יש הזדמנויות עסקיות שמתחילות בנפיחות. כן, כן, הכוונה היא לפלוצים. כאלה שמותירים חלל מלא בפרצופים נבוכים וגם לא מעט כאלה שמתפוצצים מצחוק. זה ילדותי ואינפנטילי, אבל ספרו את זה למפתחיה המתעשרים של אייפארט (IFART) - אפליקציית אייפון שיצאה בשנת 2008 והציעה למשתמשים שלה את השירות המופלא הבא: קולות של נפיחות. משעשע, אבל דווקא לאפליקציה השטותית הזו מייחסים כיום, במבט לאחור, את שורשי קדחת האפליקציות, שהתפתחה לממדים מפלצתיים בארבע ומשהו השנים שחלפו מאז. בעולם קוראים לזה מובייל מאניה, והמספרים מגבים את השיגעון: כ-700 אלף אפליקציות ממתינות למשתמשי אפל בחנות האפליקציות הווירטואלית של החברה, כמות דומה ממתינה למשתמשי מערכת ההפעלה של גוגל, האנדרואיד, והאפליקציות רק הולכת ונערמות; ודאי בימים אלה, שבהם גם מיקרוסופט נכנסת חזק לתמונה עם הווינדוס פון שלה, בשיתוף נוקיה. "אנשים ראו את אייפארט ואמרו לעצמם 'למה לי להשקיע בתכנון של משהו מורכב? אני אחשוב על משהו מצחיק לאפליקציה ואביא את המיליון'", מספר אופיר לייטנר, מייסד שותף של הארגון מובייל מאנדיי תל אביב. "לפני ארבע שנים מעטים ידעו מה זה אפליקציה, ואילו כיום יש בהלה לזהב שמזכירה את
מה שהיה אז בקליפורניה".
על-פי חברת המחקר ABI, 30 מיליארד דולרים הם הסכום שצפוי לסכם את סך ההכנסות מאפליקציות המובייל לשנת 2012, לרבות שירותי פרסום ומכירת תוכן נלווה - סכום כפול מההכנסות לשנת 2011. על-פי אנליסטים בחברה, 2012 מסומנת גם כשנה שבה אפליקציות המובייל הפכו לחלק מהותי מהכלכלה העולמית, ולא בכדי נדמה כי כולם רוצים לנגוס בעוגה, או שמה נאמר בתפוח. החלום להתעשרות מהירה בישראל 2012 הוא לפתח יישומון (החלופה התקנית לאפליקציה, על-פי האקדמיה ללשון העברית) - מילה קטנה שמתחרזת עם ממון, ועכשיו גם ברור למה.
במכללת ההיי-טק ג'ון ברייס דיווחו החודש על שני קורסים חדשים, במתכונת מזורזת בת ארבעה חודשים, לפיתוח אפליקציות ולבקרת איכות שנפתחו "כדי לעמוד בדרישה". תנאי הקבלה לקורסים אלה הם יכולת בסיסית בעבודה מול מחשב ואנגלית ברמה טובה, "הקורסים מתאימים לחסרי רקע בבדיקות ובפיתוח, ומאפשרים לימוד מקצוע נדרש או הסבה מקצועית עם הזדמנויות תעסוקה רבות", לשון ההודעה.
ההרשמה בעיצומה גם לקורס פיתוח אפליקציות לחרדיות בסמינר בנות בבני ברק; עשר מתכנתות כבר נרשמו. "ברור שאין להן סמארטפונים כי זה אסור, ואנחנו עושים את מה שהרבנים אומרים", מודים המארגנים בהסתייגות מהתחום, "אבל הגיעו אלינו פניות מחרדיות שעובדות ורואות סביבן צוותי פיתוח של אפליקציות. הן רוצות ללמוד את המקצוע במטרה לשדרג את עצמן או להרחיב את הדעת".
