החודש החולף הוכיח: הארכת המסחר לא תגדיל את המחזורים

ב-11 במארס ארה"ב עברה לשעון קיץ והמשקיעים בת"א זכו לחפיפה בת שעה מול המסחר בוול סטריט ■ בדיקת "גלובס" מגלה: החפיפה לא הביאה לשום שינוי במחזורים ■ אז למה בהנהלת הבורסה מתעקשים להאריך את יום המסחר?

זה קרה, כמו בכל שנה, ב-11 במארס: ארה"ב עברה לשעון קיץ, והמשקיעים זכו לחפיפה בת שעה עם המסחר בישראל. אך הפעם היה בכך עניין מיוחד לאור העובדה שמאחורי החלטת דירקטוריון הבורסה בתל אביב לשנות את שעות המסחר באחד העם, עמדה, בין היתר, החפיפה החלקית עם המסחר בניו-יורק.

ואולם, מבדיקת "גלובס" עולה כי החפיפה בת 9 ימי המסחר עם הבורסה האמריקנית (מה-11.3 ועד ה-28.3) לא הביאה לשינוי במחזורי המסחר. במהלך התקופה עמד מחזור המסחר הממוצע על 915 מיליון שקל ליום (בנטרול ה-14.3, יום החלפת ניירות במדדים, בו מחזור המסחר היה חריג משמעותית והסתכם בכ- 2.1 מיליארד שקל), ואילו במהלך 9 ימי המסחר שקדמו לחפיפה (26.2-10.3), מחזור המסחר היומי בבורסה הסתכם בכ-926 מיליון שקל בממוצע.

בבורסה מאמינים, כאמור, כי הארכת יום המסחר בימים שני עד חמישי בשעה נוספת (עד 17:30) תתרום לגידול במחזורי המסחר במניות, לגידול בפעילות שחקני ארביטראז' מקומיים וזרים, לשיפור בנזילות המניות הכלולות במדדים המובילים לרבות המניות הדואליות, ותהפוך את הבורסה לאטרקטיבית יותר בעיני משקיעים זרים.

החלטת דירקטוריון הבורסה לשנות את שעות המסחר, שהתקבלה בחודש שעבר וממתינה כעת לאישור של מליאת הרשות לניירות ערך (הארכת המסחר לא טעונה את אישור המליאה, אלא רק הקדמת שעת הנעילה בימי ראשון ל-14.30) התקבלה בזעם בקרב חלק מהפעילים בשוק ההון. אלה טוענים כי הארכת שעות המסחר לא צפויה לפתור את הצטמקות המחזורים, שמאז 2007 נחתכו בכ-40%, מכיוון שהיא אינה מטפלת בשורש הבעיה.

למעשה, חלקם מוטרדים מההשפעות השליליות של הגברת פעילות שחקני הארבירטאז' והמכונות (אלגו טריידינג), מאחר שבמהלך תקופות החפיפה (לרבות זו שנבדקה) בשעת המסחר האחרונה נרשמה עלייה משמעותית במספר שחקני הארבירטאז'. לדברי טיראן מאיר, מנהל סיכונים ובקרת מסחר בכלל פיננסים, "במהלך תקופת החפיפה, נרשמה עלייה במסחר במניות הדואליות. מדובר במניות כמו טבע, מלאנוקס ופריגו, שבארץ המסחר בהן שולי יחסית למסחר בהן בחו*ל. ומכיוון שהמחזור הכללי לא עלה, אפשר להסיק כי בשאר המניות מחזור המסחר ירד".

בד בבד, גורמים שונים בשוק ההון, לרבות חלק מחברי הבורסה עצמם, גורסים כי מאחורי התייבשות הבורסה עומדות בעיות אחרות, כגון הסחירות הדלה במניות הבינוניות והקטנות. בעיה נוספת טמונה בכך שמספר החברות שנסחרות הולך ומצטמצם. רק אתמול פרסמה הבורסה מחקר לפיו במהלך שלוש השנים האחרונות חלה ירידה של כ-16% במספר החברות שנסחרות בת"א: 64 חברות נמחקו מהמסחר מרצונן, ו-36 חברות נמחקו עקב אי עמידה בכללי השימור, או בעקבות כניסתן להסדר או פירוק. במהלך התקופה הונפקו 25 חברות (אף לא אחת מהן בשנה שעברה), כך שנכון לסוף 2012, מספר החברות הרשומות למסחר באחד העם עמד על 552 בלבד.

בשורה התחתונה, אין עוררין על כך שהשוק המקומי נמצא בבעיה עמוקה ומתמשכת. אבל קשה לראות כיצד שינוי שעות המסחר יוביל לשינוי המיוחל, בייחוד לאור ניסיון העבר שמלמד כי אין בכך תועלת. כך או אחרת, יש לקוות כי לצד הדיון שעוסק בנפח מחזורי המסחר, קברניטי הבורסה יהגו פתרון גם לבעיית הסחירות במניות השורה השנייה והשלישית.

מחזורי מסחר
 מחזורי מסחר