ישראל מחכה ליאיר

יאיר לפיד חשף השבוע בבלוג שלו ש"התמונה הנפרסת אט-אט בפניי היא גרועה הרבה יותר ממה ששיערתי. בחשבון שלנו יש אובר-דראפט מפלצתי, מבשר רע, הולך וגדל". אז כשירות לשר האוצר הטרי, כינסנו כמה מבכירי המשק לטכס עצות אופרטיביות. וגם: מכתב אישי מאוד מהיזם דב מורן

"לבצע היטל חד-פעמי על מי שמרוויח למעלה מ-50 אלף שקלים לחודש" | עו"ד רם כספי

לשמור על משמעת תקציבית. יש לשלב ידיים עם בנק ישראל על מנת להתנגד להרחבה מוניטרית, ולמנוע גלישה לאינפלציה שהיא אם כל חטאת שתפגע ותכה במיוחד בשכבות הנמוכות מבחינת רמת ההשתכרות ובזוגות הצעירים. במקביל יש לשלב כוחות עם ההסתדרות, עם ארגוני המעסיקים ועם המגזר העסקי ולקיים "שולחן עגול" שיתכנס באופן קבוע לשם גיבוש עמדות משותפות. חשוב ששר האוצר יקשיב לעמדותיהם ויפעל בהסכמה ככל שניתן.

לחתוך בהוצאות, להעלות מסים. יש לבצע חיתוך רוחבי ומיידי בהוצאות הממשלה בשיעור של 3% תוך העלאת מס החברות בשיעור של 2%, העלאת המע"מ בשיעור של 1%, והטלת היטל חד-פעמי לתקופה של שנתיים בשיעור של 10% מסכומי המס המשולמים על-ידי מי שמרוויח למעלה מ-50 אלף שקלים לחודש.

להחיל מע"מ דיפרנציאלי. יש לסייע לשכבות הנמוכות מבחינת רמת ההשתכרות על-ידי קביעת סל מזון בסיסי שיהיה פטור ממע"מ, תוך ביטול כל יתר הפטורים ממע"מ, לרבות פירות וירקות, למעט אלה שיימנו עם סל המזון הבסיסי.

להציף את השוק במקרקעין זמינים לבנייה. הוזלת מחיר הדיור באופן דרסטי תתאפשר רק בחקיקה ראשית, שתעמוד בתוקפה לתקופת חירום של ארבע שנים, שלפיה המועצה הארצית תהיה רשאית לשנות את הייעוד של מקרקעין חקלאיים לייעוד למגורים באזורים סמוכים לערים.

לתמרץ השקעות בפריפריה. יש לתת ליישובי הפריפריה שיוגדרו על-ידי הממשלה מעמד מיוחד, שלפיו כל יזם שיבצע במהלך ארבע השנים הבאות השקעות בעסקים או במיזמים חדשים שיוקמו ביישובים אלה למטרה עסקית כלשהי, יהיה רשאי לנכות את סכום ההשקעה כהוצאה ממס. זו הטבה משמעותית בשיעור של לפחות 25%.

"לאפשר לשוק ההון להשקיע בבנייה להשכרה" | אברהם קוזניצקי, יו"ר מנרב

אל תרסק את מחירי הנדל"ן. התמודדות עם מחירי הנדל"ן לא יכולה להיעשות בפתרונות קסם, וכל העצות הפופוליסטיות לא יפתרו את הבעיה - מה גם שמגזר הנדל"ן מגלגל מעל 100 מיליארד שקלים כל שנה ויותר. יש לרסן את מחירי הנדל"ן, אבל בשום אופן לא לרסק אותם, כי אם יתרסקו הם ימיטו אסון על כל כלכלת ישראל - קבלנים, ספקים, יזמים, בנקים למשכנתאות, וכל אותם רוכשי דירות שקנו דירה ב-2 מיליון שקלים, משלמים עליה משכנתה ל-15 שנה, וכבר היום היא לא שווה את המחיר שמשלמים עליה.

הקם ועדת מומחים מכל המשרדים והמגזרים לגיבוש פתרונות למצוקת הדיור. יש לגבש תוכנית מושכלת, לא עוד היצעים מוגברים של קרקעות ושל ריביות זולות. צריך להבין שזוגות צעירים הם לא משפרי דיור ומשפרי דיור הם לא הקונים לצורך השכרה. זוגות צעירים לא חייבים לקנות, אפשר לבנות להשכרה, ולמצוא דרכים למשוך אותם לפריפריה. לא רק לקריית גת אלא גם לפריפריה הקרובה - דרום תל אביב, אזורים בסביבות ראשון לציון, רחובות וגדרה.

אפשר לשוק ההון להשקיע בבנייה להשכרה. צועקים 150 אלף דירות להשכרה, אבל מה עוזר להפריח סיסמאות? מי יבנה את זה? מדינת ישראל, עם גירעון של 40 מיליארד שקלים? צריך מודל כלכלי למימון, שמוסדיים יוכלו להשקיע בבנייה להשכרה - באותן קרקעות שהוקצו לשם כך - ויקבלו תשואה של 6%-7%. כך אפשר לבנות דירות שעלותן תהיה 600-500 אלף שקלים ויהיו שוות לכל נפש. בנוסף, דאג שיקצו קרקעות רק להשכרה, ושכל מי ששוכר, תהיה לו אופציה לרכישה.

