אורי אלון מחפש את הסטארט-אפ הישראלי המצליח הבא

אחרי שמכר שני סטארט-אפים - לגוגל ולטוויטר - אורי אלון משיק מיזם חדש בניו יורק ובמקביל מחפש סטארט-אפים ישראליים בתחילת הדרך ומתכוון להשקיע בכל אחד מהם 100-200 אלף דולר

אורי אלון מצליח להישאר רגוע. האיש שפרש אשתקד מתפקיד בכיר בטוויטר והצליח להוביל את סבב גיוס הסיד הגבוה ביותר בארה"ב ב-2012 עבור מיזם חדש ומסתורי, Urban Compass, לא מתרגש מהמהומה. אבל שבועות ספורים לפני השקת הסטארט-אפ החדש, הציפיות סביבו בשמיים. ככה זה כשיש לך 8 מיליון דולר בקופה ורשימת משקיעים שכוללת את גולדמן זאקס, Founders Fund של פיטר ת'יל (מייסד פייפאל), Thrive Capital (שהשקיעה באינסטגרם) וקנת' צ'נולט, מנכ"ל אמריקן אקספרס.

מה שמוביל לבאזז סביב אלון, ישראלי לשעבר בן 32 בלבד, הוא ההיסטוריה הקצרה והמוצלחת שלו. הרזומה שלו כולל שני אקזיטים - חברה אחת שמכר לגוגל ואחרת לטוויטר - ובהמשך עבד בשתי ענקיות האינטרנט. אלון, שנטוע היטב בעמק הסיליקון ומכיר אישית את רוב הבכירים בסביבה, החליט להשקיע קצת זמן וכסף כדי להתחבר לשורשים במזרח התיכון.

הוא עזב את ישראל, אחרי שירות צבאי ביחידה קרבית, כדי ללמוד באוסטרליה. בארץ הקנגורו הוא השלים דוקטורט ויזם פרויקט גמר בתחום כריית המידע באינטרנט בשם Orion. יאהו ומיקרוסופט גילו עניין במיזם, אבל גוגל זכתה בשלל. כעבור ארבע שנים נטש אלון את ענקית החיפוש לטובת הרפתקה חדשה בדמות Julpan, ששמה לה למטרה לשדרג את החיפוש באינטרנט על-ידי ניתוח מידע חברתי. מיקרוסופט התלהבה והשקיעה במיזם, אך בסופו של דבר החברה נמכרה לטוויטר תמורת יותר מ-40 מיליון דולר.

אלון מונה למנהל תחום ההנדסה בטוויטר והסכם המכירה בין הצדדים חייב אותו להישאר שנה בסניף של חברת הציוצים בניו יורק. אלון, יזם סדרתי כפי שאפשר להתרשם, נפרד מטוויטר זמן קצר לאחר תום ההתחייבות והחל לגלגל את החלום הבא - Urban Compass.

במקביל לעבודה על הבייבי החדש, שצפוי להיחשף בשבועות הקרובים, אלון בחר לתרום חזרה חלק מההון שצבר ומהניסיון שקיבל והוא מתכוון לחזור למקורות ולהשקיע בסטארט-אפים ישראליים. אלון לא ממהר לשוב ולגור בישראל, אלא לטייל על הקו כמה פעמים בשנה, מה שאומר שהוא צפוי לבצע את ההשקעות פחות או יותר בשלט רחוק.

מיזם למשקיע

תפקיד המשקיע אינו זר לאלון, שכבר הספיק להשקיע בשש חברות אמריקאיות, כאשר שתיים אחרות נמצאות על הרדאר שלו. בין החברות שבהן השקיע נמצאת themuse, שמציגה טכניקה חדשה של גיוס עובדים. "הם מגיעים לחברה שרוצה לגייס עובדים חדשים, מצלמים את המשרדים ומראיינים עובדים ויוצרים מיני סייט מעוצב לאותה חברה, שבו משולבות מודעות הדרושים. הם עובדים עם פורסקוור, טוויטר, גוגל ופייסבוק", מספר אלון בראיון מיוחד ל"גלובס".

חברה נוספת היא Poptip, בוגרת חממת Techstart בה אלון משמש כמנטור, שעובדת עם מותגים כמו קוקה קולה ו-ESPN ומאפשרת להריץ שאלונים חברתיים ולנתח מידע.

למה להשקיע בחברות ישראליות?