גם בני הנוער - קהל היעד האולטימטיבי לטכנולוגיה בתנועה - לא נשארים אדישים. בחברת בניית האתרים והאפליקציות קונספט, חותמים בהצלחה קורס ראשון מוצלח שפנה לבני נוער בגילאי 19-13, והשבוע נפתח בראשון לציון הקורס השני שאליו נרשמו תריסר נערים. "אנחנו מאמינים שניתן להתחיל ללמוד פיתוח אפליקציות גם מגיל 10, תוך התאמה לרמה", מספרת המארגנת אנסטסיה אוציקובסקי. אורכו של הקורס חצי שנה, ועלותו עשרת אלפים שקלים.
אפילו המדינה מעודדת את רכישת המקצוע החדש, שבחוגים מסוימים מכונה "המקצוע החם ביותר בשוק", וכנראה בצדק. הנה, גם הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים עומדת לאפשר לימודי פיתוח אפליקציות על חשבון הפיקדון. "הגיעו אלינו בשנת 2011 פניות מכמה מכללות", מדווחים במשרד התמ"ת, שאמון על אישור מוסדות הלימוד, "ולאחר שבדקנו את תוכניות הלימוד אישרנו חמישה בתי ספר שניתן ללמוד בהם פיתוח אפליקציות על חשבון הפיקדון. הפנייה של המכללות מעידה מבחינתנו על ביקוש של חיילים משוחררים ללמוד את המקצוע".
אצל משפחת רשף מרעות, למשל, אפליקציות הן נושא השיחה העיקרי סביב השולחן. קובי, 60, אב המשפחה, לומד אונליין את התחום החדש, במטרה לפתח אפליקציה. "הוא סחף את כל המשפחה, כולל הבנות והחתנים, וכולנו מתעניינים באפליקציות, מורידים ומראים אחד לשני", מספרת עדה, אם הבית, "יש לנו המון רעיונות ואחד רציני, אבל זה סודי".
קובי מספר שהוא מוריד מאות אפליקציות במטרה ללמוד מהן, "יש אפליקציות מורכבות שמצריכות השקעה ראשונית גדולה, ויש גם גימיקים נחמדים ופשוטים כמו נרות אייפון. אם יהיה לי רעיון כזה זה יהיה נחמד, אני כל הזמן חושב על רעיונות פשוטים וטובים. אני חושב שאתחיל עם אפליקציה של משחקי ילדות לאייפון".
גם עדה אינה חפה מהברקות: "אני רואה סביבי חברות גרושות שמסתובבות באתרי היכרויות ומסתכלות רק על פרופילים, אז חשבתי לעשות אפליקציה שמצלמים את עצמך ומיד היא עושה פוטו שופ, מיישרת את כל הקמטים בצורה מושלמת ולא צריך אפילו בוטוקס. סיפרתי על הרעיון לבת שלי אבל היא הראתה לי שיש כבר אפליקציה כזאת".
"אפליקציה אינה סטארט-אפ"
ערב יום שלישי וארז ירושלמי, יזם סדרתי בתחומי הניו מדיה ומנכ"ל חברת סמייט, עושה את דרכו בגשם השוטף לאזור התעשייה ברעננה, לסניף מט"י (המרכז לטיפוח יזמות עסקית). זה הקורס השלישי בנושא יזמות עסקית למפתחי אפליקציות, שהוא מעביר לאנשים באמצע החיים, שמחפשים כיוון ומוצאים אותו בשוק המובייל.
"התחלנו עם הקורס לפני שנה וחצי, נהיה צפוף והנה הרביעי בדרך", נזכר מיכאל לוי מנכל מט"י רעננה, שמסביר למה הרחיב את לוח הקורסים: "זה עולם הולך ומתפתח, נוצרה בשלות של המודלים העסקיים, והיזמים הישראלים מבינים שאפשר לעשות מזה כסף, אפילו קצת רצים לכיוון. פיתוח אפליקציה זה דבר נגיש כמעט לכל אחד, ואין צורך בגיוס הון כמו בהיי-טק הקונבנציונלי. גם בהשקעה של 15 אלף שקלים ניתן לפתח אפליקציה, אבל חשוב לדעת שלא מאחורי כל אפליקציה יושב אדם עשיר".
איך הייתם מאפיינים את התלמידים?
