סכסוך עבודה בבנק דיסקונט: שביתה נקבעה ל-10 במאי

במסגרת התייעלות הבנק, דורש המנכ"ל להקפיא את העלאת השכר האוטומטית לשנתיים הצדדים מנסים להנמיך את האש, וייפגשו מחרתיים

סכסוך עבודה בבנק דיסקונט : הבנק, בניהול ראובן שפיגל, הודיע היום (א'), כי קיבל הודעה על סכסוך עבודה בבנק מוועד העובדים, שבראשות ריקי בכר, ומההסתדרות. ע"פ ההודעה, שביתת הבנק נקבעה ל-10 במאי, בעוד כשבועיים.

ל"גלובס" נודע, כי הסיבה לסכסוך העבודה היא כוונתו של שפיגל לבטל את מנגנון "הטייס האוטומטי" בשכר העובדים לשנתיים הקרובות, כלומר הוא מבקש ששכר העובדים לא יעלה במשך שנתיים. דרישה זו עלתה במסגרת המו"מ בין הצדדים לגיבוש הסכם עבודה חדש, במקום שזה שפג בתחילת החודש.

למרות ההודעה על הסכסוך, ההנהלה וועד העובדים מנסים להנמיך את הלהבות, ומקווים כי בסוף יימצא הפתרון. ככל הידוע, עד כה התקיימו רק שתי פגישות בין הצדדים, וביום שלישי הם צפויים להיפגש שוב ולנסות להגיע להסכמה, שתביא לביטול השביתה המתוכננת.

לאורך השנים נהנו עובדי דיסקונט מעלייה שנתית של כ-5% בשכר. העלייה האוטומטית בשכר הביאה לכך שחלק מהעובדים הוותיקים נהנים משכר בעלות המגיעה לעשרות אלפי שקלים בחודש. עלות השכר הממוצעת של עובדי הבנק עמדה על 28.7 אלף שקל בחודש בשנת 2012.

הסכם השכר האחרון של הבנק, שנחתם ביוני 2011, נחשב חריג וכלל העלאה של 6.5% בלבד בשנתיים, ותקרת שכר לעובדי דור ב' (עובדים שנקלטו החל בינואר 2012). בכר, הנחשב למיליטנטי, ניאות להתפשר על רקע הצורך הקריטי בהתייעלות של דיסקונט, וכן כחלק משילוב ההסכם עם תוכנית הפרישה מרצון. לאחר שההסכם הקודם פג בסוף החודש שעבר, מבקש שפיגל לצמצם עוד את עלויות השכר ולהקפיא את "הטייס האוטומטי".

בנק דיסקונט נמצא בתקופה זו בעיצומו של תהליך התייעלות. נזכיר כי יחס ההוצאות תפעוליות להכנסות עמד בסוף 2012 על 75.5% לעומת 77.4% ב-2011. משמעות הנתון היא שכשלושה רבעים מהכנסות הבנק נבלעות בהוצאותיו. הוצאה מרכזית של הבנק היא השכר, ולכן שפיגל ממקד מאמצים בצמצום הוצאות השכר ושיפור היחס התפעולי של הבנק, שהוא הגרוע ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים.

רק ב-2012 ביצע הבנק קיצוץ של קרוב ל-700 משרות, כמחציתן עובדים שפרשו בפרישה מוקדמת. נכון לסוף 2012 יש 6,167 עובדי בנק (לא כולל חברות בנות), ירידה של כ-3% לעומת 2011.

בנוסף, הוצאות השכר של הבנק רשמו ירידה קלה של כ-1% ל-3.44 מיליארד שקל. בכדי שמהלכי ההתייעלות הרבים שמוביל שפיגל יישאו פרי, הוא מבין כי עליו לטפל בטייס האוטומטי. אם לא ישתנה מנגנון הסכמי השכר, רוב מאמצי ההתייעלות ירדו לטמיון. התוצאה תהיה שאנשים פוטרו, ואילו תנאי השכר של העובדים שנשארו ישופרו. בשורה התחתונה, היקף ההוצאות יירד אולי בשיעור מינורי, אך בטווח הארוך יחזור לרמה הנוכחית.

שפיגל גם אמר בשיחה עם אנליסטים בחודש שעבר כי יפעל להמשך ריסון הוצאות הבנק, כך שרמת ההוצאות של הבנק השנה תישאר ללא שינוי. בכדי להראות דוגמה אישית, שפיגל ובכירי הבנק ויתרו על הבונוס שהיו אמורים לקבל בגין תוצאות שנת 2012. שפיגל ניסה לאותת בכך על צעדי התייעלות נוספים הצפויים בבנק.