אלון: "אני ישראלי. לפני שאני אמריקאי או אוסטרלי. אני מוצא את עצמי משקיע בארה"ב וחושב שזה ראוי לתת חזרה. אני רוצה להביא את ההצלחה שלי באוסטרליה ובארה"ב חזרה לישראל. אני מתכוון לבקר פה 4-5 פעמים בשנה ושיהיו לי עוד סיבות להגיע לישראל כדי לחזק את הקשר עם המדינה. חוץ מזה, שפגשתי מפתחים ישראליים כשעבדתי בגוגל והם חבר'ה מדהימים".

אין מספיק הון סיכון בישראל?

"זאת לא בעיה של קרנות הון סיכון. אני חושב שאין מספיק אנג'לים בארץ. יחסית לניו יורק או לסיליקון ואלי, אין מספיק חבר'ה שבאים בשלב מאוד מוקדם, בשלב הרעיון כמעט, ונותנים לסטארט-אפ כסף. יזמים, שמכירים במחסור באנג'לים, צריכים סכומים נמוכים יחסית - 100, 200 אלף דולר, אפילו מיליון דולר, כדי ליצור את הדבר ההתחלתי שממנו הם יכולים להוכיח שיש להם משהו בעל ערך ואז משם הם הולכים לקרנות הון סיכון ולכסף הגדול.

"בישראל אני מרגיש שזה מאוד קשה. בסוף יזמים לוקחים את הכסף ההתחלתי מחברים ומשפחה. הם האנג'לים שמאמינים בהם ואין סיבה שזה יהיה ככה. אני רואה שזה עובד מאוד יפה בסיליקון ואלי או בניו יורק. אבל בארץ יש מחסור. יש כמה שעושים את זה טוב אבל הייתי רוצה גם להיכנס ולהשקיע בחברות בארץ".

למה יש מחסור באנג'לים?

"כמה אנשים עשו אקזיט של עשרות מיליוני דולרים? כמה עשרות. כמה מאלה רוצים להשקיע חזרה בישראל? אני לא אומר שאני היחיד, אבל אין מספיק היצע יחסית לביקוש. יזם צעיר לא יכול לבוא לקרן כמו סקויה ולהגיד להם שיש לו רעיון ושהוא צריך 100 אלף דולר. זו לא אסטרטגיה של קרנות הון סיכון. הם רוצים להשקיע בסבב A או B. הם צריכים משהו יותר בשל".

אלון ממהר להבהיר כי "הרעיון הוא לא לתת רק את הכסף אלא גם לתת להם ייעוץ איך להקים משהו מכלום ואיך לעבור משלב הרעיון לאב טיפוס שיצליח להראות איזושהי הצלחה - לקוחות, הכנסות וכו'. לא צריך עשרות מיליוני דולרים בשביל זה. אתה מגייס עשרות מיליוני דולרים כשאתה רוצה את הגודל (Scale)".

יש הבדל בהשקעה כאנג'ל לבין קרן הון סיכון?

"בטח, כאנג'ל אתה משקיע באנשים, באדם שמראה שיש לו יכולת מאוד טובה - מהאוניברסיטה, מהצבא, שיש לו רעיון טוב. כשאתה לוקח כסף מאנג'ל, זה יותר ראיון עבודה מאשר ראיון אצל משקיעים. אנג'לים לא צריכים להסתכל על העסק אלא להחליט אם האדם מולם מתאים להוביל חברה ומבין את העסק. בישראל יש אנשים מאוד טובים וחדים ואני מאמין שבהזרמת הרבה כסף לחבר'ה צעירים, אפשר לעזור להם ליצור אימפקט - לא רק על ישראל אלא גם על העולם".

אלון מתכוון להשקיע 100-200 אלף דולר בכל מיזם, כשבתמורה הוא יקבל נתח קטן יחסית מהחברה. "או שאתה שם את הכסף לבד או שמצטרף לקבוצת משקיעים ואז הגיוס יכול להגיע למיליון דולר. כמובן שאם יש חברה שאני מאוד אוהב ואתחבר ליזמים שלה, אני יכול לשים גם לבד 500 אלף דולר". אלון לא רוצה להתחייב על כמות הסטארט-אפים שהוא מתכוון להשקיע בהם או על הסכום הכולל שהוא מתכנן להקדיש לכובע החדש שהוא חובש. "אני לא עושה את זה בשביל להשקיע בחברה אחת או שתיים, אני רוצה לעשות הרבה השקעות בישראל", הוא מוסיף ומפנה יזמים צעירים לפנות אליו ישירות דרך המייל (contact@allonventures.com).

באילו חברות אתה מחפש להשקיע?

