איך מתמודדים עם הסכנות האורבות לילדים באינטרנט?

הסכנות האורבות לילדים ולבני-הנוער ברשת האינטרנט הופכות למאיימות עוד יותר בחופש הגדול ■ עד כמה מודעים הילדים לסכנות, כיצד אפשר לעקוב אחריהם מבלי לתת להם הרגשה של פגיעה בפרטיות, ולאילו סימנים צריך לשים לב?

ילדה בת 9 בעיר צפונית בישראל שבה לביתה מבית-הספר. כמדי יום, היא מתיישבת ליד המחשב ופותחת את חשבון הפייסבוק שלה. היא משוחחת עם חברתה מאחד מהעולמות הווירטואליים שבהם היא נוהגת לשחק, והן קובעות להיפגש בשעה 16:00 בכניסה לביתה. אלא שבמקום מתייצב גבר בן 52, שניצל שעת צהריים נטולת הורים וחדר מדרגות אפל כדי לבצע בה את זממו.

ילד בכיתה ג' משוחח בצ'אט עם "חבר" בשם אטרקטיבי במיוחד: "בוב ספוג מכנס מרובע". הילד מקליד לאט, והחבר מבקש משום כך לעבור לשיחה בסקייפ, אבל טוען שהמצלמה שלו מקולקלת. הוא מפטפט עם החבר הצעיר על קבוצת הכדורגל שכרזותיה תלויות ברקע ומשכנע אותו לסגור את הדלת ולהתפשט לעיני המצלמה.

בת-עשרה קובעת מפגש עם חברה וירטואלית, אך במקום החברה מגיע "אחיה" לאסוף אותה לבית החברה, שכן היא "מרגישה לא טוב". היא מהססת, כמעט מוותרת על הרעיון, אך הנונשלנטיות של ה"אח" שמתאכזב בשביל אחותו - אבל לא לוחץ יותר מדי - מנצחת. היא עולה על הרכב הלא נכון.

אלה רק כמה מקרים מהזמן האחרון, כאלה שהגיעו לטיפול המשטרה ואף הביאו לתפיסת עבריינים סדרתיים. הדוגמאות האלה לא מעידות על כך ש"האינטרנט רע לילדים" או "מדרדר אותם". הן רק מזכירות שיש לגלות אחריות ברשת.

בפתחו של החופש הגדול, תקופה שבה הילדים מבלים שעות מרובות מול המחשב הרחק מעיניהם של ההורים, לא מעודד במיוחד לשמוע על המקרים הללו, שבהם גורמים מנצלים את התמימות ואת מסך המחשב כדי לפגוע בילדים בעולם האמיתי. לא מעודד - אבל מתבקש.

25% בקשר עם "חברים" לא מוכרים

וכך, בגל האלימות הגואה בתקופה האחרונה שמור מקום מפוקפק במיוחד של כבוד לסיפורים הנוצרים בזירת האינטרנט - במקום שבו מתנהלים ילדינו שעות ארוכות מדי.

לעתים מדובר בעבירות מין ואונס - כמו אותו סמנכ"ל בחברת היי-טק שהואשם באחרונה בביצוע עבירות מין בעשרות ילדות שהכיר באינטרנט, תוך שימוש בזהות בדויה של בת גילן. לעתים, במקרים של התעללות בפייסבוק של נערים בחבריהם או משחקים חדשים ואלימים שצוברים תאוצה.

נתוני סקר שערך מכון המחקר "מאגר מוחות" בנובמבר האחרון עבור המרכז הישראלי להעצמת האזרח, מגלים את הכשל שבטיפול החינוכי בנושא מול בני-הנוער. הרוב המוחלט של בני-הנוער (71%) גולשים ברשתות חברתיות שונות בתדירות גבוהה מאוד (כל יום). זה כשלעצמו בסדר גמור, אך 40% מהם סבורים כי הרשתות החברתיות באינטרנט בטוחות או בטוחות מאוד.