"להכשיר פי שניים ושלושה יותר מהנדסים" | יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת בינת

להכשיר מהנדסים דרך הקמת אוניברסיטאות חדשות. מה שמניע את הכלכלה הישראלית זה היי-טק, ומה שמניע את ההיי-טק זה כוח אדם איכותי, ובכמות מספקת. מעל עשרים שנה לא הגדלנו את כמות הבוגרים בתחומים הרלבנטיים, ובלי מהנדסים חדשים, ההיי-טק לא יוכל לצמוח. העלייה הרוסית בשעתו תגברה את השורות, אולם המהנדסים העולים של אז מתחילים לפרוש, ואין מי שימלא את השורות - כמות הפורשים גדולה מכמות המצטרפים. חייבים להכשיר פי שניים ושלושה יותר מהנדסים, על-ידי הקמת אוניברסיטאות חדשות, וגם לדרוש שיותר תלמידי תיכון ילמדו חמש יחידות מתמטיקה. זהו גם מכשיר לשימוש בהון אנושי אבוד וסגירת הפער החברתי, כפי שניתן לראות בתוכנית אופקים להיי-טק, שלוקחת יוצאי צבא ללא בגרות, במצב סוציו-אקונומי קשה אבל עם כישרון ועם מוטיבציה, ובמכינה של 15 חודשים גורמת להם להתקבל לטכניון ולאוניברסיטאות, ושם הם התלמידים היותר טובים.

להאריך את תוחלת החיים המקצועית של המהנדסים הקיימים. רבים מהמהנדסים נפלטים או פורשים מהתעשייה לא משום שהם רוצים בכך, אלא מפני שבהיי-טק יש שינויים טכנולוגיים מאוד מהירים. יש כאן פרדוקס: מצד אחד חסרים מהנדסים, ומצד שני יש מהנדסים מובטלים. ולכן נדרשים רענון והסבה מקצועית שתאריך את תוחלת החיים המקצועית של מהנדסים. קל מאוד לבצע תוכניות כאלה, שכמותן עשינו כשהייתי יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה. בכ-5,000 שקלים אפשר לעדכן את הידע של מהנדס תוכנה, ולהפוך מהנדס אלקטרוניקה למהנדס תוכנה עולה כעשרת אלפים שקלים. בתוך חודשיים הוא יחזיר את ההשקעה בדמות מס הכנסה וביטוח לאומי. זה מקובל במדינות רבות דוגמת גרמניה, וזהו פתרון למחסור במהנדסים לטווחים קצר ובינוני - שנה עד ארבע שנים שיסגרו את הפער עד שתסתיים הכשרת המהנדסים החדשים.

"הפנה השקעות בתשתיות לסקטור הפרטי" | צבי סטפק, יו"ר מיטב-דש

אין מנוס מקיצוץ רוחבי. במצב רגיל, כשצריך לקצץ בהוצאות, עדיף לעשות זאת על-פי סדרי עדיפויות. אבל לך לא יהיה זמן ללמוד חודש-חודשיים, יהיה לך לוח זמנים מאוד קצר, ובמקרה הזה אין ברירה אלא לקצץ בשיטת הקו הישר, כלומר אחוז אחיד מכל משרדי הממשלה. חוץ מזה תצטרך לעשות מהלך מאוד אגרסיבי ולא פופולרי, שיהיה מורכב מהרבה מאוד צעדים קטנים, ומקיצוץ גדול יותר בתקציב הביטחון - למרות הלחצים של המערכת.

רד מהרעיון ההזוי של תקציב דו-שנתי. דחה לשנה הבאה את הסדר הגדול, שאותו תעשה בתקציב 2014, ובשום אופן אל תנסה לעשות תקציב דו-שנתי. הזוי, בתקופה של אי-ודאות, לקבוע מראש לשנתיים מה יהיה.

הפנה השקעות בתשתיות לסקטור הפרטי. בשנים האחרונות הגדילו את התקציב בתחום התשתיות, ולא יהיה מנוס מלקצץ גם שם, אבל אפשר לעשות זאת על-ידי הפניית פרויקטים מהקופה הציבורית אל הסקטור הפרטי, בסגנון כביש 6, בערבות מדינה מסוימת.

אל תעלה מס על הבורסה. יש המדברים על העלאת המס ל-25%. זה טוב בתור סיסמת בחירות, אולם זה לא יוסיף שקל לקופת המדינה, כי הכסף ילך למקומות אחרים, כפי שראינו ב-2012 עם המס הקיים. זו הייתה שנה לא רעה, אבל ההכנסות ממסי הבורסה ירדו כי הייתה פחות פעילות בבורסה. בנוסף, רצוי להימנע מצעדים שמשדרים חוסר יציבות ושינוי תדיר של מדיניות המיסוי, כי הסקטור העסקי חייב ודאות כדי לפעול. את מס החברות אפשר להעלות ב-1%, מ-25% ל-26%, בלית ברירה. לא בשל הכסף שזה יכניס אלא בשל המסר הציבורי שהצעד מעביר.

