"בעתיד לא יהיה צורך להגיע לביה"ח לקבלת רוב הטיפולים הרפואיים"

סגן נשיא מדטרוניק לתחום הרפואה והטכנולוגיה מאמין ש"אין היום הרבה דברים בבתי-החולים שלא יכולים להיות לנו גם בבית" ■ על ישראל: "אני עדיין נלהב לגבי המחקר והפיתוח שנעשה בישראל"

"לאחרונה ביקרתי בבית חולים בסין שיכול להכיל 6,000 נפשות, אבל כל אדם מקבל מהרופא תשומת לב של חצי דקה ביום. לפתע היכה בי שזה פשוט לא הגיוני - להגיע לבית חולים כדי לקבל טיפול רפואי זה לא סביר כמו להגיע למרכז מחשוב כדי להדפיס מסמך או לעבוד על מחשב. מי צריך את זה? אנחנו לא יכולים לטפל במסות של אנשים ע"י בניית בתי חולים גדולים יותר, אנחנו צריכים לפתח טכנולוגיות מרחוק למחלות כגון סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב".

כך אומר ל"גלובס" ד"ר סטיב אוסטרלי, סגן נשיא חברת מדטרוניק לתחום הרפואה והטכנולוגיה ומי שאחראי על החזון של חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם. אוסטרלי, חובב ישראל ידוע שכבר ביקר כאן מעל ל-15 פעמים ב-5 השנים האחרונות, יגיע הפעם כדי להרצות בכנס ICI לקרדיולוגיה פולשנית שייערך בת"א מחר ומחרתיים.

"זה חזון ל-20 שנה", הוא אומר. "זה לא יקרה מחר כי צריך עוד לפתור בעיות של אמינות מערכות המידע, ההצפנה והנגישות, אבל זה יקרה. היום רק למיליארד מתוך 7 מיליארד תושבי העולם יש נגישות לרפואה מתקדמת. למזלן של חברות המכשור הרפואי, התשתיות להעברת מידע כבר קיימות כמעט בכל העולם, ואנחנו צריכים רק לספק את התוכן והתוכנה".

אוסטרלי מאמין שזו גם תהיה רפואה טובה יותר. "רופאים מקבלים היום חלטות על בסיס מידע שהם רואים בקליניקה, ומדובר במידע חלקי מאוד. למדטרוניק יש חיישנים מושתלים ולבישים ואלגוריתמים שפיתחנו תפקידם לאתר את המידע שיגרום להתראה. זה הסוד להצלחה של מערכת כזו - להתריע התראות אמת".

- איזה מוצרים מלהיבים מפתחת היום מדרטוניק?

"חברנו לפורד כדי ליצור מערכת בשם Onstar שמבצעת ניטור קבוע ברכב ומעבירה מידע לגבי כשירות הנהג, נהיגתו וכדומה". אוסטרלי מציין גם את ה'לבלב המלאכותי' - מערכת שמודדת גלוקוז ומסוגלת להחליט על כמות מדויקת של אינסולין.

מוצר נוסף הוא בתחום הורדת לחץ דם חמור שאינו מגיב היטב לטיפול תרופתי, זאת באמצעות פגיעה במערכת של עצבים שמובילה לכליה. מדטרוניק רכשה את Ardian שפיתחה את המוצר תמורת 800 מיליון דולר, ותשלומי אבני דרך שיכולים להביא את הסכום הכולל למיליארדים. בקרוב צפוי המוצר לקבל אישור רפואי בארה"ב.

- כשהגעת לישראל לראשונה לא היה קץ להתלהבות שלך. אתה עדיין חש כך?

"הסביבה בישראל מאוד בריאה. עם זאת, קהילת ההון סיכון כולה נמצאת עדיין בבעיה, ובעיקר בתחום הבריאות חלה ירידה של 50%-60% בהון שמוקצה לחברות מסוכנות. עכשיו מדטרוניק לוקחת על עצמה חלק מהתפקיד של השקעה בחברות הצעירות. היקף ההשקעה של תאגידי המכשור הרפואי בשלבים הללו עלה פי 2 בשנים האחרונות, והיום הוא מהווה 20% מסך ההשקעה".

