה להתקדמות: גיליון ציונים, קורות חיים ותעודות אחרות".

המלצה לסטודנטים: "לרוב המוסדות האקדמיים יש יחידות ייעוץ קריירה שמסייעת בכתיבת קורות חיים שיווקיים ומקצועיים. אל תדלגו על האפשרות הזו, ובואו ליריד עם מספר העתקים שזהה למספר החברות המשתתפות ביריד".

טעות נפוצה 2

לא אוספים מודיעין על המעסיקים

צוקר: "הסטודנטים באוניברסיטאות לא תמיד יודעים מראש שהולך להתקיים יריד תעסוקה בקמפוס, אבל גם כשהם מודעים ומתכננים להגיע אליו - הם לא טורחים לאסוף אינפורמציה מעמיקה על הארגונים המשתתפים בו.

"לא רק שזה מציג אותם כבלתי רציניים מול המגייסים בביתן, אלא שהיעדר ידע כזה גורם להם להתפזר ולנדוד מביתן לביתן במקום להתנהל בצורה יעילה יותר.

"אם, למשל, הסטודנט מתעניין באפליקציות לסלולר והוא לא יודע בדיוק אילו מעסיקים ביריד מתמחים בתחום, הוא לא יגיע אליהם בהכרח".

תג המחיר: "כשאתה לא מכיר מספיק את העשייה העסקית של המעסיק ביריד, בזבזת אנרגיה וזמן על מעסיקים שלא מתאימים בדיוק לצרכיך. כשאתה מגיע עם ידע גנרי לא ממוקד מספיק ('חבר שלי מרוצה באינטל'), ייתכן שתמצא את עצמך מתפשר מבחינה מקצועית על ארגון שלא ממש הולם את העניין המקצועי שלך, כשבמקביל פספסת מעסיקים המציעים פרויקטים שיכלו להתאים לך ככפפה".

המלצה לסטודנטים: "אספו מהידיעון את שמות המעסיקים המשתתפים ביריד, כנסו לאתר האינטרנט שלהם, אספו ידע על משרות פתוחות, מספר עובדים, מיקום, פרויקטים חדשים או פתוחים, לקוחות וכו'. הנתונים הללו יסייעו לכם להגיע ליריד כ'לקוחות' אינטליגנטים יותר, שיודעים למקד את התנהלותם מול המעסיק הנכון".

טעות נפוצה 3

רושם ראשוני ומשפט פתיחה

חצבני: "סטודנטים רבים מגיעים ליריד 'על הדרך', מבלי להפנים שהיריד הוא ערוץ לעקוף את המסלול הרגיל של שליחת קורות חיים. מתוך הבנה לקויה זו, הסטודנט מגיע לעמדת המעסיק בכפכפים, לא מגולח, בלבוש מרושל ופותח במשפט ארוגנטי: 'מה יש לכם להציע לי?', או 'מה זה כאן? מה אתם מחלקים?'. בעידן של רשתות חברתיות, מובייל ואינטרנט, מפגשי פנים מול פנים הם הזדמנות ייחודית שסטודנטים מפספסים לעתים בגלל המילה 'יריד' שנתפסת כשוק'".

תג המחיר: "אם סטודנט שני מגיע ליריד ופותח, למשל, ב'שלום, אני ישראל ישראלי, בן 25, סטודנט להנדסת תעשייה וניהול עם התמחות בתפעול וייצור, יש לי יתרת לימוד של שנתיים לסיום התואר. שמעתי על החברה שלכם ואני מחפש משרת סטודנט בתחום הפיתוח' - אין ספק שהוא יעקוף את הסטודנט הראשון, גם אם גיליון הציונים שלו פחות מרשים, מכיוון שהוא משדר מוטיבציה, השקעה, ובעיקר רצינות ואחריות כלפי התהליך. הסטודנט הראשון משדר חוסר מוכנות ובגרות, וכך הוא עלול להחמיץ את משרת חלומותיו".

המלצה לסטודנטים: "אמנם מדובר ביריד ססגוני, עליז, סוג של הפנינג, אבל זה לא מאפשר לכם להתייחס למפגש עם המעסיק הפוטנציאלי באופן מרושל. התכוננו ליריד התעסוקה כאילו היה מדובר בראיון עבודה לכל דבר ועניין. משפט הפתיחה צריך להיות דומה למשפט הפתיחה בכל פרזנטציה עצמית אחרת שאתם עושים, ועליו לכלול נתונים שיהיו רלבנטיים לצורכי המעסיק במשרה המוצעת. לפני ההגעה ליריד התעסוקה התאמנו על הצגה עצמית ממוקדת ואסטרטגית, וביריד יישמו אותה".

טעות נפוצה 4

התבוננות על המעסיק מלמטה למעלה

חצבני: "זהו כשל תודעתי שסטודנטים חווים בגלל הפוזיציה שלהם. סטודנט טיפוסי, עם ציונים לא מרשימים במיוחד, נתקל בעמדה של חברה ממותגת וחושב לעצמו: 'אין לי יתרת לימוד מתאימה, לא עבדתי בתחום, איני מצטיין או יוצא יחידה טכנולוגית מבוקשת - למה שייקחו אותי? אני לא ניגש'. אני נדהמת לגלות כל פעם מחדש, שהסטודנטים נופלים על הגישה הזו ושוכחים כי בפועל רוב רובם לא מצטיינים או יוצאי 8200, וכי משרות הג'וניור נמצאות בכל חברה גם בתפקידי פיתוח, אינטגרציה, תפעול ומכירות".

תג המחיר: "'הפחד מדחייה גורם לכם להחמיץ הזדמנויות קריירה טובות, מה גם שכניסה לארגון במשרת ג'וניור או לתפקיד פחות נוצץ, עשויה למנף אתכם בהמשך לגבהים שלא חלמתם עליהם. ציונים הם רק כלי אחד לסינון מועמדים ויש משרות שבהן ערכי מוטיבציה ומוכנות לעבודה קשה עולים על ציונים גבוהים".

המלצה לסטודנטים: "גם אם חסר לכם ניסיון מעשי ולא ניחנתם במוח מבריק, גשו והציגו את עצמכם עם ברק בעיניים. טיפ חשוב יהיה להשתמש בפרויקט הגמר שלכם ככרטיס ביקור חלופי לגיליון. דרך הפרויקט המעסיקים מקבלים הזדמנות להתרשם מיכולותיכם הלכה למעשה".