הטל מע"מ כלשהו על פירות ועל ירקות, כדי להילחם בהון השחור. לא הייתי מטיל 17% על ירקות ועל פירות, כדי לא לפגוע בשכבות החלשות שאצלן זהו מרכיב גדול יותר בהכנסה. אבל איזשהו מע"מ צריך להטיל, כי אם יש שוק שחור בישראל, עיקרו בא מכיוון שרשרת האספקה מהחקלאי ועד המכירה. זה יאיר מאורות חשוכות מאוד שבהן מתחבא הכסף.

הנהג חובת דיווח כללי, כעוד כלי למלחמה בהון השחור. אני בטוח שהדבר יתרום מינימום 5 מיליארד שקלים תוספת מס, וגם מבחינה חברתית זהו צעד נכון שישנה את הנורמות של אינסטלטורים, של מורים פרטיים ושל אחרים.

העלה מס על רווחים כלואים, אבל בזהירות. אני בעד להעלות את המס על רווחים כלואים, אבל צריך לעשות זאת בסופר זהירות, בהדרגתיות ובשכל. למשל, אפשר ליצור מצב שמי שימשוך את הרווחים בשנה הבאה, ישלם שיעור מס מסוים כתוספת (על האחוז הקיים), ואם ימשוך בעוד שנתיים - פי שניים מכך. זה ייצור תמריץ לחברות להזדרז ולשלם את המסים. נכון שזה לא צדק חלוקתי לעומת חברות אחרות, אבל את הבעיה הזאת צריך לפתור אחת ולתמיד.

"שנה את שיטת תשלום הארנונה לגבייה לפי תנועת הלקוחות והרווחים ולא לפי המטרז'" | רמי לוי, מנכ"ל רמי לוי שיווק השקמה

אל תעלה מסים. ההכנסות והכלכלה של מדינת ישראל נשענות על המגזר העסקי הפרטי, ושר האוצר החדש צריך לשמור עליו ולחזק אותו. באותה נשימה צריך לקצץ בכל מה שקשור לסקטור הציבורי, שמייצר ביורוקרטיה ומטיל קשיים לא קטנים על המגזר העסקי. צריך לגרום לכך שלסקטור הפרטי תהיה יותר הכנסה, והוא יוכל לייצר יותר מקומות עבודה.

הקל על העובדים עבודה נוספת. על עבודה שנייה עד סכום מסוים לא הייתי גובה מס, כי שומעים כל הזמן על מלחמה בהון השחור, ופה אפשר לייצר פתרונות שלפחות חלק מהאנשים לא יצטרכו לעבוד שחור - פנסיונרים ואחרים שלא משתלם להם לדווח על העבודה הנוספת בשל גובה המס.

שנה את שיטת תשלום הארנונה. כיום גביית הארנונה נעשית בצורה לא נכונה ולא הוגנת, וזו מערכת עם הרבה פטורים. גובים לפי מטר רבוע. כך, זוג צעיר עם ילדים שצורך הרבה שירותים, כגון חינוך, משלם לפעמים פחות מזוג מבוגר שילדיו כבר בגרו וכמעט אינו צורך שירותים עירוניים. או שתי משפחות שגרות בדירה באותו גודל, האחד משתכר בקושי עשרת אלפים שקלים והשני 30 אלף שקלים. באופן טבעי, הזוג שמשתכר יותר יוציא יותר כסף ותשלום המע"מ שלו יהיה גבוה יותר, וכך ייעשה גם צדק בתשלום הארנונה שלו. אותו העיקרון נכון גם בעסקים: חנות פלאפל פופולרית של 30 מטרים רבועים מייצרת יותר הכנסות וגם יותר לכלוך מאולם תצוגת רהיטים של אלף מטרים רבועים. בשיטת הגבייה דרך המע"מ, התשלום ייעשה לפי תנועת הלקוחות והרווחים ולא לפי המטרז'.

"להקל ברגולציה על קרנות ריט" | עדינה חכם, מנכ"לית אנגלו-סכסון

הנהג הקלות על פינוי-בינוי ועל תמ"א 38. פינוי-בינוי יכול לשפר את מצבן של שכונות נחשלות שלמות, וגם תמ"א 38, אבל עושים אותו דווקא באזורים שבהם הקרקע יקרה, ולא בפריפריה. יש הרבה קרקעות מתוכננות ברחבי הארץ, ואם ייכנסו יזמים לא תהיה בעיית היצע דירות, אבל לשם כך צריך לשחרר חסמים בתנאי האשראי שנותנים לקבלנים, וגם להסדיר את מצוקת הידיים העובדות באמצעות עדכון המכסות של עובדים מחו"ל.

