ג'לסיס הישראלית בדרך להסכם של מאות מיליוני ד'

חברת הסטארט-אפ הישראלית מפתחת ומשווקת גלולה למניעת השמנה ■ ג'לסיס נמצאת במשא ומתן עם חברת תרופות גדולה לפיתוח משותף ■ צפויה לקבל מקדמה ותשלומים לפי אבני דרך בהיקף של עשרות מיליוני דולרים

חברת ג'לסיס, שמפתחת גלולה למניעת השמנה, נמצאת במגעים מתקדמים להסכם עם חברת תרופות גדולה לפיתוח משותף של המוצר, כך נודע ל"גלובס". ג'לסיס פיתחה גלולה לבליעה אשר מתנפחת בקיבה ויוצרת תחושת שובע. התוצאה הצפויה היא הפחתת כמות המזון שצורך מי שנוטל את הגלולה ובשלב הבא - ירידה במשקל.

ג'לסיס, שהוקמה ב-2006, סיימה לאחרונה ניסוי יעילות, והיא נמצאת כעת בשלב ניתוח התוצאות. החברה צפויה לפרסם את התוצאות בקרוב. המוצר של ג'לסיס יכול להירשם מול הרשויות הרגולטוריות בתור תוסף מזון, מכשיר רפואי או כתרופה, אולם החברה בחרה להציג אותו כמכשיר רפואי, ולבצע בו ניסויים המתאימים לתרופה, מתוך אמונה המסלול הזה יניב לה את הרווחיות הגבוהה ביותר. מאחר שהמוצר אינו נכנס לתוך תאי הגוף ואינו משפיע עליהם, מסלול הרישום אמור להיות פשוט יחסית.

על-פי ההסכם המתרקם, הנחשף כאן לראשונה, החברה הזרה תעניק לג'לסיס מקדמה ותשלומים בהתאם לאבני דרך שונות, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. החברה הגדולה צפויה לממן בהמשך את כל העלויות של הניסויים שג'לסיס תבצע בעתיד ולהעניק לה תמלוגים ממכירות המוצר העתידי. ההיקף הכולל של ההסכם עשוי להסתכם במאות מיליוני דולרים.

החברה סירבה להגיב לידיעה.

ג'לסיס הוקמה בתוך קרן הפרה-סיד הישראלית-אמריקנית פיורטק. עד כה הושקע בחברה סכום כולל של כ-23 מיליון דולר, בין היתר על-ידי חברת התרופות האמריקנית מרק, קרן אורבימד העולמית, חברת החומרים הישראלית ExoTech Bio שהייתה גם שותפה לייסוד החברה ו-Queensland Biocapital. מנכ"ל החברה הוא ישי זוהר.

"לא גורם לבעיות עיכול"

החומר שבבסיס המוצר של ג'לסיס הוא רכיב מזון בלתי מתעכל, שאותו ניתן ליטול לפני הארוחה בצורת כדוריות קטנות. כאשר הכדוריות באות במגע עם נוזלים הן מתנפחות ויוצרות תחושת שובע, וגם הופכות את המזון לצמיגי יותר, כך שהוא נותר בקיבה זמן רב יותר.

לאחר זמן הן מתכלות, משחררות את הנוזלים ומופרשות דרך המעי - אם כי גם שם הן תורמות מרקם יותר מוצק למזון, וכך מפחיתות את ספיגת השומנים והסוכרים ממנו.

בניסוי שערכה החברה לפני כמה שנים ב-95 נבדקים, רבים דיווחו על תחושה של שובע. רק 16% דיווחו על אי נוחות, כגון כאבי בטן ובחילה. ייתכן כי התאמה של מינון מדויק לכל אדם, עשויה למנוע את התחושות הללו.

שוק הטיפול בהשמנה כולל היום מספר תרופות מדכאות תיאבון, אולם הפתרון המוביל לטיפול בהשמנה מסוכנת היום הוא ניתוח - מעקפים, טבעת או קיצור קיבה. קיימים גם מוצרים נוספים בפיתוח שתפקידם למלא פיזית את הקיבה, כמו המוצר של ג'לסיס, אולם היתרון של ג'לסיס הוא כי המוצר שלה עובד יחד עם מזון.

