האגדות של מדיניות המסים בישראל

1. האגדה הראשונה קובעת שרה"מ שלנו - שר האוצר בפועל - מבין בכלכלה (אף אחד לא חושד שיובל שטייניץ מבין). נתניהו אינו מבין בכלכלה לאומית ואני מוכן להעריך שמעולם לא למד קורס בתורת המימון הציבורי. שר האוצר נתניהו ורה"מ נתניהו חזר על סיסמא נבובה: הורדת מסים תמיד תביא לגידול בצמיחה. לכן הוא הוריד מסים ישירים והעמיק את הפערים החברתיים והגדיל את העוני.

ובכן: אין כל ממצא אמפירי התומך בסיסמא זו. שנות הצמיחה הכלכלית הגבוהה ביותר נרשמו בארה"ב ובמדינות רבות דווקא כששיעורי המס הישיר היו גבוהים. ההסבר המדעי מצוי בתורתו של קיינס: הפחתת שיעורי המס אינה מגדילה את הביקוש הפרטי במלוא ההפחתה אך היא מקטינה את הביקוש וההשקעה הציבוריים ואת ההון החברתי. על זאת יש להוסיף כי בעידן הגלובליזציה הצריכה הפרטית אינה מתבצעת דווקא במדינת התושבו*ת. ממשלה יעילה וטובה תדע לעשות שימוש יעיל ומושכל במסים. ממשלה הססנית ומזגזגת שאינה מאמינה בעצמה, שאינה מסוגלת להבטיח שימוש יעיל בכספים שהציבור מעביר לה, מפחדת מאחריות ומפחיתה מסים.

2. האגדה השנייה מקורה בסגידה העיוורת לתמ"ג. ראשי האוצר שלנו אולי לא ערים לכך שגם מי שפיתח את מדד התל"ג, סימון קוזניץ, קונן על תפקידו של המדד הזה בחיי הכלכלה הציבורית בעת שנשא את הרצאתו בטקס קבלת מדליית הנובל ב-1963. אפילו האו"ם החל כבר ב-1994 להשתמש במדד אחר - "מדד ההתפתחות האנושית" - המביא בחשבון שיקולים של רווחה אישית, של חינוך ושל תוחלת חיים. לא בישראל.

3. אגדה שלישית מקורה ברעיון שניתן לאמץ רק חצי ממדיניות המסים הנורבגית. שם שיעורי המס על העבודה גבוהים ושיעורי המס על החברות בע"מ נמוכים - מודל המס. מנגד, השירותים הציבוריים ומדיניות הרווחה מעולים. אצלנו מאמצים את החלק הראשון, מעשירים את העשירים ומענים את העניים, ומספרים לציבור שזהו המודל הנורבגי.

4. אגדה רביעית היא ששיטת המס בישראל פרוגרסיבית. היא לא. היא רגרסיבית. עשירים משלמים שיעורי מס נמוכים על ההון שלהם והמעמד הבינוני משלם כ-50% מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי.

5. אגדה חמישית מקורה בתחרות המסים שישראל "חייבת" להשתתף בה לצורך משיכת משקיעים לישראל. בשם רעיון זה מורידים את המס לבעלי הכנסות גבוהות. חוק עידוד השקעות הון נכשל ביעדיו במשך 25 השנים האחרונות. בנק ישראל מתריע על כך וממשלה בשלה. אירלנד התמוטטה עקב תחרות המסים שיצרה וביבי נתניהו יצר את מסלול אירלנד בשנת 2003 והיום הם מציעים להפחית את המס על הרווחים הכלואים. משקיעים יגיעו לישראל כל עוד ההון האנושי פה משובח, ההון החברתי ומערכת המחקר וההשכלה גבוהים. אצלנו עולם הפוך: ממשלה שאינה מאמינה בהון האנושי שלנו ובכוחה לפתח את ההון החברתי, מקצצת ופוגעת בשני מרכיבים אלה ומעניקה הטבות מס מיותרות למשקיעים, שייעלמו מכאן ברגע שהאטרקטיביות של ההון האנושי והחברתי ייפגעו.

6. אגדה אחרונה להיום: הממשלה הנוכחית הצעידה את ישראל למצב כלכלי מצוין בעוד שמדינות אחרות קורסות.

ובכן, מה שהציל את ישראל (גם את מדינת טקסס) היה משבר הבנקאות בשנות ה-80 והלקח שלמדנו ממנו באמצעות פיקוח טוב על מערכת הבנקאות. מצב הכלכלה בישראל לא טוב. פערי העוני, בריחת המוחות ותחושת התסכול מעידים שהמצב הוא לא טוב.

לא ייפלא איפוא שכאשר מבצעים טעויות כל כך קשות בשנים האחרונות, מפחיתים מסים באופן לא אחראי ומבזבזים כספים על מדיניות הזויה וחסרת אחריות, נוצר היום הצורך לשנות (כרגיל אצל הממשלה הנוכחית) את המדיניות ומנסים להעלות מסים, בעיקר מסים רגרסיביים.

פרופ' אדרעי מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה מדיניות מסים וחקיקה פיסקאלית