הקל ברגולציה על קרנות ריט. בעשור האחרון, לפחות 20% מרכישות הנדל"ן היו של משקיעים, והיו אף תקופות שהשיעור עלה ל-30%. יש דרך להשקיע בנדל"ן בלי ליצור מצוקה של היצע: דרך קרנות ריט, שמאפשרות גם לאדם שבידיו סכום פנוי לא גבוה להשתתף בהשקעה ובתשואה עליה. אלא שבארץ יש קרנות ספורות כאלה, כיוון שהרגולציה מאוד מקשה ויש תנאים מאוד מחמירים לגבי סוג הנדל"ן שקרנות כאלה יכולות לרכוש ולגבי עיתוי המכירה. לצד הקלת הרגולציה, כדאי גם לתת יותר הקלות מס לקרנות ריט, וכך להסיט השקעות אליהן.

הטל מסים ישירים בלי פחד. אחד הדברים שהכי מעצבנים ולא שוויוניים בעיניי כאזרחית הם המסים העקיפים. מוצאים דרך קלה להגדיל הכנסות ממיסוי, וזה לא הוגן. צריך להטיל מסים ישירים על אותם אנשים שיכולים לשאת בנטל - בעלי משכורות גבוהות, מסי ירושה, מסים על חברות דרך העלאת מס חברות, ובעיקר פתרון השערורייה של הרווחים הכלואים. צריך לעודד חברות כמו טבע, אבל לא ייתכן שהן ישלמו כאן פחות מאשר בחו"ל.

"תגבר את תמיכת המדען הראשי" | אשר לוי, מנכ"ל אורבוטק

השקע בדור העתיד של המהנדסים ושל המדענים. הדרך היחידה לשמר את עליונות הטכנולוגיה הישראלית ואת המשך תרומתה לכלכלה היא השקעה בדור העתיד של מהנדסים ושל מדענים. בניית הדור הבא של מובילים טכנולוגיים היא קריטית. במקביל הכן תוכנית ממשלתית להכשרה מקצועית שתכניס למעגל העבודה בהיי-טק גם אוכלוסיות שכיום אינן שותפות למאמץ, כמו חרדים וערבים.

תגבר את תקציב המדען הראשי. בעבר תמיכת המדען (הראשי במשרד התמ"ת) היוותה מרכיב חשוב מאוד בפיתוח טכנולוגיות מובילות ישראליות. בשנים האחרונות היא הופכת לזניחה יותר ויותר, והיא חשובה לא רק כדי להתמודד עם מרכיב הסיכון בפיתוח טכנולוגיות חדשות וחדשניות, אלא היא גם זרז לכניסה של משקיעים נוספים. להערכתי, ברמה הלאומית כדאי להגביר את מענקי המדען, כי אם נבדוק לאורך השנים, הכסף שניתן על-ידי המדען נוצל היטב ופירותיו הוחזרו בדרכים שונות למשק.

דאג לחברות הישראליות הפעילות בסין. סין היא השוק הצומח והרלבנטי ביותר כיום בעולם, בוודאי לחברות טכנולוגיות דוגמת אורבוטק, אלא שתנאי הפתיחה בעייתיים בגלל המעורבות הגדולה של השלטון המקומי בעסקים. יש בעיה חמורה עם הגנה על קניין רוחני, ועם רגולציות שונות בנושאי מיסוי, חוקי יבוא-יצוא וחוקי תעסוקה. לכן, במסגרת הסכמים שישראל חותמת ותחתום עם סין, צריך להשיג הגנות מהסוג הזה, כי אם לא נתעורר בזמן נמצא את עצמנו בסיטואציה מאוד קשה.

"הפסק את הג'ונגל שמתחולל בשוק ההון" | פרופ' ירון זליכה, הקריה האקדמית אונו

טפל במחירי הדיור דרך הריבית. ראשית יש לבחון מהן הסיבות לכך שהצמיחה בישראל הולכת ונחלשת, והמשק נקלע להאטה הולכת ומחריפה, ולטפל בהן. הראשונה היא עליית מחירי הדירות ב-70%, שהיא פועל יוצא של ריבית נמוכה מדי. כל עוד מחירי הדיור יוסיפו לעלות, והם יוסיפו לעלות ברמת הריבית הנוכחית, אזי אין לאף תוכנית סיכוי להצליח.

טפל בענפים האוליגופוליסטיים. שתף פעולה עם השר בנט ויזמו יחד רפורמות לשינוי המבנה הענפי של הענפים האוליגופוליסטיים, בפרט מזון, קניונים, רשתות שווק, טלפוניה קווית וכבלים, מלט, רכב, בנקאות, כרטיסי אשראי ופנסיה. הנטל של חוסר התחרותיות במשק שלנו על כתפי הצמיחה ועל כתפי מעמד הביניים ומטה כבד בהרבה מהנטל של הביטחון. לא יזיק אם תתחיל בתיקון רפורמת בכר הכושלת שעלתה לציבור הפנסיונרים מיליארדים רבים מספור. אין זו גזירת גורל שהציבור ימשיך לסבול מאותה רפורמה כושלת.

