בנק אינטרנטי בישראל יחסוך ללקוחות 400 מיליון שקל בשנה

משפחה ממוצעת משאירה בבנקים כ-10,000 שקל על עמלות, אולם לפי מכון ירושלים לחקר שווקים בנק אינטרנטי עשוי לחסוך ללקוחות 411.5 מיליון שקל בשנה בהוצאות שוטפות על עו"ש

מכון ירושלים לחקר שווקים פרסם היום (ב') נייר עמדה המשווה את הפעילות של המערכת הבנקאית בישראל לפעילות של בנקים אינטרנטיים בעולם, ממנו עולה כי בנק אינטרנטי עשוי לחסוך ללקוחות 411.5 מיליון שקל בשנה בהוצאות שוטפות על עו"ש.

זאב גולן, מנהל המרכז למדיניות ציבורית במכון ירושלים: "הכנסות הבנקים כל שנה הם כ- 40 מיליארד שקל, וכחצי מזה מגיע ממשקי הבית. כ-25 מיליארד מגיע מהפרשי ריביות וכ- 14 מעמלות. קרי, משפחה ממוצעת משאירה בבנקים כ-10,000 שקל, סכום הגבוה מהמשכורת הממוצעת הנאמדת בכ-8,500 שקל. יש סבסוד צולב של המגזר הביתי למגזר העסקי. סבסוד זה מאפשר הענקת אשראי בעיקר לעסקים הגדולים במשק השייכים למעט מאוד אנשים או משפחות, דבר היוצר סיכון גבוה לחוסר יציבות. בתנאי תחרות הבנקים יצטרכו לנהל את עצמם ואת הסיכונים בצורה נבונה ויציבה יותר".

לדוגמה, בשעה שהכנסות קבוצת בנק לאומי מעמלות לשנת 2011 עמדו על 3.7 מיליארד שקל, הכנסות הבנק האינטרנטי ING Direct עמדו על 820 מיליון שקל. לבנק האינטרנטי 16.7 מיליון לקוחות, בערך פי 10 מבנק לאומי, והוא גבה פחות מרבע מהכנסות בנק לאומי מעמלות ועדיין היה רווחי.

ההוצאות התפעוליות של חמשת הבנקים הגדולים בישראל לשנת 2011 היו 27.1 מיליארד שקל, כמעט פי 3 מסך ההוצאות התפעוליות של ING Direct, על כל שלוחותיו בעולם - 9.6 מיליארד שקל. לשם השוואה, סכום ההוצאות התפעוליות והאחרות של קבוצת בנק לאומי בלבד עמד בשנת 2011 על 8.3 מיליארד שקל.

"המערכת הבנקאית בישראל מתאפיינת בהוצאות תפעוליות גבוהות הנאמדות בלמעלה מ-27 מיליארד שקל בשנה" אומרת ליטל פרג'י, שערכה את הנייר עבור המכון. "הפגיעה ברווחיות הבנקים נובעת מההוצאות התפעוליות הגבוהות מגולגלת אל לקוחות הבנקים, שמשלמים עמלות וריביות גבוהות יותר. בעולם שבו רוב הפעולות נעשות בלחיצת כפתור באינטרנט או לכל היותר באמצעות שיחת טלפון למוקד הבנקאי, וההגעה לסניף הבנק היא חוויה מתישה שבדרך כלל מלווה בעמידה בתורים ובשעות פתיחה בעייתיות, עולה השאלה איך הלקוחות הישראליים נשארו מאחור, בשעה שהבנקאות האינטרנטית הפכה למצרך בסיסי במדינות המתקדמות בעולם?"

בנייר העמדה השווה המכון את המערכת הישראלית למערכות בנקים אינטרנטיים בעולם, בהן חברת ING Direct שמרכזה נמצא בהולנד, ופועלת באיטליה, קנדה, גרמניה, ספרד, אוסטרליה, צרפת, בריטניה ועוד. החברה מתמקדת במגוון מוצרים פיננסיים פשוטים לשימוש - חסכונות, משכנתאות, השקעות קמעונאיות, הלוואות וכו'. המודל העסקי שלה מבוסס על עלויות נמוכות ופשוטות, שמתבטאות בראש ובראשונה בהעדר הסניפים ובמצבת כוח אדם המצומצמת. בנוסף, ING Direct גובה מספר נמוך יותר של עמלות מהבנקים בישראל.

המכון ממליץ לרגולטורים בישראל, בין היתר, להקל על הרגולציה שמגבילה פתיחת חשבונות בתאגידים בנקאיים באמצעות האינטרנט, תוך מתן אפשרות לזהות לקוחות חדשים על ידי שימוש בחשבונות קיימים בבנקים אחרים, כמו שנהוג בבנקים אינטרנטיים בעולם. לשם פתיחת חשבון עו"ש ב-ING Direct באמצעות האינטרנט, נדרש הלקוח למלא מידע אישי ולבצע הפקדה מחשבון עו"ש קיים. חשבון זה מקושר לחשבון של ING Direct ומשמש את הלקוח להעברת כספים אליו וממנו. כעת המפקח על הבנקים מאפשר שימוש מוגבל בכלי זה, אינו מאפשר העברות מבנק הדואר ומגביל את הסכומים שיועברו באמצעות האינטרנט.