"בתחום ה-SML - סושיאל, מובייל ולוקאל. אלה התחומים שהולכים להשתנות בשנים הקרובות. חיפושים מקומיים, הבאת טכנולוגיה לעולם האוף ליין. בכל מקרה, אני לא אשקיע מחוץ לתחום האינטרנט - כי זה תחום העניין שלי ובזה אני עובד".

קצת קשה לנהל השקעות מרחוק, אתה מתכוון בעתיד לחזור לישראל?

"אני בטוח שאני אחזור מתישהו לארץ אבל אני לא רוצה להתחייב על זמן. בסופו של דבר, אני ישראלי יותר מכל דבר אחר. נכון שיש לי אזרחות אוסטרלית ואמריקאית אבל אני קודם כל ישראלי".

"אני לא מחפש את האקזיט הבא. האם זה יקרה? קשה להגיד"

לצד ההרפתקה החדשה בתור אנג'ל, אלון עובד במרץ בימים אלה על הפינישים האחרונים של הסטארט-אפ החדש שלו, זה שבשבילו הוא עזב משרה מבטיחה בטוויטר.

מה גרם לך לעזוב בסוף את טוויטר?

"טוויטר היה מקום מדהים אבל יזמות זה ב-DNA שלי. יכולתי להישאר עוד וגם היו לי הצעות לעבור לחברות אחרות, אבל אני יזם בנשמה ומה שאני נהנה ממנו זה לבנות חברות. בגלל זה אני רוצה לעזור לאחרים לעשות את זה כי אני יודע איזו דרך מדהימה זה מימוש עצמי".

שבועות ספורים לפני החשיפה הרשמית, אלון שומר את הקלפים קרוב לחזה בכל הקשור ל-Urban Compass. "יש לנו הזדמנות ייחודית לשנות תעשייה שלמה עם קבוצה מדהימה של אנשים ומשקיעים", הוא מספר וממהר להזכיר את שותפו לדרך ומנכ"ל Urban Compass, רוברט רפקין, לשעבר ראש לשכת נשיא גולדמן זאקס ועוזר מיוחד לשר האוצר של ארה"ב.

לדברי אלון, בחברה מועסקים 50 עובדים, כשמחציתם מסתובבים בשטח ומלקטים מידע על ניו יורק והשירותים שבה. "השירות יציע מידע שרלוונטי למי שעובר לגור בניו יורק או בערים אורבניות גדולות והוא אמור להפוך את החיים להרבה יותר קלים", הוא מספר. במסגרת שלב הבטא כמה אלפי אנשים נחשפו לשירות ובשבועות הקרובים הוא אמור להיות פתוח לכולם. "יש לי ציפיות גבוהות. אני רוצה לבנות חברה משמעותית, עם מוצר שעוזר לאנשים מדי יום".

מכרת את ג'ולפאן לטוויטר אחרי כשנה של פעילות, זה גם מה שצופן העתיד של Urban Compass?

"אני לא מחפש את האקזיט הבא. אם זה יקרה או לא, קשה להגיד לך. זה לא חכם להגיד 'לא' לכל הצעת רכישה אבל לא לשם זה גייסתי 8 מיליון דולר. אסור ליזם להקים חברה ולחשוב על אקזיט אלא אם זה אמצעי להעביר את הטכנולוגיה שפיתח לקהל רחב יותר, כמו במקרה שמכרתי לגוגל ולטוויטר.

"כל אמן, שעכשיו מפסל פסל, רוצה שכמה שיותר אנשים יראו את זה ויעריכו את זה מאשר להשאיר את זה בבית. כשאתה מפתח טכנולוגיה, אתה רוצה - אפילו יותר מהכסף - שהמוצר שבנית יגיע לכמה שיותר אנשים. החברה הנוכחית בנויה כך שזה לא יהיה טריוויאלי שחברה אחרת תוכל להביא את המוצר ליותר משתמשים ממה שאני יכול. זה היופי בחברה. לכן, יהיה לי פה אורך רוח גדול יותר ואקזיט זה לא משהו שאנחנו מכוונים אליו.

"כשמכרתי את אוריון הייתי בגיל 25. כשמכרתי את ג'ולפאן הייתי אחרי אקזיט אחד. אתה לא יכול להגיד 'לא' למשהו שהוא הגיוני מבחינה עסקית. אבל היום, גם אני וגם רוברט מספיק מבוססים כלכלית כדי שהסכומים של הצעות רכש - אם יגיעו - לא יפתו אותנו למכור. יהיה מאוד קשה לשכנע אותי לעשות עוד אקזיט, כל עוד אני מאמין שהחברה יכולה לגדול ולהצליח בזכות עצמה".