הפסק את הג'ונגל שמתחולל בשוק ההון. לא יזיק אם תתחיל בתיקון חוק החברות ובהטלת איסור על הצבעה של בעלי שליטה למינוי דירקטורים חיצוניים כבר בעת המינוי לראשונה שלהם. שוק ההון הישראלי הפך לגן עדן של בעלי הון העושקים את רכושו של הציבור, פוגעים בהיקף נכסיו ומכאן משפיעים לשלילה על הצריכה הפרטית, על רמות העוני ועל הצמיחה.

אם תפעל נכון, אפשר יהיה אפילו להוריד מסים. מדיניות האוצר בשנים האחרונות התמקדה בכיסוי הגירעונות שנוצרו בתקציב המדינה באמצעות עליות מסים, בפרט על החברות הקטנות והבינוניות, על השכירים ועל הצרכנים. זו מדיניות כושלת שגרמה תרומה ישירה להאטה שחווה המשק כעת. כל עוד המדיניות לא תשתנה, אף קיצוץ ועליית מסים לא יספיקו, ומנגד - אם המדיניות תשתנה, הצורך בקיצוץ יפחת מאוד וודאי לא יהיה מקום להעלאות מסים אלא אפילו להורדות מסים.

"פעל בתבונה, משקיעים זרים בודקים שיעורי מס" | רו"ח יגאל ברייטמן

אל תשחט את התרנגולת המטילה ביצי זהב. יש כיום פופוליזם מאוד גדול בחברה הישראלית לגבי העלאת מסים, גם לגבי יחידים וגם לגבי חברות. אבל למרות זאת צריך לפעול בתבונה: אם תטיל מעבר לסביר, זה יעביר את רצונם של אנשים להשקיע בישראל ולעבוד בה. משקיעים זרים בודקים שיעורי מס. ראינו למשל מה קרה עם אינטל, שהלכה לאירלנד. אם האוצר יטיל מס חברות גבוה, חברות רציניות יתקפלו מכאן. לכן כדאי להתייעץ עם מומחים ולא ללכת בשיטת זבנג וגמרנו. צריך לחשוב לא רק מה קורה מחר, אלא גם מחרתיים. שלא יקרה מה שקרה בקפריסין, החליטו החלטה שגרמה נזק בכל העולם (להטיל מס על פיקדונות עו"ש בבנקים) וחזרו בהם.

דאג שהמקורות שייווצרו ילכו למקומות הנכונים. לאחר שתייצר מקורות דרך הטלת מסים סבירים וקיצוץ תקציבים, חשוב שהכספים הללו ילכו לטובת המטרות שרוצים להשקיע בהן, ולא שישרתו את ההסכמים הקואליציוניים ויחולקו לפי הגחמה של אחד השותפים בקואליציה.

"בנה תוכנית בונוסים לעידוד תשלום מסים" | צורי דבוש, יו"ר קליל

הגדר יעדים חברתיים, כדי שההישגים הכלכליים יחלחלו למטה. יש לבדוק כל החלטה תקציבית שמתקבלת על-פי שלושה פרמטרים: מי נהנה ממנה, מי נפגע ממנה ומה עלותה. זה הכלי לבדוק אם ההחלטה נכונה ומאוזנת או שהיא משרתת מגזר מסוים. כאן יכולה לסייע הקמת פורום של מגזרים שונים שמושפעים מהחלטות האוצר, אבל בעיקר הייתי מכניס כחלק מהפעילות השוטפת, לצד יעדי צמיחה, גירעון וגבייה, גם יעדים חברתיים מוגדרים במספרים, כגון שיעור התעסוקה, צמצום העוני, מספר דירות להשכרה, כדי לבדוק שהצמיחה מחלחלת גם לשכבות היותר חלשות.

שפר את מוסר התשלומים של המדינה. המדינה צריכה לשמש דוגמה לאחרים, אבל כיום מי שעובד עם המדינה יודע שהיא משלמת הכי גרוע מכל המשק. היא גם צריכה להקפיד על העסקה הוגנת של עובדים, רמת שירות לאזרח, עמידה בהתחייבויות ורגולציה עצמית. אזרח לא צריך להגיע לאיזה משרד ממשלתי ולהזדעזע מרמת השירות.

בנה תוכנית לעידוד תשלום מסים. המסים העקיפים, שחצו גבולות, כגון מסים על דלק, על מים ועל ארנונה, מקשים בעיקר על עסקים שנמצאים ממילא בקשיים. כי את המס הישיר משלמים רק על הרווחים, ואת המס העקיף ללא כל קשר לרווחים. לכן הייתי מקטין את המיסוי העקיף ומגדיל את הישיר. לצד זה הייתי בונה תוכנית בונוסים לעידוד תשלום מסים: למשל, מי שדיווח על עשר שנים רווח, יקבל החזר של נאמר 5% כעידוד. היום יש רק תוכנית להרתיע את מי שלא משלם.

הנגש את מערכת המסים עבור עסקים קטנים. יש לא מעט עסקים קטנים שמס הכנסה נראה להם דבר נורא מפחיד, והם לא יודעים איך לעשות את זה, אז הם לא עושים זאת נכון, ואז כשהעסק גדל האדם מת מפחד כי הוא לא יודע מה לעשות עם העבר. צריך לטפל בנגישות של רשות המסים כלפי עסקים קטנים, דרך פישוט הרישום והדיווח, ועל-ידי זה להכניס את העסק למסלול שיהיה לו יותר נוח להתגלגל ברשויות המס.

