בדרך לסטארט-אפ מצליח

לתחרות SmartUp של "גלובס" הוגשו עשרות פניות של חברות מתחומים מגוונים. שש חברות נבחרו על ידי צוות שופטים שכלל את אמיר שלכט, יועץ למנכ"ל בנק הפועלים ולשעבר מפקד תלפיות; יזהר שי, שותף בקיינן פרטנרס; פרופ' אבי לודומירסקי, מייסד ומנהל שותף בקרן וויטהלייף; הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם, פרויקט למיצוב תל אביב כבירת החדשנות והיזמות העולמית; וכן כתבי ההיי-טק של "גלובס".

במהלך השבועות הקרובים יקבלו החברות ייעוץ בתחומים שונים, ביניהם: שיווק, קניין רוחני, שימוש ברשתות חברתיות, גיוס ושימור כוח אדם ,השגת מענקים לא מדללים ועוד. החברות ישתתפו בפאנל בוועידת ישראל לעסקים של

"גלובס", שינחה יזם ההיי-טק ג'ף פולבר.

בשבוע שעבר הכרנו אתSharing HR - רשת מקצועית לגיוס עובדים; סקיפיו - טכנולוגיה שתאפשר את אינטרנט העתיד בפס רחב מאוד; ו-Touchoo - פלטפורמה לספרים אינטראקטיביים. השבוע, נכיר את שלוש החברות הנוספות - ברוד מיינד (בי.אם.טוק) - סרגל כלים לניתוח תוכן גולשים באינטרנט; בורקיברק - סרטי אנימציה אישיים ברגע; ואוטו-אגרונום - מערכת לבקרת השקיה ודישון.

ברוד מיינד (בי.אם.טוק)

מסדרים את האינטרנט כמו דף גמרא

צבי ליפשיץ לא אוהב "לגלוש" באינטרנט. "אני בחור ישיבת הסדר בעברי, ואני רגיל לדרך הלימוד המקובלת בעם היהודי כבר 2,000 שנה. גלישה באינטרנט היא 'תפיסת גלים'. בין גל לגל מבלים הרבה 'מתחת למים' - המון זבל ומעט תוכן".

ומה בגמרא?

"גם כאן מתקיים דיון פתוח, לא מסודר כמו ספר לימוד אקדמי, אבל במקום לקפוץ מנושא לנושא - מעמיקים. מתחילים נושא, מישהו מביא טיעון מכאן, אחר מביא טיעון משם. מתפרסים על המון תחומים, אבל תמיד לעומק העניין באותו עניין. לא גולשים, אלא צוללים".

ויש עוד תכונה לגמרא שראוי לאמץ אותה גם באינטרנט. "ההיררכיה בגמרא היא דמוקרטית. הסמכות נובעת מכוח העם. המפרשים שהעם קיבל - הם אלה שנכנסו".

ליפשיץ בנה אלגוריתם שתפקידו לעשות סדר וארגון בתכנים באינטרנט. לא באמצעות מילות מפתח, כמו גוגל, אלא באמצעות אסוציאציות אנושיות, כמו בגמרא.

איך זה עובד?

"יש לנו שתי אפליקציות: אחת היא מעין סרגל כלים, שתוך קריאת הכתבה הזאת, למשל, מסוגלת להציג בצד כתבות מהעיתון הזה או מאחרים, טוקבקים ודיונים קשורים בפורומים וברשתות חברתיות, אנשים מהרשת החברתית שלך שקשורים לכתבה או לנושא, והכל מאורגן לפי מידת הרלוונטיות והעניין. אפשר לראות בזמן אמת, למשל, את התגובות הרלוונטיות ביותר בנושא ברחבי הפייסבוק. יישום נוסף של הטכנולוגיה שלנו הוא בתחום ארגון הדיונים ברשת. בנינו מערכת המאחדת בין דיונים ברחבי הרשת ומארגנת אותם מחדש על פי הרלוונטיות והעניין של כל פוסט".

ליפשיץ מציין שהאפליקציות אינן מסתמכות בלעדית על ניתוח סמנטי. "פיתחנו טכנולוגיה המבוססת על פטנט שרשמנו שכותרתו 'בניית בסיס נתונים קוגניטיבי בעזרת מעקב אחרי התנהגות משתמשים'. אנחנו מתחילים עם ניתוח סמנטי ראשוני, והיתר נעשה על בסיס ניתוח התנהגות הגולשים. אנחנו יודעים על איזה טוקבק השתהו ומאיזה ברחו, ובאלה תכנים יש אסוציאציות חזקות יותר או חלשות יותר". האלגוריתם עצמו מוכן והחברה מחפשת מימון כדי לבנות את חוות השרתים שלה, ולהשקיע במיחשוב כדי שהאלגוריתם יעבוד בזמן סביר עם כמות אדירה של נתונים.