"אפשר היה להניח שרוב המשתתפים יגיעו מרקע טכני", משיב ירושלמי, "אבל אלה מהווים רק 30% מהקורס. 30% נוספים הם מתחום ניהול מוצרים ואת 40% הנותרים אי-אפשר לשים במשבצת; הם יזמים שגילו או חיים בעולם הניו מדיה".
מה חשוב שיזם אפליקציה ידע?
"יזמות בניו מדיה ובעולם המובייל, בשונה מיזמות פיננסית או נדל"ן, היא אמנם נגישה לכל מי שמוכן ללכת בדרך היזמית ולשלם את המחיר הנדרש; אבל היא יזמות של סייקלים קצרים שבין שלושה לשישה חודשים. בתוך שלושה חודשים צריך כבר לראות את המוצר, את האפליקציה, מול העיניים. גם אם רוצים להשקיע יותר זמן בפיתוח, השוק עצמו מתנהל בסייקלים קצרים מאוד; כל שלושה חודשים יש תפנית, וכל שישה חודשים רעידת אדמה של ממש".
לא בטוח שהרגשתם, אבל רעידת אדמה רצינית התרחשה לפני כחודשיים, מסביר ירושלמי, "יצא אייפון 5, אפל הוציאה גרסת עדכון למערכת ההפעלה למובייל, אנחנו אחרי הכרזה משמעותית של ענקית המשחקים זינגה והשקה של ווינדוס 8, שאמנם הוא צעיר ולא ברור כמה יטלטל את השוק, אבל כל אלה הם דברים שמשנים תחום".
פלטפורמות הווב והפי סי המוכרות, "הן אמנם חזקות ותמיד יישארו מרכזיות", אומר ירושלמי, "אבל צריכת התוכן בתנועה מתמדת הוא הצורך השולט, והכול הולך חזק לכיוון הטאבלטים והסמארטפונים. שוק הסושיאל, שוק הגיימינג, שוק הפרסום ועולמות התוכן - משפיעים זה על זה, והם כולם הולכים חזק לכיוון המובייל".
כשהשוק זז צצות ההזדמנויות.
"כן, אבל חשוב להבין שאפליקציה אינה סטארט-אפ. היא מוצר או תוצר של חברה שצריך להיות לה חזון, מערך אנשים וכסף. בארץ ישנה תרבות אקזיט, ובשנים האחרונות נוצר חלל. האפליקציות מנסות לרפד את החלל הזה, אבל לדעתי האפליקציה קטנה מדי מכדי למלא את החלל".
ועדיין, כל מה שצריך הוא רעיון אחד טוב.
"כולם בטוחים שיש להם את הרעיון לאפליקציה שתכבוש את העולם, אבל 70% מהעבודה זה להוציא את זה לפועל. אפילו להפוך את הרעיון למסמך זה תהליך קשה. זה מה שמבדיל בין נערים לגברים".
"יש גם רעיונות הזויים"
נערים הופכים לגברים גם במרכז ליזמות באוניברסיטת תל אביב, וגם שם קילר-אפ היא מילת הבאזז. גלעד בכר, יועץ שיווקי בכיר שליווה עשרות יזמי אפליקציות, מנהל במרכז קורס לרשתות חברתיות וניו מדיה, ומשמש מנטור ליזמים רבים שמגיעים אליו עם רעיון.
"רוב היזמים שמגיעים למרכז מגיעים עם רעיון לאפליקציה מגניבה לפייסבוק או למובייל", הוא מספר. "יש גם רעיונות הזויים, כמו למשל, שיהיה ממש מגניב אם הסמארטפון יגיד לי מה הטמפרטורה מתחת למים. אני נותן להם שעות ייעוץ, ליווי והכוונה - אם צריך לעשות סקר שוק או מודל עסקי; אם לגייס כסף או להביא דווקא מהבית; אם לפנות לקרנות הון סיכון או לאנג'לים; אם לפתח את האפליקציה למערכת ההפעלה של אייפון או לאנדרואיד. יש המון דילמות".
גם בכר מדווח על אווירה של אקזיט, שמשותפת ליזמים הנלהבים שהוא פוגש: "כולם חולמים על מיליונים, בטוחים שהם כבר שם. הרבה פעמים גם מחפשים קיצורי דרך ופונים למפתחי אפליקציות בסין, באוקראינה או בבולגריה כדי להוזיל עלויות, ואז מקבלים מוצר ברמה נמוכה".