דאג לביטול תיקונים 16 ו-20 לחוק החברות. חייבים לבטל את תיקון 16 (המפחית את השפעתו של בעל השליטה בדירקטוריון) ואת תיקון 20 (הקובע ועדת תגמול לשכר הבכירים בחברה). זה מאוד פופולרי לתמוך בזה, אבל זה גורם נזק מאוד גדול לחברות. כיו"ר חברה ציבורית אני מקדיש כיום זמן מטורף לעמידה ברגולציה. כמעט בכל שבוע יוצאת תקנה חדשה. חייבים לעצור את זה או להגדיר שהרגולטור יכול לעשות תיקונים פעם בשנה. אנחנו כורתים את הענף הזה שנקרא שוק הון. כבר כיום, כמות החברות שנכנסות לבורסה קטנה דרמטית, כמות החברות שיוצאות גדלה בהתמדה, והיקף המסחר קטן. נורא נחמד לקבל כפיים מאנשים שפחות מבינים וחושבים, "איזה יופי, מרחיבים את הדרישות מחברות ציבוריות", אבל יש גבול לכל תעלול.

"לפני שמעלים מסים, לבדוק אילו פטורים ניתן לבטל" | דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי

להחליט על סל צעדים משותף לשנתיים הקרובות. ההחלטה הראשונה שצריך לקבל היא אם התקציב יהיה ל-2013 בלבד או גם ל-2014. היתרון באישור תקציב רק ל-2013 הוא שיהיה ללפיד מספיק זמן לחשוב על אג'נדה אישית שלו, שאותה יוכל לבטא בתקציב 2014. בכך גם יגיד אמירה ברורה שהתקציב הדו-שנתי אינו מקובל עליו. אבל גם אם יוחלט לטפל בתקציבי 2013 ו-2014 בנפרד, סל הצעדים צריך להיעשות מתוך ראייה של 2014. למשל, אם יוחלט על הפחתת הוצאות, או על העלאת מסים, צריך לעשותן כבר עכשיו גם עבור 2014 כדי לא לטרטר את הציבור פעמיים.

סגירת הגירעון צריכה להיעשות בתמהיל של 40% ממסים ו-60% קיצוץ בהוצאות. לטעמי, מדינת ישראל הגיעה לרמת הוצאה אזרחית - חינוך, בריאות ורווחה - שאי-אפשר להפחיתה במידה רבה מהמידה הנוכחית. כבר עכשיו, לאחר צעדים מאוד דרסטיים של קיצוץ, אנחנו נמוכים ברמת ההוצאה האזרחית יחסית למדינות ה-OECD. מדינת ישראל, שבה התוצר עומד על 31 אלף דולרים לאזרח, נותנת שירות המתאים למדינות של 21 אלף דולרים - כך שבכך אין מה להקטין. מה שכן אפשר לשקול הוא את הקטנת תקציב הביטחון, בסדר גודל של כ-2 מיליארד דולרים, שזה אומדן החריגה בתקציב הביטחון מהמתווה שלי (כיו"ר ועדת ברודט לקביעת תקציב הביטחון). עוד מקור אפשרי לקיצוץ הוא הוצאות אזרחיות שאינן חברתיות, וקשורות יותר למגזרים שקיבלו העדפות, כגון המגזר החרדי והמגזר ההתנחלותי. כמו כן אפשר לייצר קיצוץ מסוים בהוצאות באמצעות התייעלות ממשלתית.

לבדוק אילו פטורים ניתן לבטל. לפני שמעלים מסים כמו מס חברות, מע"מ וכדומה, יש לבדוק פטורים ממס, כגון הפטור ממע"מ באילת, הטבות המס לקרנות ההשתלמות, פטור ממע"מ על פירות ועל ירקות ופטורים של אזורי פיתוח וחוק עידוד השקעות הון (הכוונה היא שרק לאחר שרואים איזה חיסכון הושג כך, יש להחליט על גובה העלאת המסים השונים, ש' ל').

להוביל בנושא הדיור ולהקצות תקציבים להכשרה מקצועית. שר האוצר צריך להיות שותף ומוביל בנושא הדיור, ולבחון בצורה מאוד קפדנית - במיוחד לאור האג'נדה שלו - איך מקצים סכומים להכשרה מקצועית לציבורים שאינם משתתפים בכוח העבודה כיום, כמו הציבור החרדי והציבור הערבי. לא מספיק להגיד, צאו לעבוד, ללא לימודי ליבה במידה הראויה וכישורי עבודה במידה הראויה. זה צריך להתבטא גם במסגרת התקציב וגם במסגרת סדרי עדיפויות.