ליפשיץ, נציין, היה סטארט-אפיסט עוד לפני שהומצא המושג. "התחלתי כילד על מחשב מיינפריים. בניתי מערכות שנמכרו באלפי דולרים והייתי חבר בוועדת MPEG לתקינה של מדיה דיגיטלית. בנוסף, הובלתי קבוצה שפיתחה חלק מסטנדרט ה-MPEG4 והייתי חבר בצוות ההקמה של חברה שהייתה מחלוצות ה-Voice over IP, אבל כשהגיעו הגדולים נזרקנו החוצה. אני מקווה שהפעם אנחנו הולכים אל ההצלחה הגדולה".

עו"ד בנצי שיפטן עבד לפני שנים רבות עם מערכת חשבות השכר שפיתח ליפשיץ, וכבר אז, לדבריו, זיהה אותו כגאון. "כששוב נפגשנו במקרה, הוא כבר היה עם רזומה ארוך בתחום ההיי-טק, והוא הציע לי רעיון חדש". הצלע השלישית הוא אהוד שפיגל, שמכיר את ליפשיץ מימי MPEG העליזים. הוא היה הראשון ששמע על רעיונותיו, זיהה את הפוטנציאל בהם, קישר בין השותפים ודרבן אותם לעבוד יחד.

מי השקיע בחברה?

"חסכנו מפינו ומפי ילדינו. עוד לא הייתה השקעה חיצונית, אבל ברגע שתהיה השקעה - תוך כמה חודשים יהיה מוצר שעובד".

מה החלום שלך לחברה?

"השמים הם הגבול. יש לזה פוטנציאל פייסבוקי אם יטופל כמו שצריך. אני חושב שזה מוצר שעוד ישאלו 'איך חיינו בלעדיו'".

ואז?

"אז אוכל לפרוש מההיי-טק ולחזור ללמוד תורה בישיבה".

קדאבו

להיות מיוחד במחיר שווה לכולם

בשנת 2008, יצאו חברי סטודיו "פיל אנימציה" למשימה: להוזיל את המוצר שהם משווקים - סרטוני אנימציה לאירועים - כך שיהיה נגיש לקהלים רבים יותר. "סרטי אנימציה טובים עולים עשרות אלפי שקלים ומעלה", אומר עופר גזית, מנכ"ל החברה וממייסדיה. "ישנם אנימטורים פרטיים שמספקים את השירות בזול יותר, אך התוצאה היא בהתאם - אדם יחיד יתקשה לספק במחיר זול מוצר שהוא ברמה גבוהה בכל המאפיינים שלו: תסריט, בימוי, עיצוב, אנימציה, סאונד ודיבוב".

המחשבה של חברי 'פיל' הייתה לשכפל את העבודה המקצועית שנעשית בסרט אחד ולהשתמש בה בהרבה סרטים וכך להוזיל את השירות.

איך יוצרים סרט אישי בפלטפורמה להמונים?

"הסרט יודע לקלוט אינפוטים מהמשתמש - טקסטים ותמונות ובהמשך גם קבצי אודיו ווידאו. כמו כן מוצג שאלון לבניית הנרטיב - 'היכן הכרתם? היכן הייתה הצעת הנישואין?', כאשר כל תשובה מפנה לשאלות אחרות. כך שאמנם יש לנו מאגר של מאות שאלות, אבל המשתמש עונה רק על 10-15 שאלות. יצרנו מבעוד מועד אנימציות שמתאימות לנרטיבים שעולים מכל שאלון. יוצא מזה סרט שנראה כאילו עלה 100 אלף שקל".

איך אפשר לייצר סיפורים ייחודיים בסדרה של שאלות מובנות מראש?

"תתפלאי. יצרנו כ-1,000 קטעי אנימציה שמופרדים לשכבות. אחר כך בחנו 100 סיפורים, ורק בודדים לא התאימו. לאחר העלאת הסרטים והתמונות והמענה על השאלונים, לוחצים על כפתור והמערכת מחוללת את הסרט ללא מגע יד".

גזית מספר שב-2011 יצאה החברה לדרך, לאחר שגייסה 1.9 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים. "אנשים שהם לא מהתחום, אבל מאמינים בנו ובדרך שלנו".

איך מונעים מהמוצר להפוך לגימיק שימצה עצמו במהירות?

"הדבר היפה הוא שהסרטים לא נראים דומים מדי אחד לשני. אנחנו מציעים מספר ז'אנרים, מעולמות שונים של ארט, שמשתמשים באותו סט תשובות בצורה שונה. קהלי החתונות משתנים, כך שייקח זמן עד שמישהו יראה את המוצר ביותר מכמה חתונות. בהמשך, נרחיב את ההיצע לימי הולדת ובת מצוות. אין סוף לשוק".

יש מתחרים למוצר?

"אין מתחרים שעושים בדיוק את זה, אבל אנחנו מתחרים בכל הסרטונים לאירועים וכן בכל בידור אחר לאירועים - החל ממצגת פאואר פוינט ועד שיר שהחבר'ה שרים".

מה מקור השם של החברה?