מה אתה מציע?
"להשקיע באפיון ובפיתוח ברמה גבוהה כדי לפחות להחזיר את ההשקעה".
גם זה לא תמיד קורה.
"פנו אליי שני חבר'ה שפיתחו אפליקציה בתשלום לאייפון והשקיעו בה 150 אלף שקלים, אבל נדחו ארבע פעמים על-ידי אפל. בדקתי למה. האפליקציה שלהם, שאמנם הייתה ברמת גימור מאוד גבוהה, הייתה מיועדת לאנשים שלא אוהבים את הבוס שלהם. הרעיון היה להעלות תמונה לאסלה, להשתין עליה, ואז היא נסחפת במים. משהו מוטרף. אפל כמובן אמרו להם שבשום פנים ואופן הם לא מאשרים להעלות תמונה של מישהו לאסלה. אז הם שינו ועידנו את האפליקציה פעמיים, ומה שלבסוף אפל אישרה להם היה רחוק מאוד מהרעיון המקורי".
מה אפשר לייעץ לחבר'ה כאלה?
"הייעוץ היחידי שהיה לי לתת להם זה לגנוז את האפליקציה. הרי גם ככה באנדרואיד, ששם מאשרים כמעט כל אפליקציה, המשתמשים לא מורידים בתשלום ואין לזה כדאיות. השאלה היא איך מגיעים למצב שבו משקיעים 150 אלף שקלים באפליקציה מבלי לקרוא בכלל את תנאי השימוש של אפל - מדובר בסך-הכול בחמישה-שישה עמודים".
רשמנו לעצמנו: לקרוא את תנאי השימוש. אבל איך עושים מזה כסף?
"יש כמה מודלים מרכזיים. הראשון הוא הורדה בתשלום, אבל בארץ לא משלמים על תוכן, אפילו לא על תוכן סופר איכותי. המודל השני הוא אפליקציה בחינם בשילוב פרסומות, זה המודל ברוב האפליקציות. המודל השלישי הוא מודל של אפליקציה בחינם אבל עם פיצ'רים בתשלום, כמו אפליקציית משחק הקלפים 'יניב', שקיבלה למעלה מ-100 אלף הורדות. שם אתה משחק בחינם, אבל אם חבר מזמין אותך לשחק מולו אונליין, למשל, אתה צריך לשלם, ואכן רואים אחוזי המרה מאוד גבוהים. כך או אחרת, יש להשקיע בשיווק ולעודד את המשתמשים לדרג את האפליקציה".
לייטנר, העומד בראש הסניף המקומי של מובייל מאנדיי, ארגון ללא כוונות רווח שנוסד בפינלנד אי-שם בעבר הרחוק נטול האייפון, בשנת 2000, ואשר יקיים ביום שלישי הקרוב ברמת גן את הכנס השנתי של הארגון, מוסיף: "מודל יצירתי נוסף הוא מודל שנקרא ליפטינג, שזה כמו למשל אם דפי זהב יעשו אפליקציה לחוגי סלסה, ומועדונים שירצו לעלות ברשימה ישלמו. כך מי שמשלם זה לא היוזר ולא המפרסם, אלא מי שברשימה".
כך או אחרת, קובע בכר, "העתיד של תעשיית הפרסום הוא במובייל, למרות שתעשיית הפרסום עדיין לא מעכלת את המדיה הזאת וזה אחד הדברים המעצבנים בתעשייה. הרי רמת הפילוח כל-כך מדויקת שאפשר להגיע למשתמש בן 48, שנמצא עכשיו בתל אביב, ועשה בעבר לייק לאיזו קבוצת כדורגל. לא נעים לדבר על זה, אבל אנשים נכנסים עם הסמארטפון לשירותים, ויש כאלה שפותחים אותו עוד לפני שהם מצחצחים שיניים. אין פלטפורמה אחרת שמסוגלת לזה".
