יוצרים בשפה שלהם

סקרנות וחשיבה ביקורתית וחדשנית, בתערוכה עשויה היטב

בוגרים מציגים בתערוכת המחלקה לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה. התערוכה עשירה במיוחד במבע צורני. המגוון המרשים נפתח בקומת הכניסה בתצוגה מקסימה של קירות צבעוניים, מושכי עין.

בין העבודות המגוונות יש לא מעט שעוסקות בנושאים שנויים במחלוקת המחייבים את הצופה למחשבה. מעניין לראות איך הסטודנטים בודקים ומרחיבים את גבולות הדיסציפלינה, "בחיפוש אחר מחוזות חדשים של דרכי ביטוי, שפה וכלים - כפי שמגדירה זאת ראש המחלקה, פרופ' טרי שרויאר.

עבודתו המעולה של אוהד זלוטניק, שזכתה לחשיפה מוקדמת באירוע ה"פצ'ה קוצ'ה" האחרון, חוקרת את הפונט (גופן) "חיים" - אחת מאבני היסוד של הדפוס הישראלי. זלוטניק העניק לאותיות הרבועות והסימטריות היטל נוסף, ההופך אותן לתלת-ממדיות. את התוצאה "פרס" לפי חתכיה וקיפל מחדש כך שנוצר פונט זוויתי, אותו הוא מכנה בשם "פרלקס.

"פרלקס היא התופעה האופטית שמתרחשת כשהעצם נותר במקומו ונקודת המבט של המתבונן משתנה", מסביר זלוטניק. התצאה היא דימויים חדשים לאות העברית, שהם מופשטים וכמעט בלתי קריאים אך רבי קומפוזיציה. במבט על הם הופכים דומים במיוחד לפונט "חיים" המקורי.

יוליה אגרונוב רקמה, במכונת תפירה על גבי נייר, איורים למשלי קרילוב. "התפרעתי עם מכונת תפירה", היא אומרת בחיוך. זו דרכה לקשור יחד ערכי תרבות עליהם גדלה, בבית הוריה שעלו לארץ מבריה"מ לשעבר, עם ההוויה העכשווית שלה. בתערוכה היא מציגה לצדד האיורים גם עבודת קיר מרשימה במיוחד: ציפור בכלוב עשויה חוטים מתוחים בין סיכות.

במחלקה לצילום מציגים 30 בוגרים שרבים מהם עוסקים בתעוזה ילדותית משהו בנושאים מיניים וגופניים. יחד עם זאת, חלקם לפחות מגלים סקרנותך ושליטה טכנית גבוהה במיוחד בצילום, המאפשר להם מניפולציות מעניינות בחומר המצולם.

עבודתה של ריבי קסטן יוצאת לחלוטין מעולם הצילום ומשתמשת דווקא בצילומים ישנים של מראות מהשואה שהפכו לאיקונים שגורים. קסטן החליטה "לשבור את הצילום" ולהוציא אותו מהקונוטציה האוטומטית. היא רקמה על דוגמת הצילום והפכה את הדימוי לאובייקט, חפץ נוי מטריד ומזעזע. בדרך היא מתכתבת עם אנדי וורהול (ברקמה צבעונית לצילום אנה פרנק), עם סמלי זיכרון בשחור לבן (צילום הילד המתחנן על נפשו מקושט בעלי דפנה או דם המכבים באדום-ירוק) ועם שאלות של דקורציה לעומת תיעוד. "השימוש הנפוץ בדימויים בא להנציח את זכר השואה והקורבנות, וכך, באופן ישיר, הופך תהליך הפקת הלקחים מאותו אסון למשני וחשוב פחות. נדמה כי מרוב שאנו מתאמצים לזכור, אנו שוכחים להתמודד ולחנך", היא אומרת.

"לרוב, המעשה הצילומי, ראשית דרכו במבט החוצה אל העולם הנגלה. המשכו בהפנמה, ניתוח וביקורת בהתייחס לזמן, היסטוריה, חברה ותרבות", כותב ראש המחלקה, הצלם הוותיק מיכה קירשנר. "שאלות רלוונטיות בכל הקשור למדיה הצילומית וניסיון לאתגר את המושג 'צילום נכון'. עיסוק מזוהה נוסף נובר בעבר, המתגלגל אל ההווה שכהרף עין הופך לעתיד".

עבודתו של גיא כץ חוקרת את תופעת ה"ליידיבויז" - טרנסג'נדרים בתאילנד. הוא מתבונן בהם/ן בעת ניתוח בקליניקה לשינוי מין בבנגקוק, ברחוב או בבית, ומייצר מבט חומל אך גם לא מתנשא.

התערוכה מוצגת עד 4.8. רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. א'-ה' 14:00-20:00 ו' 10:00-14:00, שבת 10:00-22:00