חשיפת הבנקים ל-PIIGS צנחה בחצי מיליארד שקל מינואר

חשיפת הבנקים הישראליים עומדת על 1.57 מיליארד שקל - מחציתה לספרד ■ דיסקונט ומזרחי-טפחות חיסלו כמעט לגמרי את החשיפה

הבנקים הישראליים ממשיכים להקטין חשיפה למדינות ה-PIIGS: ספרד, פורטוגל, יוון, איטליה ואירלנד. מבדיקת "גלובס" עולה כי החשיפה למדינות אלה צנחה בקרוב לחצי מיליארד שקל מתחילת השנה לרמה של 1.57 מיליארד שקל.

החשיפה הגדולה ביותר של הבנקים ממשיכה להיות לספרד, והיא עומדת על 714 מיליון שקל - קרוב למחצית מסך חשיפת הבנקים למדינות אלה. אחריה נמצאת איטליה, עם חשיפה של 502 מיליון שקל, ורוב החשיפה היא של בנק לאומי (316 מיליון שקל). באירלנד החשיפה היא 316 מיליון שקל, רובה מבנק הפועלים (286 מיליון שקל), וביוון יש לבנקים חשיפה זניחה של 6 מיליון שקל בלבד.

מדינות ה-PIIGS מוגדרות בעייתיות, עקב היקפי הגירעון והחוב הממשלתי שלהן, המעלים חשש ליציבות הכלכלה. תשואות האג"ח באותן המדינות משקפות אף הן את חששות המשקיעים באשר ליכולת הפירעון של המדינות. בעקבות המצב הבעייתי של המדינות, נדרשים הבנקים לדווח על חשיפתם.

ישנם שני סוגים מרכזיים של חשיפות של הבנקים לאותן מדינות: חשיפה מאזנית וחשיפה חוץ-מאזנית. החשיפה החוץ-מאזנית היא ברוב המקרים חשיפה חשבונאית בלבד מתוקף היותם של הבנקים גם ברוקרים, והיא נחשבת לבעלת רמת סיכון נמוכה. מדובר בהתחשבנות מול בנקים זרים, ובכל יום מרבית החשיפה מולם נסגרת באמצעות סליקה. ברוב הבנקים החשיפה החוץ-מאזנית נמוכה ועומדת על 20% בממוצע מסך החשיפה לאותן המדינות. בבנק הפועלים החשיפה החוץ-מאזנית משמעותית, ומהווה יותר ממחצית מחשיפת הבנק למדינות אלה.

הסוג השני של החשיפה, המשמעותי יותר, הוא החשיפה המאזנית. כאן חשופים הבנקים באמצעות השקעה בנוסטרו באג"ח בנקים או באג"ח מדינות. עם זאת, גם במקרה זה פעמים רבות החשיפה אינה ישירה של הבנק אלא באמצעות ני"ע באירופה שמשמשים כבטוחות שמחזיק הבנק מול הלוואות שהוא נותן.

לבנק הפועלים החשיפה הגבוהה ביותר מבין הבנקים עם 652 מיליון שקל. עם זאת, כאמור, יותר ממחצית מחשיפה זו היא חוץ-מאזנית (372 מיליון שקל).

החשיפה הגבוהה נובעת מכך שבניגוד לבנקים אחרים שהקטינו את החשיפה, בבנק הפועלים נותרה החשיפה זהה פחות או יותר מתחילת השנה. החשיפה המשמעותית של הבנק היא לאג"ח בנקים בספרד - 105 מיליון שקל. 47 מיליון שקל מסכום זה הוא לאג"ח בדירוג BBB ו-54 מיליון שקל לאג"ח בדירוג BBB מינוס. בסה"כ, כולל החשיפה החוץ-מאזנית, הבנק חשוף לספרד ב-286 מיליון שקל.

הבנק אמנם חשוף לכאורה למדינות ה-PIIGS ברמה הגבוהה ביותר, אך חשוב לציין שמלבד אשראי בעייתי של 3 מיליון שקל באיטליה, אין לבנק חשיפה המוגדרת כחוב פגום או אשראי בעייתי.

לאומי חשוף לבנקים זרים

מיד אחרי בנק הפועלים נמצא בנק לאומי. לאומי היה חשוף בשנים האחרונות למדינות ה-PIIGS בהיקף הגבוה ביותר מבין הבנקים הישראליים. אולם בבנק עשו מאמצים להקטין את החשיפה. במהלך הרבעון השני קטנה החשיפה של הבנק לאותן מדינות ב-278 מיליון שקל. נכון לסוף יוני עומדת החשיפה של הבנק לאותן המדינות על 638 מיליון שקל, לעומת קרוב למיליארד שקל בתחילת השנה. רובה המכריע של חשיפת הבנק כיום היא לאיטליה וספרד (629 מיליון שקל בשתי המדינות יחד).

בדוחות בנק לאומי מציינים כי לבנק אין אג"ח מדינה של מדינות אלה, ורוב החשיפה היא לאג"ח של בנק אירופיים בעלי הכנסות ברחבי העולם, בדירוג A מינוס ומעלה.

מבין הבנקים הקטנים יותר לבנק הבינלאומי יש החשיפה הגבוהה ביותר למדינות ה-PIIGS. נכון לסוף יוני עמדה החשיפה על 248 מיליון שקל לעומת 271 מיליון שקל בתחילת השנה.מתוך סכום זה 216 מיליון שקל הם חשיפה מאזנית, וכוללת פיקדונות, אג"ח, אשראי לציבור ושווי הוגן של מכשירים פיננסיים. הבנק מחזיק בין היתר באג"ח ממשלת ספרד בסך של 48 מיליון שקל, ואג"ח ממשלת איטליה בהיקף של 78 מיליון שקל.

בנוסף למדינות ה-PIIGS, הבנק הבינלאומי מפרט את החשיפה שלו למדינות נוספות עם בעיות נזילות (קפריסין, הונגריה ואיסלנד). החשיפה למדינות אלה עמדה על 66 מיליון שקל בסוף יוני, ירידה קלה של מיליון שקל מתחילת השנה.

מזרחי טפחות ובנק דיסקונט צמצמו בחודשים האחרונים את החשיפה שלהם למדינות ה-PIIGS, עד שכיום נותרה להם חשיפה זניחה בלבד, כך שהבנקים לא מפרטים את החשיפה לפי מדינות אלא רק את סך החשיפה.

החשיפה של מזרחי טפחות למדינות אלה עומדת על 16 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-90 מיליון שקל בתחילת השנה, ואילו בבנק דיסקונט החשיפה היא הנמוכה ביותר ועומדת על 14 מיליון שקל לעומת 60 מיליון שקל בתחילת השנה.

חשיפת הבנקים
 חשיפת הבנקים