"רוב היוזמות נכשלות"
מי שטרפה את הקלפים ויצרה בעצם את שוק האפליקציות, כמעט יש מאין, היא אפל. "אפליקציות היו גם בטלפונים הישנים של נוקיה, אבל הן שירתו בעיקר מקצוענים ואנשי עסקים", מסביר לייטנר. "באותה תקופה להוריד אפליקציה היה סיפור מסובך שכלל הרבה שאלות אבטחה, אבל באפל פרצו את חוויית המשתמש וגם הציעו מודל חדש למפתחים. האייפון הראשון הפך את השוק. עד אז המפתחים של האפליקציות היו תלויים במפעילים הסלולריים שלקחו 50% לעצמם, וה-50% שנותרו למפתחים נחתכו גם הם על-ידי חוליות שבדרך. מה שאפל עשתה הוא לקחת לעצמה 30%, ולהשאיר את המפתחים עם 70% יחסית נקיים: אפליקציות עולות דולר, אז 70 סנטים הולכים למפתחים, ו-100 אלף הורדות זה 70 אלף דולרים. מה גם שאין למפתחים עוד צורך להתדפק על הדלתות של אורנג' או של מפעילים סלולריים אחרים, וכל התהליך די אוטומטי".
משתמש ממוצע בישראל עושה שימוש בכמה עשרות אפליקציות במשך שמונים דקות בממוצע ביום. לבכר עצמו, לעומת זאת, למעלה מ-400 אפליקציות במכשירי האייפון והגלאקסי-אנדרואיד הפרטיים שלו, והיד עוד נטויה. "אני מוריד אפליקציות וחוקר אותן, לומד למה חלקן הצליחו ואחרות לא, ומסדר בתיקיות", הוא מספר. "הנה בצהריים אני נפגש עם מישהו שיש לו רעיון לאפליקציה לעולם הרכב, אז יש לי תיקייה מלאה באפליקציות מתחום התחבורה".
מה הסיכוי שתשב היום לצהריים עם הדבר הגדול הבא?
"כמו בהיי-טק, רוב היוזמות נכשלות. זה כמו לזכות בלוטו: אתה יודע שהסיכוי קטן, אבל בטוח שיש לך קילר ביד, רעיון יותר חכם ויותר גדול משל אחרים. מצד שני, ליוויתי גם יזמים שעשו אפליקציות מוצלחות ומרוויחים כיום פי שניים ממשכורת ההיי-טק שלהם".
מספרים?
"סדר גודל של הכנסה מאפליקציה מצליחה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, ובחודשים של דירוג גבוה אפילו למאות אלפי שקלים בחודש".
דוגמה לאפליקציה כחול-לבן, שעושה נחת למפתחיה היא אפליקציית "כמה דיברתי" ואחותה "כמה שילמתי", שזכו ל-800 אלף הורדות בישראל. האפליקציה בת השנתיים, ותיקה במונחי השוק, פותחה על-ידי גיל מרוז ושותפו רובי בויארסקי. "התגלגלתי לזה כמעט במקרה", מספר מרוז, "היה אז טיימינג וצמא לאפליקציות בעברית, כי כמעט שלא היו, ואני בדיוק חיפשתי אתגר בעבודה". בימים אלה ממש קיבלו השניים את האישור של אפל לאפליקציה שלישית שהם פיתחו לאייפד. שמה TapIN.
את הרעיון לכמה דיברתי/שילמתי, שמאפשרות למשתמש לעקוב אחר חשבון הסלולרי שלו, הגתה אשתו של מרוז מתוך צורך פרטי. האפליקציה מוצעת בחינם ומשולבות בה פרסומות: "התחלנו בקטן וחשבנו שמקסימום נקנה בזכות זה אייפד".
כיום מחזיק מרוז ב-50% משרת שכיר בחברת היי-טק, ובשאר הזמן הוא מפתח, מעדכן ומשיב למאות מיילים שמגיעים אליו מאנשים עם רעיון שמבקשים את דעתו. "אני כל הזמן מקבל פניות, רובם חוזרים על עצמם או כאלה שחשבתי עליהם בעצמי או שמעתי מחברים. היו כמה מוצלחים, אבל לא היה משהו שחשבנו שיכול להצליח כמו WhatsApp".