בנוסף, הרוב המוחלט של בני-הנוער טוענים כי הם מכירים באופן אישי את כל או את רוב מי שהם נמצאים עמם בקשר - אצל קרוב לרבע מהם מודים כי הם נמצאים בקשר עם "חברים" לא מוכרים.

מנגד, 44% מהם טוענים כי בבית-ספרם לא מתרחשים הסברה או שיח אודות הסכנות והמשמעויות של הגלישה ברשתות חברתיות. הרוב המוחלט של בני-הנוער טען כי ההורים אינם מעורבים כלל בפעילות שלהם ברשתות, והעניק להורים את הציון 2 במעורבות.

גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב ובעל חברה לייעוץ, הדרכה וגלישה ומעביר הרצאות בנושא, מכיר מקרוב את התופעות האלה וכבר למעלה מעשור מגויס למלחמה בהן. מעל לשני עשורים הוא שימש כחוקר במשטרה - עשור בתחום פשיעת אינטרנט.

- פדופילים, פורנוגרפיה, הונאות, בריונות רשת - מה מכל הסכנות שאורבות לילדים באינטרנט צריך להטריד אותנו יותר?

האן: "בראש ובראשונה - פגיעה בפרטיות של הילד: מידע, פרטים, תמונות, נתונים שהילד מעלה ויישארו לנצח ברשת - כל אלה חשופים לעיני זרים שיכולים לעשות בהם שימוש לרעה. לא שפדופילים וחרמות לא מטרידים - אבל עיקר הפגיעה היא החשיפה הרבה, שמגיעה מהילדים עצמם".

ועדיין, בגזרת עבירות המין, התמונה מפחידה למדי, והשיטות אינסופיות. לדברי האן, חדשות לבקרים נפתחים פרופילים מזויפים בפייסבוק המתחזים לפרופילים של כוכבי ילדים או ריאליטי, המאפשרים יצירת קשר עם ילדים שאוהבים את הדמויות.

"ילדים משוכנעים לצלם את עצמם, ותמונותיהם מופצות באתרים מפוקפקים; מצלמות אינטרנט מובנות במחשב מופעלות מרחוק באמצעות תוכנות זדוניות, מצלמות את הילדים ומביאות לסחיטתם, ומפגשים שנקבעים בעולם האמיתי נגמרים פעמים רבות מדי רע מאוד", הוא אומר.

"הרקע היום הרבה יותר רחב לסיכונים ברשת", אומר ברוך הינוך, יו"ר עמותת אשנב לשימוש נכון באינטרנט. "מתרחשת ברשת עלייה של כמות המשתמשים, ירידה חדה בגיל הגולשים, אבל אין בהכרח שינוי תואם במודעות".

לבדוק לפחות את היסטוריית הגלישה

מה צריכים ההורים לעשות בכיאוס הזה? בעיקר לגלות ערנות. "בדיקה שגרתית של היסטוריית גלישה היא המינימום", אומר האן. "ניתן לעשות את זה בקלות רבה, אבל הרוב מוותרים. כשילד יוצא מהבית אתה שואל אותו עם מי אתה נפגש, מתי אתה חוזר. גם באינטרנט צריך לעקוב".

- איפה צריך לעבור הגבול שבין כבוד לפרטיות ודאגה לשלום ילדינו?

"אין נוסחת פלא: לא כל מה שמתאים להורה אחד מתאים גם לשני. צריך לסמוך על הילדים, אבל אני ממליץ בחום - כאדם חילוני לגמרי - להשתמש בסינון כמו 'אינטרנט רימון', שנתפס בטעות כנחלת המגזר הדתי. כיום גם תוכנות חכמות שמנטרות צ'אטים נותנות הגנה מוצלחת.

