תלוש השכר של עורך הדין כהן מחדרה

בשנים האחרונות לא יורד מהשיח הציבורי עניין הצפת מקצוע עריכת הדין בארץ. ב-2012 הצטרפו יותר מ-3,000 עורכי דין חדשים לשוק התעסוקה המשפטי, לאחר שעברו את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. ההצפה הזו פוגעת בביטחון התעסוקתי של עורכי דין רבים, ויכולה הייתה לאיים לכאורה, בעיקר על עורכי הדין הצעירים שרק הוסמכו למקצוע. אולם מנתוני קודקס עולה, כי למרות הצפת השוק, בשנת 2012 נרשמו ביקושים גבוהים במיוחד לעורכי דין עם ותק של שנתיים-ארבע שנים, ושיעור המשרות שנפתחו לעורכי דין צעירים בעלי ותק כזה עמד על כ-49% מכל המשרות שנפתחו בענף.

מדובר בעלייה משמעותית בביקוש לעורכי דין בעלי ותק של בין שנתיים לארבע שנים, לעומת השנים הקודמות. בשנת 2011 עמד הביקוש לעורכי דין עם ותק של שנתיים-ארבע שנים, על 40%; ובשנת 2010 על 39%. זאת, מסך כל המשרות שהוצעו לעורכי דין.

לשם השוואה, הביקוש לעורכי דין בראשית דרכם, עם ותק וניסיון של אפס-שנתיים עמד אשתקד על 32%, לעומת 31% בשנת 2011, ו-19% בשנת 2010. הביקושים לעורכי דין בעלי ותק של ארבע-שש שנים היו אשתקד נמוכים יותר ועמדו על 12%, לעומת 21% בשנת 2011 ו-27% בשנת 2010.

שיעור הביקושים לעורכי דין בעלי ותק של יותר משש שנות ניסיון היה נמוך עוד יותר - 7% ב-2012, בדומה לנתוני 2010, ו-8% ב-2011.

פתיחות וגמישות

לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, יש סיבה לעלייה בביקוש לעורכי דין בתחילת דרכם. "עורכי דין שצברו ותק של שנתיים עד ארבע נתפסים בענף המשפט כאטרקטיביים ביותר בעיני המעסיקים, משום שהם מהווים שדרת עבודה חזקה שעליה נשענים המשרדים. בנוסף, מועמדים אלה נמצאים בשלב שבו רכשו די מיומנויות, ומשכך הם בעלי יכולת גבוהה להתמודד עם תיקים מורכבים ובמקביל נוטים להיות פתוחים וגמישים, וללמוד את שיטות העבודה הייחודיות של המשרד".

מבחינת הביקושים לפי סוג המעסיק עולה כי חברות (לעומת משרדים עוה"ד) מעדיפות מועמדים בעלי ניסיון של שלוש שנים לפחות, שצברו ניסיון לרבות היכרות וליווי של מגוון עסקאות מסחריות.

לפי קודקס, בשנת 2011 יועדו רק 29% מהמשרות שנפתחו בחברות לבעלי ותק של 2-4 שנים, לעומת 66% מהמשרות שיועדו לוותק זה במשרדי עריכת הדין הפרטיים. מבין כלל המשרות שנפתחו ב-2012 במגזר הציבורי - 14%יועדו לעורכי דין עם ותק של 2-4 שנים, לעומת 5% מבין המשרות שנפתחו במגזר הציבורי ב-2011.

מנתוני קודקס עולה עוד, כי עורכי דין המבוקשים ביותר אשתקד, עם ותק של 2-4 שנים, היו המתמחים בתחום המסחרי - 58% מסך המשרות שנפתחו בתחום זה יועדו להם; אחוז זהה של משרות לעורכי דין בעלי ותק 2-4 שנים נפתח גם לעוסקים בתחום שוק ההון. עוד משרות שנפתחו אשתקד לעורכי דין בעלי ותק של 2-4 שנים היו: 52% מהמשרות בתחום ההיי-טק, 50% מהמשרות בתחום הנדל"ן. 44% מהמשרות בתחום הקניין הרוחני; 43% מהמשרות בתחום הליטיגציה, ואותו אחוז של משרות בתחום הפלילי.