מה אתה משיב למי שרוצה לדעת את הסוד?
"קודם כול כדאי לעשות סקר שוק, לא רק בחנות הישראלית, כי השוק הישראלי קטן ומוגבל. חשוב שידעו שבארץ לא משלמים על אפליקציות, לכן כדאי לבדוק אם יש בכלל כדאיות כלכלית, כי בפחות מ-100 אלף הורדות לא יהיה שווה להכניס פרסומות. כדאי גם לפנות לחברות פיתוח שמתמתחות באפליקציות, אבל צריך להיזהר, כי כיום המון חברות שבנו אתרים לפני שנה אמנם נותנות שירותי פיתוח של אפליקציות, אבל זה לא כזה פשוט, זאת לא אותה חשיבה. כך שאפשר גם לפנות למפתחים עצמאיים".
אבל בעיקר, מייעץ מרוז, כדאי לשמור על רמת ציפיות נמוכה: "אני פוגש הרבה אנשים שמאוהבים ברעיון שלהם, וגם אם מקבלים ביקורת הם משכנעים את עצמם שזה לא נכון. חשוב להקשיב למה שאנשים אומרים. מצד שני, אם מישהו ממש מאמין ברעיון שלו, אני תמיד בעד ללכת על זה".
הצלחתם לקנות את האייפד שרציתם?
"כן, קנינו מזמן. אמנם לא נהיינו מיליונרים, אבל אנחנו לא מתלוננים ואני מרוויח יותר ממה שהייתי מרוויח רק מהיי-טק. היתרון הכי גדול, כמו בכל יזמות, הוא שאנחנו הבוסים של עצמנו".
המשקיעים בדרך?
בוס אמנם אין, אבל משקיעים דווקא כדאי מאוד למצוא. האם גם שוק ההון הישראלי שותף למובייל מאניה? "משקיעים מבינים שתעשיית המובייל זה לא העתיד, אלא מה שקורה עכשיו, ורבים רוצים להשתלב", משיב בכר. "אנג'לים שמגיעים אליהם עם רעיון או עם קונספט ישקיעו 150 אלף דולר השקעה ראשונית. קרנות הון סיכון אוהבות שמגיעים אליהן עם מודל עסקי חכם, חדשני, משהו שאפשר לרשום עליו פטנט, והן יכולות להשקיע ברמה של מיליון דולר באפליקציה".
ירושלמי מצנן מעט: "ההון הישראלי אכן נמשך לתחום הניו מדיה וגם למובייל, גם משום שזאת השקעה שנחשבת מגודרת, אבל זה תחום שהוא מטריה להרבה תחומים, ולא קל לגייס לכולם כסף".
"הרבה משקיעים שפגשתי אמרו לי בכנות שבאנגרי בירדס הם בטח לא היו משקיעים שקל", מחזק לייטנר את הטענה. "זה כמו בהוליווד: אתה יודע מה השחקנים ומה העלילה, אבל אתה לא יודע אם זה יהיה להיט או פלופ, לכן יש הרבה משקיעים שמעדיפים להיכנס בשלבים מאוחרים יותר".
אז יש היגיון עסקי, יש הכשרה מקצועית, יש הזדמנות בשוק שנמצא כל הזמן בתנועה, ואפילו המשקיעים פותחים את הכיס. פלא שכל עם ישראל וחבריו רוצים לקפוץ על הרכבת? "נכון שתיאורטית כל מי שלומד קורס תכנות יכול בתוך שלושה שבועות להעלות אפליקציה, השאלה היא כמה כסף הוא יראה מזה, ואיזה ערך יהיה לה", מסכם בכר. "רובם לא יחזירו את הדולר שגוגל מבקשת מהם כדי לפתוח חשבון כל שנה. מצד שני, מי שבאמת מבין בתחום יכול לייצר אפליקציות מוצלחות ברמה מאוד גבוהה. אז אני בעד שכולם ינסו, יעשו ויפתחו אפליקציות, כדי שיגלו שזה לא כל-כך פשוט ליצור אפליקציה אחת באמת טובה".
כתבות
ני"ע
