עד 2017: כמחצית מתלמידי ישראל יהיו ערבים וחרדים

הלמ"ס: "רוב התלמידים שנוספים למערכת החינוך - חרדים או ערבים"

בשנים 2001-2017 נוספו ויתווספו למערכת החינוך כ-370 אלף תלמידים חדשים, כ-43% במגזר הערבי, כ-40% במגזר החרדי, כ-13% מהתוספת בחינוך הממלכתי-דתי ורק כ-4% בחינוך הממלכתי העברי - כך עולה מ"דוח פני החברה" שחלק ממנו מפרסמת היום (ב') הלמ''ס לרגל פתיחת שנת הלימודים. כתוצאה מכך, ירד משקלם של התלמידים בחינוך הממלכתי מ-52% ל-41% בלבד. משקלם של התלמידים החרדים דווקא יגדל ל-18% (לעומת 12%) וכרבע מהתלמידים יהיו ערבים (לעומת כ-22%).

עוד עולה מהנתונים כי בשנת הלימודים תשע"א (2010/2011) למדו 901,630 תלמידים בחינוך היסודי, עוד 263,736 למדו בחטיבות הביניים ו-368,247 למדו בחטיבות העליונות שבפיקוח משרד החינוך. כ-73% מתלמידי החינוך היסודי למדו בחינוך העברי, כ-19% בחינוך הערבי, כ-5% בחינוך הבדווי ועוד כ-2% בחינוך הדרוזי. בגני ילדים ציבוריים ועירוניים - כולל מעונות יום - ביקרו בתשע"א 433,059 ילדים.

השכלת ההורים משפיעה

ב-2010 (מחזור לימודים תש"ע) ניגשו לבחינות הבגרות 84% מכלל תלמידי כיתות י''ב (כולל תלמידי הפיקוח החרדי), ולמעלה ממחציתם (56%) עמדו בבחינות ונמצאו זכאים לתעודה. הנתונים מראים בבירור כי שיעורי הזכאים לבגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות עולים עם הרמה החברתית-כלכלית של התלמידים: שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי (ללא חרדים) עמד ב-2010 על 57% מתלמידי י''ב ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך, בהשוואה ל-77% ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הגבוה.

גם השכלת ההורים משפיע על עתידו האקדמאי של התלמיד: ככל שלאם השכלה גבוהה יותר כך עולים סיכויי ילדיה לקבל תעודת בגרות בהצטיינות: רק 3% מבין הזכאים בחינוך העברי שלאמם השכלה נמוכה (עד 8 שנות לימוד) קיבלו תעודת בגרות בהצטיינות, זאת לעומת כ-15% מאלה שלאמם השכלה גבוהה (16 שנות לימוד ומעלה). בחינוך הערבי, הקשר שבין השכלת האם להצטיינות ילדיה חזק אף יותר: 2% לעומת 28%, בהתאמה.

הדו'ח כולל התייחסות לפרופיל המורים, ולפיו בעשור האחרון, חלה "הזדקנות" בקרב המורים: חלה עלייה בשיעור המורים בני 50 ומעלה, בחינוך העברי בכלל ובחטיבה העליונה בפרט. עוד נמסר כי בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בשיעור המורים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ומעלה): בחינוך העברי, מכ-19% בשנת 2001 לכ-29% בשנת 2011. כתוצאה מהרפורמות שנעשו במערכת החינוך, ירד ממוצע תלמידים למורה, בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית: מ-15.3 ל-13.5 תלמידים למורה.

חלוקת תוספת
 חלוקת תוספת