שיאני השכר: המשרדים הגדולים

שאלת מיליון הדולר, ובעצם "שאלת כמה אלפי השקלים" בהקשר זה, היא מה השכר שמשתכרים עורכי הדין בשנות עבודתם הראשונות. מנתוני קודקס עולה, כי בשנת 2012 הרוויחו עוה"ד בעלי ותק של שנתיים-שלוש, 12,851 שקל ברוטו לחודש בממוצע. שיאני השכר היו עורכי הדין בעלי ותק זה המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים-מאוד. ממוצע השכר המשולם בחברות דומה לזה המשולם במשרדי עורכי הדין הבינוניים.

לפי קודקס, ממוצע השכר של עוה"ד בעלי ותק של שלוש-ארבע שנות ניסיון, עמד על 14,368 שקל; מנגד, בחברות, השכר הממוצע עמד על כ-1,000 שקל פחות מאשר במשרדי עוה"ד הבינוניים. במקרים רבים, ובניגוד אולי למחשבה הרווחת, השכר במשרדי עוה"ד כמעט זהה לזה שמשתכרים עוה"ד המועסקים בחברות, ולעתים אף גבוה ממנו. הדבר בולט במיוחד בתחומים המדורגים באופן עקבי ברשימת התחומים הרווחיים ביותר.

כך למשל, בתחום שוק ההון ישתכרו עו"ד בעלי ותק של 2-4 שנות ותק 11,000-12,000 שקל ברוטו לחודש בחברות; לעומת שכר גבוה יותר של 13,000-14,000 שקל בחודש, שיקבלו עו"ד בעלי ותק זהה במשרד העוסק בשוק ההון.

עו"ד בתחום הנזיקין או הביטוח בעל ותק של שנתיים-ארבע, מרוויח 8,000 שקל בממוצע בחברת ביטוח, לעומת 9,000-10,000 שקל שמרוויח עו"ד בעל ותק זהה במשרד פרטי העוסק בביטוח ובנזיקין. עו"ד בתחום המסחרי בעל ותק של שנתיים, ישתכר בממוצע 13,000-14,000 שקל במחלקה המשפטית בחברה, וסכום זהה במשרד מסחרי או במחלקה מסחרית בחברה.

עוד עולה מהנתונים, כי עורכי דין בתחום ההיי-טק בעלי ותק של 2-4 שנים, ישתכרו 16,000-17,000 שקל בממוצע בחברת היי-טק, לעומת 15,000-16,000 שקל שירוויחו עורכי דין בעל ותק זהה שיועסקו במשרד בוטיק בתחום ההיי-טק או במחלקת היי-טק במשרד פרטי גדול.

יציבות וביטחון תעסוקתי

לדברי מור-סיטבון, "מועמדים אשר צברו ותק של שנתיים, ניצבים בפני צומת דרכים בקריירה ואפשרות לבחור בין מספר נתיבים מרכזיים. הם יכולים לבחור יעד של שותפות במשרדים, מעבר לייעוץ משפטי בחברות, ולחילופין, ביצוע הסבה מקצועית ונטישת המקצוע". מור-סיטבון מציינת כי מועמדים רבים מאמינים כי המעבר לחברות ייטיב איתם בהיבט השכר ובהיקף שעות העבודה, אולם בפועל רואים כי במקרים רבים השכר המשולם במשרדים זהה ואף עולה על השכר המשולם בחברות.

מור-סיטבון מציינת עוד כי "גם בהיבט של שעות העבודה - יועצים משפטיים בחברות מחויבים לזמינות גבוהה ולעבודה עד השעות הקטנות של הלילה. אמנם משרדי עוה"ד נתפסים כשמרניים וכממוסדים יותר לעומת חברות, אולם רבים מהמשרדים מציעים מסלול מובנה וברור לשותפות. מסלול שהוא תחום בשנים ומעניק לעורכי הדין ביטחון תעסוקתי ויציבות שהם כה חשובים למרביתם".