"כדאי להסביר לילד שקיים ניטור שפועל רק במקרי קיצון. כאן גם נכנס הקטע של השיח הפתוח עם הילדים. צריך להגיד לילדים 'אני סומך עליכם, נותן לכם את המקום שלכם - אבל רוצה שיתוף-פעולה מלא. אני לא רוצה לראות את השיחות שלכם בצ'אט, אבל כן רוצה לשמוע על כל דבר שלא בסדר; מצפה מכם לדעת מה הסכנות ומה לא בסדר, ואם צריך עזרה - פנו אליי'.

"יכול להיות שהילדים חכמים ונבונים, אבל כמו שמלווים ילד בחציית כביש, גם כאן צריך ללוות אותם כל הדרך. במקרים קיצוניים - אם דואגים מיידית לשלום הילד - צריך לפגוע בפרטיות אפילו ברגל גסה".

"בעיקרון", מדגיש הינוך, "אותם סיכונים שקיימים היום בעולם המציאותי קיימים גם באינטרנט. הרבה יותר ילדים נהרגים בכביש מאשר בעקבות האינטרנט, ועדיין לא נגיד לילדים לא לחצות כבישים. אלא שבאינטרנט מתווסף האלמנט של חוסר זיהוי. אתה אף פעם לא יודע מי עומד מולך, וזהו פתח למגוון אדיר של סיכונים. אבל ההורים לא משקיעים אפילו מעט בחינוך איך לחצות את המרחב האינטרנטי".

- האם חל שינוי מעודד במודעות ההורים לסכנות ולדרכי ההתמודדות?

האן: "לשמחתי, המודעות גוברת. לצערי, זה קורה בגלל פגיעות קשות בילדים - וכמה עשרות כאלה נרשמו בחודשים האחרונים. בשנה האחרונה נפגשתי עם עשרות אלפי הורים, ורואים שמתחיל שינוי.

"גם בקרב הנוער זה מחלחל יותר ויותר - למרות שהם צעירים, סקרנים ולא תמיד חושבים על ההשלכות של מה שהם עושים. אני מקבל מאות פניות מילדים ששמעו הרצאות וממהרים להתריע על כל מיני דברים מדאיגים: הטרדות, בקשת פרטי כרטיס אשראי והתנהגות חשודה".

- מה לגבי בריונות ברשת וחרמות? הילדים מבינים שהם עלולים להיות בצד הפוגע ולאו דווקא הנפגע?

"שם כבר פחות משתפים פעולה. הם חוששים מהתגובה של ההורים, פוחדים שיאסרו עליהם לגלוש או יכריחו לסגור את דף הפייסבוק. יש יותר שיתוף בענייני הטרדות, אבל לא בעניין חרמות וקללות. זו זירה מאוד אלימה, למילה יש משקל גדול לעיתים אפילו גדול יותר מכאפה שמישהו הוריד לך בחצר. באינטרנט זו פגיעה קשה ומתמשכת, שרודפת אותך בפומבי גם בהמשך".

עד שתקום משטרת פייסבוק

- אילו משאבים מקצה המשטרה למלחמה בסכנות ברשת?

"מכשירים היום יותר חוקרים לטיפול בפשיעת אינטרנט, ויש אנשים טובים. הבעיה היא שמפנים את המשאבים האלה בעיקר לעבירות כלכליות, ביטחוניות, או למקרים של פגיעה פיזית שהחלה דרך המחשב - אבל אין מענה למשל לפשיעת פייסבוק: מקרים של גניבת זהויות, של פריצות, לא יטופלו.

"אם תתלוננו במשטרה על פריצה לפייסבוק, התלונה תיסגר עוד לפני שתצאו מתחנת המשטרה. מאוד קשה לטפל בדברים האלה, אין כוח-אדם. רק עשרות בודדות של חוקרי מחשב עסוקים בהם היום - לא יותר מ-50. בוואקום הזה פועלות כיום חברות פרטיות המסייעות במקרי מצוקה - משחזור מידע ואיתור גורמים בעייתיים ועד עלמת מידע פוגעני שהתפרסם ברשת".