"קדאבו, שם המותג שלנו, היא מילה ממשפחת האברקדברה. שם החברה עצמה לצרכי רישום ברשם החברות בלבד היה בורקיברק, על שם החבר הדמיוני של הבן שלי".

מה התרחיש האופטימי שלכם?

"להנגיש מוצר שהיום לא זמין לכולם. להיות המובילים בתחום, ובעתיד - ליצור מוצרים נלווים - הזמנות ומתנות עם תמונות מהסרט. השמיים הם הגבול".

אוטו-אגרונום

"השורשים עובדים בשבילנו"

"נניח שיש לכם שתי אפשרויות לעזור לאדם צמא שרוצה לשתות מים: האחת היא לזרוק עליו דלי מים מדי פעם, והשנייה היא להכניס לפיו כפית מים בכל פעם שהוא פותח את הפה. הבשיטה האחרונה, השתייה יעילה יותר, וכשאותו אדם

יפסיק להיות צמא הוא לא יפתח את הפה, עד ששוב יהיה צמא. הנה, עניתם במדויק לצרכים שלו וגם בזבזתם פחות מים", אומר ניסים דניאלי, מנכ"ל חברת אוטו-אגרונום.

החברה פיתחה שיטה חדשה להשקיית צמחים לפי הצרכים שלהם. באמצע השדה מוצב מעין סיר שלוכד שורשים של צמחים, ודואג שהם יצמחו כך שחיישנים של החברה באים עם השורשים במגע רציף. "השורשים עובדים אצלנו", אומר נועם אילוביץ' סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה. "הם אומרים לנו מה הצמח צריך".

המהפכה שאוטו-אגרונום מעוניינת להשיג היא משולשת: פעם אחת, השקיה על פי הצורך, בטפטוף ולא בזרם. "כשמטפטפים מים הם נעצרים קרוב יחסית לפני הקרקע ואז מחלחלים לצדדים ומשקים את כל השדה. כאשר שופכים זרם מים חזק, הוא חודר דרך השכבה העליונה ונכנס ישר לתוך מי התהום שמזדהמים בדשנים חקלאיים".

השקיה בטפטוף, נציין, היא כבר מוכרת, אבל החידוש כאן הוא תוספת של טפטוף המים ממש לפי הצורך.

"מהפכה נוספת היא החמצן", אומר דניאלי. "מקדמת דנא איכרים חרשו את האדמה כדי להעשיר אותה בחמצן. כשאנחנו אוספים נתונים מן השורש ומתכננים כיצד להשקות אותו, כמות החמצן היא הנתון החשוב לנו ביותר. באמצעות הבקרה שלנו הצמח יכול לקבל עד פי 10 חמצן".

המהפכה השלישית היא תמהיל דישון שמתאים לתנאים משתנים. "אני לא צריך לחשב את כל התנאים הסביבתיים באדמה. הצמח מספר לי. אנחנו כבני אדם, עם כל הכבוד, לא יכולים לדעת מה הצרכים שלו בגלל מורכבות העניין".

איך זה נעשה היום בחקלאות המודרנית? בלי חיישנים בכלל?

"אם ניקח בחשבון אפילו רק את החקלאים שמשקים בטפטפות, הרי שגם הם ברובם בוחרים את כמות ההשקיה לפי טבלאות. כך למשל, 'בננות בחודש מרץ בשער הגולן, משקים ב-X מ"מ מים לדונם'. הם פועלים הרבה לפי האינטואיציה שלהם. מבט בצמח מספר לחקלאי המנוסה על הצרכים שלו, אך לא באופן מדויק, וזאת רק כשהחקלאי הופך כבר מנוסה בגידול מסוים".

אוטו-אגרונום הוקמה על ידי ישעיהו רדלר, מומחה לאלקטרוניקה בעל חברת לפיתוח מערכות משובצות מחשב המספק שירותי פיתוח לחברות המובילות בשוק הישראלי, ובין היתר לכל חברות התעשייה הצבאית. הוא חבר לניסים דניאלי, איש מחשבים מגיל צעיר וחקלאי מקיבוץ מבוא חמה. שאיפתו לחבר בין העולמות הובילה אותו להקמת "רותם דן 88", חברה בולטת בתחום בקרת הלולים, המדגים, בקרת אקלים בחממות והשקיה.

המערכת הנוכחית כבר רושמת מכירות ראשוניות ואף סיימה את השנה שעברה ברווח זעיר. אולם, "מדובר בשוק שמרני והדרך היחידה לשכנע אותם לאמץ מוצר היא להציע להם אותו (בחינם) לניסיון, ולגבות תשלום בהדרגה עבור השירות. לשם כך צריך הון ראשוני משמעותי".

החברה טרם גייסה הון ראשוני אך מעריכה את השקעת השותפים בה ב-3 מיליון דולר בכסף ושווה כסף. "יש לנו משקיעים מכל העולם שמתעניינים בנו", אומר דניאלי.