פרס נובל לכלכלה יוענק לרות' ושפלי האמריקנים

הכלכלנים האמריקנים אלווין רות ולויד שפלי זכו בפרס נובל על מחקר בנושא של התאמה בין סוכנים כלכליים שונים ■ לדברי ועדת הפרס, השנה מדובר על "דוגמה יוצאת דופן של הנדסה כלכלית" ■ רות אמר לכתבים: "הסטודנטים שלי סוף-סוף יקשיבו לי יותר"

הכלכלנים האמריקנים אלווין רות ולויד שפלי זכו בפרס נובל לכלכלה לשנת 2012 על מחקר בנושא של התאמה בין סוכנים כלכליים שונים, כמו סטודנטים ואוניברסיטאות או תורמי אברים עם חולים שזקוקים להשתלות.

האקדמיה השבדית המלכותית למדעים, שמעניקה את הפרס בסך 8 מיליון כתרים (1.2 מיליון דולר), מסרה שהוא ניתן בהכרה ב"תיאוריית ההקצאות היציבות והשימוש בתכנון שוק". הפרס בכלכלה מחולק משנת 1968, ואינו חלק מהפרסים המקוריים שנקבעו בצוואתו של אלפרד נובל, טייקון הדינמיט, ב-1895.

המחקר של רות ושפלי עוסק בבעיה כלכלית מרכזית: איך להתאים בין סוכנים שונים בצורה הטובה ביותר? לדוגמה, סטודנטים צריכים להחליט באיזו אוניברסיטה ללמוד, ובמקרה של תרומת איברים צריך להחליט למי לתרום אותם. איך יכולה התאמה כזו להיעשות ביעילות גבוהה ככל האפשר? מהן השיטות שיועילו לאיזו קבוצה? הפרס הוענק לשני חוקרים שהשיבו על השאלות הללו הן ברמה התיאורטית המופשטת ("תיאוריית ההקצאות היציבות") והן ברמת העיצוב המעשי של מוסדות שוק.

"כבוד גדול"

"ישנתי כשקיבלתי את שיחת הטלפון", אמר רות לכתבים שראיינו אותו משטוקהולם. "הסטודנטים שלי סוף-סוף יקשיבו לי יותר. היה צפוי ששפלי יזכה. זו הייתה טעות גדולה אלמלא זכה. אני חש כבוד גדול לחלוק איתו את הזכייה".

פרופסור לויד שפלי (Lloyd Shapley), 89, מתמטיקאי וכלכלן מאוניברסיטת קליפורניה, השתמש ב"תיאוריית המשחק השיתופי" כדי לחקור ולהשוות שיטות התאמה שונות. בעיית המפתח היא לוודא שההתאמה יציבה במובן שלא ניתן למצוא שני סוכנים שיעדיפו זה את זה על פני העמיתים הנוכחיים שלהם. שפלי ועמיתיו הפיקו שיטות ספציפיות, בייחוד מתוך "אלגוריתם גייל-שפלי", שתמיד מבטיחות התאמה יציבה. השיטות הללו מגבילות גם את המוטיבציה של הסוכנים לתפעל (מניפולציה) את תהליך ההתאמה. שפלי היה מסוגל להראות איך עיצוב ספציפי של שיטה יכול להועיל בצורה שיטתית לצד אחד של השוק או לצד השני שלו.

אלווין רות (Alvin Roth), 61, הכיר בכך שהתוצאות התיאורטיות של שפלי יכולות להבהיר את התפקוד של שווקים הלכה למעשה. בסדרה של מחקרים אמפיריים, רות ועמיתיו הדגימו שיציבות היא המפתח להבנת ההצלחה של מוסדות שוק ספציפיים. רות יכול היה מאוחר יותר לאמת את מסקנתו בניסויי מעבדה שיטתיים. הוא עזר גם לעצב מחדש מוסדות קיימים להתאמה בין רופאים לבתי חולים, סטודנטים לבתי ספר ותורמי אברים לחולים. הרפורמות הללו מבוססות כולן על האלגוריתם של גייל-שפלי, בשינויים שמביאים בחשבון נסיבות ספציפיות ומגבלות אתיות, כמו הימנעות מתשלומים צדדיים.

על אף ששני החוקרים עבדו בנפרד זה מזה, השילוב של התיאוריה הבסיסית של שפלי והבדיקות האמפיריות, הניסויים והעיצוב המעשי של רות, הניב שדה פורח של מחקרים ושיפור בתפקוד שווקים רבים, קבעה ועדת הפרס. היא הוסיפה שהשנה מדובר על "דוגמה יוצאת דופן של הנדסה כלכלית".

חתני פרס נובל בכלכלה רבים נהנו מכך שתיאוריות שלהם זכו בהכרה רחבה יותר, כולל בקרב מקבלי החלטות. זוכים מן העבר הם מילטון פרידמן, אמרטיה סן, פול קרוגמן, רוברט סולואו ופרידריך אוגוסט פון האייק.

"הפרס מספק פלטפורמה שממנה אתה יכול לדבר על הרעיונות שלך", אמר כריסטופר פיסרידס, שזכה בפרס לשנת 2010 יחד עם פיטר דיאמונד ודייל מורטנסן על מחקר הקשיים בהתאמת היצע לביקוש.