- איפה אנחנו ממוקמים בנושא הזה לעומת העולם?

"אנחנו דומים לאירופה מבחינת היקף הפגיעות - אבל לא מבחינת הטיפול. שם יש משטרת פייסבוק ונוכחות מסיבית והתייחסות למקרים שכאן בכלל לא נקלטים ברדאר. מהבחינה הביטחונית עשינו קפיצה אדירה, אבל ילדים נופלים בין הכיסאות כי זה לא פלילי".

הגנה ביתית

כיצד יכולים הורים להגן על ילדיהם מפני הסכנות הטמונות ברשת האינטרנט? "אינטרנט רימון" היא אחת האופציות הקיימות בפניהם. החברה היא ספקית אינטרנט, המוכרת בעיקר בהקשר של המגזר החרדי ומותג הבית שלה "אתרוג", המציע שירותים שונים לקהל זה.

בתקופה האחרונה החלה החברה להגביר פעילותה גם בקרב הקהל החילוני, והיא מציעה סינון תכנים, שאמור לאטום את הגישה של ילדים לתכנים למבוגרים ובעיקר למנוע מפדופילים להתקשר איתם בתוכנות מסרים מיידים, דרך הפייסבוק ואתרים שונים.

"אנחנו מספקים ביטחון לדרישות של הצרכנים", אומר יריב פאר, מנכ"ל "אינטרנט רימון".

רימון מאפשרת למשתמש לבחור את רמת הסינון, כך שגם כגולשים באתרי התוכן הגדולים בישראל, לא אמורים להרגיש שמשתמשים בשירות סינון. בנוסף, המוצר של רימון מאפשר לחסום שיחה בצ'אט כאשר זו מידרדרת לנושאים מיניים.

רימון תציע בעתיד הקרוב פתרון לנושא כואב אחר - חרמות של ילדים בפייסבוק. ההורים יקבלו התראה ברגע שיהיה חשש לנושאים פוגעניים בפייסבוק של הילד.

אבל לא הכול ורוד ברימון. בפורום של אתר "כיפה" יש תלונות רבות על בעיות בשרתים, סינון תכנים שלא תמיד עובד וחסימות של אתרי שיתוף.

מהחברה נמסר בתגובה: "עם השקת מערכות מתקדמות לזיהוי סרטים ותמונות בזמן אמת, שודרגה היכולת לאפשר גלישה מוגנת גם באתרי שיתוף קבצים שבעבר נחסמו. התלונות המוזכרות הן בגדר היסטוריה במונחים".

יש תוכנות נוספות שבהן יכולים הורים מודאגים להיעזר. כך, תוכנת ה-Family Protection של מקאפי, שיודעת לחסום 35 קטגוריות של תכנים, חסימה של תכנים מסוימים ביו-טיוב וצפייה בשאר הסרטונים, הגבלת הזמן והימים בהם הילדים גולשים במחשב והקלטה של שיחות הנערכות במסנג'ר. המחיר באתר החברה: 250 שקל (41 ליש"ט).

נורטון מציעה פתרון ללא תשלום בשם Online Family, המציג באילו אתרים הילד גלש או ניסה לגלוש. התוכנה מספקת הודעות התראה על פעילות לא מורשית של הילדים.

חברת קספרסקי מציעה בחבילת אינטרנט סקיורטי 2012 שלה פיקוח על שימוש הילדים במחשב, הכולל קביעת הזמנים, המשחקים, האתרים והיישומים שהילדים משתמשים בהם במחשב. המחיר הוא 160 שקל עבור רישיון לשנה.

בסכום מעט גבוה יותר, 200 שקל לשנה, אפשר לקבל מחברת Eset את חבילת האבטחה Smart Security 5, הכוללת גם בקרת הורים ואפשרות לחסום אתרים מסוימים.

עיניים קטנות
 עיניים קטנות

נורות אדומות
 נורות אדומות