בראיון שהעניק בעבר מנכ"ל החברה, ישי זוהר, ל"גלובס", הוא סיפר כי "כאשר גורמים לקיבה להרגיש שיש בה אוכל גם כשאין בה, היא מפרישה מיצי קיבה ואין מה שיסתור אותם, וכך יכול להיווצר נזק לקיבה. החומר שלנו מתנפח עם המזון". כשנשאל אם מדובר למעשה בסיב תזונתי, אמר זוהר: "המוצר שלנו מתנפח פי מאות ממשקלו ותורם לצמיגות של המזון עוד הרבה יותר. הוא חזק מכל סיב תזונתי, ולא גורם לבעיות עיכול".

החברה הוקמה על-ידי זוהר ומנדי אקסלרד, שעומד בראש צוות הפיתוח של החברה הממוקם בישראל. זוהר, טייס חיל האוויר לשעבר, היה שותף וממקימי קרן פיורטק שהשקיעה בחברה. לפני פיורטק זוהר היה שותף להקמה ומנכ"ל של מספר חברות טכנולוגיה בישראל ובארה"ב.

ב-2011 חשפה ג'לסיס את גרסת תוסף המזון של המוצר שלה. ל"גלובס" נודע כי מאוחר יותר היא קיבלה הצעה, מאחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, לשלב את החומר במוצרי המזון שלה, אולם בסופו של דבר החליטה לפעול קודם כל במסלול התרופתי.

כמו 5-10 חטיפים

כשהוצג לראווה תוסף המזון, אמר סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה כי חטיף בריאות שמכיל את הרכיב של ג'לסיס ונצרך יחד עם מים, ימלא את הקיבה כמו אכילה של 5-10 חטיפים. כמו כן, לדבריו, לחטיף יש מרקם חזק יותר (כלומר - כשנועצים בו שיניים חשים התנגדות), ותכונה זו מוסיפה לתחושה הפסיכולוגית של השובע.

במוצר שניתן בגלולה לא קיימת התנגדות של המרקם, אולם הוא מתנפח בעוצמה גדולה יותר. זוהר אמר בעבר כי המוצר מיועד לאנשים שאוכלים: "ארוחות מסודרות, אבל גדולות", שכן יש לצרוך אותו עם מזון.

דיאטה כחול לבן

כשני מיליארד איש ברחבי העולם סובלים מהשמנה, והבעיה מחריפה. השמנה מקושרת למגוון של מחלות כרוניות כמו התקפי לב, סוכרת, כאבי פרקים ואולי גם סרטן. בעבר נהגו הרשויות הרגולטוריות ובראשן ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית), להתייחס לתרופות נגד השמנה בחשדנות ולהערים בפניהן קשיים, משום שלתפיסתם, שניתן לטפל בבעיה בעזרות חלופות טובות, בהן דיאטה וספורט. אבל השנים חלפו, הבעיה התרחבה (תרתי משמע) ושוק הניתוחים לטיפול בהשמנה צמח בהתאם.

העמדה של ה-FDA התרככה מעט בשנים האחרונות והרשות החלה לאשר תרופות לטיפול בהשמנה, לאחר שנים רבות של בצורת בתחום. למרות הגישה הזו, התרופות הקיימות מוגבלות ביעילותן, מובילות לירידת משקל של 5%-10% בלבד - גם בחולים השמנים ביותר - ויש להן תופעות לוואי.

ישראל היא שחקנית משמעותית בתחום התרופות למניעת השמנה, חברת פרולור נערכת לכניסה לניסויים קליניים עם מוצר שהינו הורמון אשר מופיע בגוף באופן טבעי כחלק ממנגנון השובע, אך בכמויות קטנות.

חברות מכשור רפואי ישראליות נוספות, שרובן נמצאות בשלב מאוד ראשוני של פעילות, הן Betastim שפועלת על-ידי גירוי חשמלי של הקיבה והמעי כדי להעלות את רמת האינסולין; DuoCure שפיתחה מכשיר המושתל עם חיישנים שמגרה את הקיבה; Nobesity, שפיתחה מלתעות לזמן הארוחה; Obecon, שפיתחה מעקף קיבה שניתן לפתוח ולסגור באמצעות שסתום; Slimedix עם התקן התומך בקירות הקיבה ו-Raziel המפתחת תרופה אשר משנה את אופייה של רקמה שומנית מ"שומן רע" (WAT) ל"שומן טוב" (BAT).

מגפת ההשמנה
 מגפת ההשמנה