"מספיק שבנק אחד ישמוט את השטיח מתחת לרגליים, וכל פירמידת החובות תקרוס", אמר ל"גלובס" גורם בנקאי בכיר בשבוע שעבר. ביום שישי נראה היה כי מי שמשך את השטיח הוא בנק לאומי. "אפסו הסיכויים להתממשות עסקת אלשטיין גנדן. לאור זאת מתווה ההסדר אינו עומד על הפרק, והבנק ימצה את כל האפשרויות העומדות לרשותו לגביית החוב", הודיע הבנק, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, לפני כניסת השבת.
מה זה בעצם אומר? ככל הידוע, לבנק לאומי אין ביטחונות מלבד כ-30% ממניות אי.די.בי אחזקות, השוות כיום 150 מיליון שקל. לאומי לא ימהר להשתלט על המניות, שכן אז יצטרך להתמודד עם בעלי האג"ח ויתר בעלי החוב שבמורד הפירמידה.
דנקנר מצדו מסרב להרים ידיים ולמסור את המפתחות. גם ההודעה של בנק לאומי לא מרתיעה אותו. הוא נחוש להילחם ולהראות לכולם שצדק, ושאפשר לפתור את הפלונטר הבלתי אפשרי של מצבת החובות. דנקנר טס לארגנטינה, כדי להיפגש עם אדוארדו אלשטיין, איש העסקים הארגנטיני שאמור להזרים 75 מיליון דולר, ושבו תלוי כל הסדר החוב. לא ברור איזה שפן יצליח דנקנר לשלוף מהשרוול. בכל אופן, כרגע מסתמנים שני תרחישים עיקריים שיכולים לקרות:
1. התרחיש הראשון, שאליו דנקנר מייחל, הוא גיבוש הסדר חוב חדש שיהיה מקובל על בנק לאומי. זו הסיבה שדנקנר טס לארגנטינה, לנסות ולשכנע את אלשטיין להגמיש את התנאים להזרמת ההון לגנדן ואי.די.בי אחזקות. נזכיר כי אלשטיין התנה הזרמה של 75 מיליון דולר בהגעה להסדר חוב עם בנק לאומי, מזרחי טפחות ובעלי האג"ח באי.די.בי אחזקות. מבחינת אלשטיין (ובצדק), הסדר חוב בגנדן צריך לכלול מחיקת חוב, אחרת אין הצדקה כלכלית להזרמת הכסף (ממילא כל כדאיות ההשקעה של אלשטיין בגנדן מוטלת בספק, על אחת כמה וכמה אם מצבת החובות הכבדים נותרת בעינה).
מזרחי טפחות לא ממהר להסכים למחיקת החוב, ולאומי נסוג מהמתווה שכלל מחיקת חוב כבר ביום שישי. כעת אמור דנקנר לנסות לשכנע את אלשטיין להזרים 75 מיליון דולר, למרות שלא גובש הסדר. דנקנר אולי אף ינסה לשכנע את אלשטיין לוותר על מחיקת החוב, ולהפוך אותה לפריסה.
האם אלשטיין יסכים? כלל לא בטוח. וגם אם אלשטיין יסכים, ופורמלית לא תהיה מחיקת חוב, האם רוסק עמינח תרשה לעצמה לזגזג שוב, ולהודיע שבעצם היא הולכת על הסדר? קשה להאמין. ואולם למרות שכל הסיכויים נגדו, דנקנר נחוש להשיג הסדר חדש. האם הנחישות הזו תספיק? כנראה שנדע את התשובה בשבוע הקרוב.
2. התרחיש השני, שממנו דנקנר חושש, הוא שכל פירמידת החובות תקרוס, ונושיו ייקחו אותו לבית המשפט וייטלו ממנו את השליטה. כיום תרחיש זה נראה קרוב מאי פעם, אלא אם דנקנר יצליח לשלוף איזה שפן מפתיע מהכובע. תרחיש של פירוק לא יהיה פשוט - ישנו חוב כבד בקומות השונות בפירמידה של אי.די.בי - מטומהוק הפרטית דרך גנדן, אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח. סך החוב: 5.5 מיליארד שקל לבעלי האג"ח ויותר מ-3 מיליארד שקל לבנקים ישראליים וזרים.
ישנם נושים רבים שהחוב אליהם הוא בקומות השונות בפירמידה, ולכן האינטרסים שלהם שונים. המשותף לכולם הוא שאין כמעט לאף אחד ביטחונות משמעותיים, נושה אחד נחות לשני בהתאם לקומה שלו בפירמידה.
שוק ההון אמנם עבר לא מעט הסדרי חוב בשנים האחרונות, והתבגר קצת בתחום הזה, ועדיין - גם לבנקים וגם לבעלי האג"ח אין ניסיון רב בפירוק פירמידה מורכבת שכזו עם אינטרסים רבים כ"כ, ונכסים בהיקף נמוך ביחס לחוב. האם כולם יצליחו להתגבר על האגו והמחלוקות ולגבש הסדר הוגן, או שמרוב ריבים ומחלוקות בסוף ישפכו את התינוק עם המים? מה שבטוח, המרוויחים המרכזיים מתהליך של פירוק יהיו עורכי הדין והמפרקים (אם ימונו), שיידעו לגבות מחיר נאה בעבור עבודתם.
תרחישים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