"אנחנו נהנים מהרעיונות שלכם"

"דווקא בישראל", הוא מוסיף, "יש עדיין השקעות בשלבים מוקדמים, יש קרנות טובות. יש כאן גם מהנדסים שהם הכי טובים בעולם ואנחנו מאוד נהנים מהרעיונות שלכם". עם זאת, אומר אוסטרלי, כי "חשוב לזכור שחדשנות במכשור רפואי לעיתים קרובות מתחילה ממיטת החולה. אז נכון שבישראל יש יותר חדשנות פר מיטה, אבל בסין או בהודו יש הרבה יותר מיטות".

- חשבתם להקים חממה? בישראל או בכלל?

"חשבנו על זה, אבל זה לא עומד על הפרק כרגע".

- סגרתם את חברת השסתומים וונטור ואתה נגנזו גם התוכניות להקמת מרכז מו"פ משמעותי בארץ.

"הטכנולוגיה מוונטור עדיין חיה בתוך מדטרוניק. הסיבה להעברת המרכז הייתה לוגיסטית נטו. אני עדיין מאוד נלהב לגבי הפוטנציאל של המו"פ בישראל. מאידך, ישנה גם הגישה שאומרת שאתם מחדשים יפה לבד, אז למה אני צריך להחזיק את המהנדסים שלכם 'בשבי'? עדיף לי להשקיע, לתת לסטארט-אפים להתפתח ורק אז לרכוש אותם. אלה שאלות אסטרטגיות שייענו ברמה של כל חטיבה עסקית שלנו בנפרד".

- על אילו טכנולוגיות אתם עדיין חולמים?

"אין היום פתרון טוב למחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר. אין גם פתרון מבוסס מכשור רפואי לסרטן. החברה היחידה בתחום הזה היא נובוקיור הישראלית, שאנחנו מושקעים בה".

- כמי שאחראי לתכנון העתיד של חברת מכשור רפואי שעוסקת גם במכשור מושתל, מה דעתך על קונספט הסינגולריות?

"אוי, תשאירי את השאלה הזו לכותבי ה'מאטריקס'. כן, אנחנו מייצרים ממשק בין אדם ומכונה. מכשור רפואי הוא תמיד ממשק כזה. כן, אנחנו יכולים כבר היום לשנות מחשבות של בני אדם באמצעות המכשירים שלנו, ובעתיד אני מאמין שנוכל לעשות זאת גם מרחוק. אבל סינגולריות? מעולם לא שמעתי את המילה הזו במדטרוניק".

"חזית הקרדיולוגיה היא שסתומים וסטנטים מתכלים"

כנס ICI, אחד מהכנסים המובילים בעולם לתחום הקרדיולוגיה הפולשנית, יתקיים מחר ומחרתיים בת"א. פרופ' רפאל ביאר, מנהל בי"ח רמב"ם ויו"ר משותף של הכנס יחד עם פרופ' חיים לוטן, מספר כי השנה תינתן לראשונה במה לתחום של רפואה דיגיטלית וניידת.

"זהו פתרון מעניין ביותר למחלות כמו אי-ספיקת לב, בהן הוכח כי ניטור רציף מאפשר להקטין משמעותית את מספר האשפוזים", הוא אומר. כמו כן מציין ביאר, כי הכנס יעסוק גם בתחומים נוספים, ביניהם: תחום השסתומים ללב, שהוא עדיין אחד מהתחומים החדשניים והמעניינים בקרדיולוגיה הפולשנית; הסטנטים המתכלים, שבעיני ביאר נחשבים ליחידים שמציעים חדשנות אמיתית.

כמו כן, יהיה דיון בחדר הצנתור של העתיד, אותו מייצגת, בין היתר, חברת קורינדוס שביאר נמנה עם מייסדיה. החברה מציעה לרופאים לבצע צנתור בשלט רחוק, כשהם כלל אינם צריכים להימצא בתוך חדר הניתוח.