לא יזיק להתייעץ. מובן שבתור עובד ציבור לשעבר, אני רואה חשיבות לכך שיהיה לו צוות מקצועי ראוי, טוב ומסור במשרד האוצר, וגם לא יזיק שיהיו לו כמה אנשים מבחוץ, לא עובדי מדינה, שיהוו אוזן קשבת ומייעצת בנושאים הכלכליים. אנחנו מעריכים את יאיר לפיד כאדם אינטליגנטי, אבל הוא לא מנוסה בעניינים כלכליים.

"עודד רשויות מקומיות לקלוט תושבים חדשים" | ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר

דאג לעוד דירות. כל הפתרונות שהוצעו היו לטווח קצר, כי הם באו לטפל בשלב הביקוש, לא בשלב ההיצע. אם נשנה את הריבית המחירים יעלו או ירדו, יש ביקוש היסטרי לשכירות, אז יצאו עם תוכנית גדולה לבניית אלפי דירות להשכרה. הבעיה היא שמלאי הדירות להשכרה אינו מתווסף למלאי הדירות למכירה, אלא בא על חשבונו, וכך מספר הדירות הכולל נשאר אותו הדבר. כך יוצא שזו אותה שמיכה קצרה שכל פעם מושכים אותה למקום אחר, אבל הבעיה היא שצריך עוד דירות, כי יש גידול באוכלוסייה, ולשם כך צריך קרקע חדשה.

עודד רשויות מקומיות לקלוט תושבים חדשים. צריך לאשר תוכניות שמגדילות את ההיצע הזמין מבחינה תכנונית, ולדאוג לכך שתוכניות מאושרות יתממשו. יש רשויות שאומרות, "כל תושב חדש בתחומנו הוא גירעון מראש, כי הארנונה וההשלמות מתקציב המדינה לא מכסות את ההשקעה באזרח, ועדיף לנו תעשייה ומסחר". משרד השיכון ניסה לתקן את זה, משרד האוצר בזמנו התנגד, אבל יש לזכור שמלאי האוכלוסייה הצורך שירותים קיים ממילא, הוא רק גר אצל ההורים או בשכירות. האוצר צריך להבין שמדינה שנמצאת בגידול אוכלוסייה צריכה לדאוג לפתרונות דיור עבורה, ולתת תמריצים לרשויות שקולטות מגורים בתחומן ומאשרות אותם.

"עזור לתעשיינים, הגבל את הספקולנטים" | עו"ד אהרון פולק

דאג לחקיקה המגבילה את זכות השביתה של הוועדים הגדולים. יש חסמים חמורים מאוד בישראל שמונעים את התפתחות התעשייה והמסחר, שאפשר להסירם רק בשיתוף פעולה הדוק בין שר האוצר, שר הכלכלה וראש הממשלה. אחד מהם הוא הוועדים הגדולים, שהפכו את מקומות העבודה שלהם למקומות מונופוליסטיים והפכו את מקומות העבודה למקומות המשרתים את עובדיהם ותו לא. כדי לטפל בבעיה צריך תיקון חקיקה מרחיק לכת, שיגביל את זכות השביתה והעיצומים במקומות האלה, ממש כפי שהחוק אוסר על שוטרים ואנשי צבא לשבות.

דאג לחקיקה המגבילה את רשתות השיווק. יוקר המחיה נובע בין השאר מהמונופול של רשתות השיווק מול היצרנים. רשתות השיווק חונקות את התעשייה בישראל ומונעות תחרות מחירים אמיתית. לכן חיוני שתהיה רגולציה אמיתית מול רשתות השיווק, וגם זו משימה משותפת של שר האוצר ושל שר הכלכלה - לדאוג לכך שרשתות השיווק לא יחנקו את הספקים.

עזור לתעשיינים, הגבל את הספקולנטים. יש עליהום עצום של התקשורת והציבור נגד יזמים במדינת ישראל, ולצערי לא מבחינים וכורכים יזמים שעוסקים בכלכלה ריאלית - כגון צ'ק פוינט, ישקר, טבע - יחד עם אנשים שעוסקים ביזמות ספקולטיבית. אנשים שמחזיקים בחברות אחזקה ומשקיעים בחברות תעשייתיות, כאשר כל מטרתם להגדיל את ערך המניות ולמכור אותן, נחשבים כאן ליזמים; אבל תודעתית צריך להפריד בין שני סוגי האנשים האלה, בין יזמים שמפתחים עסקים ומשקיעים את הכסף חזרה בעסק, ובכך מגדילים את העוגה, ובין המשקיעים לרגע אשר רק סוחרים בעוגה, ואינם מגדילים אותה. לתעשיינים אמיתיים צריך לעזור בהקלות מיסוי שונות, בעזרה במחקר ופיתוח ובדרכים נוספות. לגבי הספקולנטים - צריך להגביל אותם ברגולציה. הרגולציה שהתחילה סביב הפירמידות היא גישה נכונה. צריך לשקול הטלת מיסוי נוסף על רווחים ספקולנטיים.

