גם ב-2012, נגיד בנק ישראל הוכיח כי הוא עדיין המבוגר האחראי ומי שמנווט את המשק הישראלי. השנה הוא היה הראשון שאמר, עוד בתחילת השנה, באופן ברור וחד, כי במצב הפיסקאלי שנוצר יש צורך בהעלאת מסים, זאת על אף שעננת הבחירות ריחפה כל העת. לאחר שגילה כי ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ מתחמקים ממנו ומנסים לברוח מהאחריות, פישר לא היסס להשתמש במלוא כובד משקלו. הוא נשא בפורום קיסריה את מה שזכה לכינוי "נאום הזעם", שבו הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי ללא העלאת מסים משמעותית וביצוע קיצוצים קשים, המשק הישראלי יתרסק וייקלע למשבר פיננסי חמור. התוצאה היא שדבריו התקבלו והכריעו את הכף.
במישור המוניטארי, לנוכח החרפת ההאטה בפעילות הכלכלית שחלה ב-2012, בעיקר במשקים המפותחים, לרבות בארצות הברית ובאירופה, חזר פישר לנקוט מדיניות מוניטארית מרחיבה. במסגרת זו הוא הוריד את הריבית כמעט במאה נקודות בסיס (1%) לרמה של כ-2% על מנת לתמוך במשק, והאינפלציה לא התפרצה ועומדת ביעד יציבות המחירים (בין 1% ל-2%).
נוסף על כך, פישר ביצע ויישם השנה את הרפורמה הארגונית המשמעותית ביותר של בנק ישראל אי-פעם: הוועדה המוניטארית, המורכבת משישה חברים, החלה לקבל החלטות ריבית ומדיניות, וניהול הבנק עבר לפיקוח המועצה המנהלית - הדירקטוריון החדש של בנק ישראל. את השינויים מרחיקי הלכת הללו הוא העביר במינימום פרופיל תקשורתי.
ועדיין צריך לומר כי למרות כל ההישגים, עננה שחורה וכבדה מרחפת מעל ראשו של הנגיד ומדירה שינה מעיניו: סוגיית הדיור שמאיימת להרוס את כל מפעלו ולהפוך אותו לתואם אלן גרינספן - אותו נגיד אמריקאי אגדי ועתור שבחים שהוכתר כטוב בתולדות האומה, ואשר לאחר מכן הואשם בבועת הנדל''ן שדחפה את העולם למשבר הפיננסי החמור שידע.
בחודשים האחרונים ראה פישר את המחירים ממריאים שוב, את היקף המשכנתאות הניתנות מזנק ואת החרדה חוזרת. זו הסיבה שהוא החליט להחמיר עם הצעדים המאקרו-יציבותיים על שוק המשכנתאות. הוא החמיר עם המשקיעים אבל הבין הפעם שעליו להתחשב יותר בזוגות הצעירים.
נקודה נוספת שמכבידה על פישר בסיכום 2012 היא שמצד אחד, הוא מדבר בנחרצות על השקעות בחינוך ועל הצורך לצמצם את חוסר השוויון ואת העוני, ומצד שני, מקפיד לומר שאין לפרוץ את המסגרת התקציבית כדי להשיג זאת. פישר צודק בשני המקרים, אבל גם נוטה לאכזב ברגע האמת; שכן ברגע שמגיעים הדיונים הקשים בתקציב הביטחון, הוא נראה הססן באופן מפתיע ואינו מעניק די גיבוי למשרד האוצר.
לגבי סוגיית השליטה בתקציב, אפשר רק לומר שחבל שהוא אינו מיישם את העיקרון הזה כלפי תקציב בנק ישראל, שממשיך לתפוח מדי שנה בקצב הולך וגדל.
ניתוח יפעת מחקרי מדיה:
צעדיו של סטנלי פישר, ובעיקר התמודדותו עם בועת הנדל"ן מסוקרים באור חיובי יחסית על ידי פרשנים כלכליים אך זוכים לתגובות מעורבות ברשת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
