למה מה קרא?

בשנתיים האחרונות אני נכנס פחות ופחות לאתרי החדשות, וצורך יותר ויותר חדשות דרך הפניות של חבריי בפייסבוק וטוויטר. מחד אני מקבל את החדשות החמות והגדולות בסמוך למועד פרסומן, ומאידך זוכה להיחשף לכתבות פריפריאליות, שהגולשים חשבו שהן מעניינות והפכו אותן לפופולריות למרות שעורכי ההומפייג'ים לא נתנו להן בולטו*ת.

לכן נבהלתי והופתעתי כשראיתי לפני כמה שבועות כותרת שחבר פייסבוק שלי, ותיק בעולם התקשורת, שיתף בפיד. נבהלתי, כי הכותרת הייתה "הפיגוע בחיפה: הותרו לפרסום שמותיהם של 12 מ-15 ההרוגים". הופתעתי, כי לא שמעתי על הפיגוע קודם לכן. מיהרתי להקליק, הגעתי לאפליקציית החדשות החברתית של נענע10 ונרגעתי: מדובר בפיגוע ארכיון.

אפליקציית החדשות החברתית (Social Reader) היא מטרד שפייסבוק השיקה לפני כחצי שנה, וכיום משתמשים בה גם נענע10, מאקו ו"ישראל היום". בגרסתה המציקה ביותר, הקלקה בפייסבוק על לינק לכתבה שולחת את הגולש להתקנת האפליקציה. אם הוא עשה את הטעות ואישר, כל כתבה שהוא יקליק עליה תפורסם אוטומטית על הוול שלו.

השיטה החזירה למחזור החדשות כתבה ישנה על פיגוע בחיפה, שאותו איש תקשורת נכנס לקרוא בלי שום כוונה לשתף. השיטה חשפה שהעיתונאי החרדי קובי אריאלי קרא כתבה על קמפיין עירום של בר רפאלי, ששותפה על קירו בלי ידיעתו. "עברתי פיגוע פייסבוק", זעק אריאלי בגל"צ.

אפשר לעקוף את האפליקציה - ללחוץ cancel בכל פעם שמגיעים אליה, להתקין ולהגדיר שהפרסומים שלה יוצגו רק לעינינו ולא לחברים, או לקחת את כותרת הכתבה ולהגיע אליה דרך גוגל. אבל עדיף לשלוח לאתרי החדשות סיגנל שאומר שאנחנו לא שבעי רצון ממנה - להחרים אתרים שמשתמשים בה, וליידע את ראשיהם על הסיבה. השימוש בקורא החברתי של ה"וושינגטון פוסט" ירד מ-17.4 מיליון ל-9.2 מיליון משתמשים בממוצע חודשי בשלושים הימים עד ה-7.5. בקרוב אצלנו? אני מקווה מאוד.