גרמן תכריע את גורל תעשיית הפוספטים בנגב

עתודות הפוספטים אוזלות וכיל מבקשת להרחיב את הכרייה לאזור ערד ■ מומחים מזהירים מנזק בריאותי

כיל (כימיקלים לישראל) של החברה לישראל שבשליטת איש העסקים עידן עופר תבקש בימים הקרובים משרת הבריאות, יעל גרמן (יש עתיד), לבחון מחדש את סוגיית כריית הפוספטים בשדה בריר הסמוך לערד, כך נודע ל"גלובס". החלטה של גרמן אם להתיר כריית פוספטים במקום - חרף התנגדות התושבים וההתנגדות הנחרצת של הארגון הסביבתי אדם טבע ודין - עתידה להיות מכרעת לפעילותה של חברת הדשנים שפועלת בדרום, ולדברי גורמים שמקורבים לה, גם על מפת התעסוקה בנגב.

רמזים למהלך לקידום הכרייה בשדה בריר התקבלו בשוק אתמול (ד'), כשמנכ"ל כיל, סטפן בורגס, ציין באירוע חגיגי שערכה הבורסה לציון 20 שנות מסחר במניית החברה, כי "הגענו לצומת חשוב בנוגע לעתידה של תעשיית הפוספטים בישראל". בורגס הוסיף כי עתודות הפוספט הנוכחיות עתידות להגיע למיצוי בעשור הקרוב, פרק זמן שהוא בבחינת "ניד עפעף" עבור ענף תעשייה כמו כרייה.

כיל נחשבת למעסיק הגדול ביותר בנגב, ובנוסף לפעילות כריית האשלג בים המלח, היא כורת הפוספטים היחידה בדרום ואחראית לכ-25% מהתל"ג שלו. כריית הפוספטים נעשית בידי חברת הבת שלה, רותם אמפרט, שמעסיקה באופן ישיר יותר מ-1,000 עובדים.

על רקע התחזית למיצוי יכולת כריית הפוספטים במישור רותם בשנים הקרובות, ביקשה החברה כבר ב-2004 להקים מכרה חדש בשדה בריר - שטח שמרוחק כ-3.5 קילומטר מערד. ברותם אמפרט מתכננים להקים במקום מכרה פתוח בהתבסס על ההערכה שלפיה באזור יש כ-65 מיליון טון של פוספט. את הרישיון לחיפוש פוספטים בשדה החברה קיבלה ב-1999 מהמפקח על המכרות, ושילמה עליו אגרה של 11,300 שקל בלבד.

עלייה בתחלואה ובתמותה

אלא שהחברה נתקלה בהתנגדות של תושבי ערד והפזורה הבדואית, המתנגדים להפקדת התוכנית ולהמשך קידום ההליכים התכנוניים לגביה, זאת בשל חשש לסיכונים סביבתיים ובריאותיים שייגרמו, לטענתם, כתוצאה מהפעלת המכרה. גם הארגון הסביבתי אדם טבע ודין מתנגד באופן תקיף לתכונית, ומגייס לנימוקיו את חוות הדעת שפרסמו בחודש אפריל 2010 רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, ד"ר מיכה ברחנא, והמומחה לאפידימיולוגיה סביבתית, ד"ר יהונתן דובנוב.

מחוות הדעת עולה, כי הפעלת המכרה תגרום לפיזור של אבק ושל חומרים רדיואקטיביים שמצויים באזור בריכוזים גבוהים, וכך תגרום לזיהום אוויר ולעלייה בתחלואה ובתמותה. "מדובר בשטח כרייה שבו מבוצעים פיצוצים תכופים של סלעי פוספטים, והוא מכיל בתוכו יסודות רדיואקטיביים שחוברים לאבק ובסופו של תהליך התושבים נושמים אותם", נכתב בחוות הדעת. השניים הוסיפו כי תנועה ערה של כלי רכב כבדים באזור הכרייה תוביל לשריפת דלקים שיזהמו את האוויר בנוסף לאבק הרב. כל אלו לטענתם יובילו להידרדרות באיכות חייהם של תושבי הסביבה.

בכיל לא התרגשו מהאזהרות. "כריה בשדה בריר תאפשר לנו להשקיע מאות מיליוני דולרים, ובכך נוכל להבטיח עתודות לכ-30 השנים ולהמשך הפעילות העתידית של החברה בישראל", ציין בורגס אתמול, והתריע "אבל אם לא נקבל את הרישיונות, נצטרך להפסיק את פעילות כריית הפוספט בישראל תוך 10 שנים. זו תהיה מכה משמעותית לאלף משפחות בנגב, שכן נאלץ להעביר את ההשקעה שלנו לחלקים אחרים על פני הגלובוס. אנחנו כהנהלה ועובדים מתכוונים להילחם על עתיד הפעילות שלנו בישראל, אך בסופו של דבר, זה לא תלוי בנו בלבד. מדינת ישראל צריכה להחליט".

מול התנגדות תושבי האזור, סבורה החברה, כפי שעולה מדוחותיה לסיכום 2012, כי פעילות הכרייה במקום אינה כרוכה בסיכונים כלשהם לסביבה או לאדם ולפיכך כבר הציעה בעבר למנות מומחה בלתי תלוי שיבחן את חוות הדעת הסותרות הקיימות בנושא.

"פיילוט יכשיר את השרץ"

משרד ראש הממשלה מינה בעבר מומחה שחיווה דעת בנושא, וקבע שאין סכנה בריאותית בכרייה בשדה בריר. משרד הבריאות, אז בראשות סגן השר יעקב ליצמן, מינה ועדה מטעמו לבחינת הנושא, אך ב-2012 נעצר התהליך, כאשר טרם גובשה עמדת המשרד, כך שנכון להיום, לא קיימת עמדה ברורה באשר לאופן הבחינה. מנגד, תושבי ערד מוסיפים להתנגד לקידום תוכנית הכרייה ואף לכרייה ניסיונית.

כעת כאמור, צפויה כיל לעלות מחדש את בקשתה לכרות בשדה בריר בפני שרת הבריאות, וככל הנראה, תבקש לבצע כריה ניסיונית (פיילוט) במקום, אך בנקודה שמרוחקת מערד.

בארגון אדם טבע ודין מתנגדים בתוקף גם לפיילוט שכזה ומתייחסים למהלך כאל ניסיון לקבוע עובדה בשטח: "מטרידה אותנו העובדה שמשרד הבריאות לא התנגד בעבר לפיילוט כזה, שנועד לבחון השפעות של פעולות כרייה באזור. אם משרד הבריאות מחזיק בחוות דעת חד-משמעית כמו זו של ד"ר ברחנא וד"ר דובנוב, מדוע הוא מסכים לפיילוט, שמבחינתו זה כמו לשים רגל בדלת?", אמרה ל"גלובס" מנהלת המחלקה המשפטית בארגון, עו"ד קרן הלפרין מוסרי. לכך הוסיפה כי בכוונת הארגון לפנות לשרת הבריאות: "אני ספקנית לגבי מידת האובייקטיביות של פיילוט כזה, לא ברור לנו כיצד ימדדו ויוצגו הנתונים אודותיו, זה עשוי להיות תעלול שיכשיר בסופו של דבר את המהלך".