דב מורן מצפה מיאיר לפיד להיות מהפכן | מכתב אישי

יאיר שלום,

נפגשנו לפני כחצי שנה בשביל לדבר על ההיי-טק הישראלי. ניסיתי להסביר לך את אחד משורשי תחלואות ההיי-טק והכלכלה. כמו בכל מדינה מרבית הכסף להשקעות נתונה בידי קרנות הפנסיה. מסיבה היסטורית מטופשת קרנות הפנסיה בישראל מקבלות את הכנסותיהן כאחוז מהכסף המנוהל ולא על-פי הישגיהן. גרוע מזה: כל הוצאה שהן יוציאו, גם אם הוצאה זו נועדה לטיוב ההשקעות, תרד מההכנסות האלה. זה נורא. זה כמו שהייתי לוקח מנכ"ל לניהול העסק שלי ואומר לו, קח שכר של 5 מיליון דולרים לשנה; משכורתך מובטחת לעד והיא איננה תלויה ברווחי העסק, וכל הוצאה בחברה, גם אם היא לטובת העסק, תורד ממשכורתך. יש סיכוי שהעסק שלי היה מצליח?

זה גורם לכך שמי שאמון על מרבית ההשקעות במדינה (ועל שמירת כספי הפנסיה שלנו) עושה עבודה נוראה (לא כולם כמובן, אבל הרוב...). אין השקעה אמיתית בטיוב הכסף. מה כן עושים? משקיעים את הכספים במניות באופן די אקראי ולא מקצועי (מישהו שמע על אנליסט מקצועי ברמה בארץ? יש כאלה, אך מספרם זעום ומשכורתם בדרך כלל לא פרופורציונית בהשוואה למשכורת של אנליסט רציני בחו"ל). משקיעים באג"ח אם עומד מאחוריו שם של טייקון (לפחות כך זה היה עד היום...). משקיעים בנדל"ן כי קל נורא לחשב את כדאיות ההשקעה (קל לכאורה...). מה לא עושים? לא מקימים קרן להשקעה בתעשייה (גם אם קרן כזאת עשויה להביא תשואה טובה יותר לכסף! ראה פימי, ראה פורטיסימו). לא מקימים קרן להשקעה בחברות הון סיכון (אני לא מדבר על השקעה בקרן הון סיכון אלא על הקמת קרן הון סיכון). לא משקיעים בשום דבר שדורש מאמץ והוצאות.

יש לזה שני אפקטים: האחד - כספי הפנסיה שלנו מנוהלים רע. מי שמרוויחים מכספי הפנסיה שלנו זה מנהלי התיקים ומי שלמדו איך לנצל את המערכת העקומה הזאת לטובתם. האפקט השני - במדינת ישראל לא משקיעים בתעשייה. לא בתעשייה הרגילה, לא בתעשייה הביו-רפואית ולא בתעשיית ההיי-טק. אם אין תעשייה - אין כלכלה. מדינה לא עושה חיל מזה שאנשיה מוכרים זה לזה מבלי שאיש מהם גם מפתח ומייצר.

עכשיו, השאלה הגדולה היא אם לרוץ לטפל בזה. התשובה שלי: לא עכשיו. טפל קודם בדחוף. הדחוף הוא התקציב. יש לך משימה אדירה להבין את המערכת, להבין את המנגנון הזה, שבו הכסף זורם לפה ולא לשם. אתה צריך בתוך שבועות ספורים להבין איפה הכסף.

היכנס לתפקיד בנחת. בלי מהפכות. תקציב על בסיס התקציב הקיים עם שינויים קלים וכולי... אל תסכים לתקציב דו-שנתי. מי שהנהיג תקציב דו-שנתי היה במקרה הטוב עצלן ובמקרה הרע מי שלא הבין את הכוח האדיר שיש בתקציב (המנוהל בקפדנות) ואת הצורך המתמיד לעדכן ולשנות אותו בהתאם לצרכים המשתנים. אתה יודע איך זה נגמר (בטח שאתה יודע... הביאו אותך לטפל בבור הזה...).

ואז, אחרי שתגמור את התקציב לשנת הכספים הנוכחית, יהיו לך כמה חודשים לעבוד עם צוות מומחים על התקציב החדש. אז - אני מצפה שתהפוך למהפכן. שתבנה את התקציב הבא מאפס. בלי ההנחות השגויות הנגררות כך מתקציב לתקציב. שתתקן את בעיית קרנות הפנסיה. שתעשה באלאנס נכון בין הטווח הקצר והארוך. אל תהסס לשחוט פרות קדושות (למשל: פנסיה לא הגיונית למשתחררים מצבא הקבע אינה יכולה להימשך תחת המסווה של "ביטחון המדינה"). אל תנתק את נושא העלויות מהמתווה המדיני, כי יחסים לא טובים עם האמריקאים או האירופים או אינתיפאדה חדשה יכולים לעלות הרבה יותר מכל חיסכון שפקידי משרדך יטרחו עליו חודשים.

אל תחפש את הכסף מתחת לפנס. אל תשכח שמאחורי כל שורה בתקציב עומדים אנשים שחייהם תלויים בהחלטתך. ותשאל את השאלה הנכונה, שהיא לא "איפה הכסף", אלא "איפה שמים את הכסף".

בהצלחה,

דב