חתן פרס נובל לכלכלה: "צמיחת ישראל צפויה להיעצר"

"אסור לעמוד בדרכה של הצמיחה" אמר פרופ' אדוארד פרסקוט, חתן פרס נובל לכלכלה (2004), בפתיחת כנס כלכלה עולמית שהתקיים במרכז אהרון מאיר לחקר הבנקאות באוניברסיטת בר-אילן

פרופ' אדוארד פרסקוט, שקיבל פרס נובל לכלכלה ב-2004 , מזהיר מעצירת הצמיחה בישראל בשנים הבאות. פרסקוט הגיע לישראל כדי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן. מחקרו הייחודי של פרסקוט, אשר משמש בימים אלו כראש מחלקת המחקר של הפדרל רזרב במיניאפוליס וחבר סגל בכיר באוניברסיטת אריזונה, עוסק בתנודות כלכליות במשק והשפעתן על קביעת מדיניות פיסקלית ומוניטרית.

פרסקוט אשר הוזמן לפתוח בארץ את הכנס לכלכלה עולמית של מרכז אהרון מאיר לחקר הבנקאות ומרכז עזריאלי למדיניות כלכלית, הקדיש את הרצאתו לכלכלת ארה"ב והדרכים לשיקומה. במסגרת הופעתו, הסביר לכלכלני ישראל מדוע התיאוריות הקלאסיות אינן טובות מספיק כדי לטפל בבעיות של המאה ה-21 והציג בפני הקהל תיאוריה חדשה אשר מוסיפה למודלים הקודמים של צמיחה, משתנה חדש על מנת להבין התפתחות המשק: ההון הבלתי מוחשי (intangible capital) .

תיאוריה זו מציעה הסבר לעליית פריון העבודה דווקא בתקופות של שפל כלכלי. "במשך תקופה ארוכה אחרי מלחמת העולם השנייה", הסביר פרסקוט "כלכלנים נהגו לחשוב כי תפוקה כלכלית ופריון העבודה מתואמים. על פי התיאוריה הקלאסית, עובדים ייצרו יותר מוצרים ושירותים בעתות של שגשוג כלכלי מאשר בעתות של משבר ושפל. אך הנתונים מראים שבשנות ה 90, פיריון העבודה והתל"ג הפכו לפחות מתואמים על פני מחזור העסקים. בנוסף, במהלך המיתון של השנים 2008-2009, ראינו כי פריון העבודה עלה, אפילו כשהתוצר צנח" מתאר פרסקוט. "עובדה זו הניעה אותנו לפתח תיאוריות חדשות של מחזורי עסקים. הבנו כי פריון העבודה, כפי שזה נמדד על ידי החשבונאות הלאומית לא יכול לתת תמונה מלאה ולתאר את הדינמיקה של ייצור".

הדרך הנכונה בעיניו לשקם את כלכלת ארה"ב היא "לחזור למדיניות מוטית פריון עבודה, ולהיפטר מכל המיסים על רווחי ההון".

פרסקוט התייחס בהרצאתו גם לכלכלת ישראל. פרסקוט הדגים את הפער ההולך וגדל בין התל"ג לנפש בארץ לבין התל"ג לנפש במדינות מתועשות מובילות. "אם בין השנים 1953-1973 היחס של התל"ג לנפש בישראל ביחס למדינות המפותחות צמח בהתמדה מ-33% ל-77% ביחס למדינות המובילות, הרי שבין השנים 1974 עד 2007 נרשמה ירידה מ-77% ל-70%. "לאחר 2007, בתקופת המיתון, ישראל אמנם הציגה נתונים יציבים ומעודדים יותר בהשוואה לארצות אחרות, כמו ארה"ב, אך תקופה זו הגיעה לסיומה ועל פי התחזית - הצמיחה בישראל בטווח הנראה לעין צפויה להיעצר".

פרופ' אליס ברזיס, לשעבר יועצת לבנק ישראל וכיום ראש מרכז אהרון מאיר, המליצה לנציגי האוצר, לאמץ את המדדים שהוצגו על ידי פרסקוט: "הגיע הזמן להפסיק את המניפולציות הפוליטיות על מספרים שמציגים תמונה ורודה של כלכלת ישראל, ולפרסם לצד שיעור הצמיחה השנתי שלנו, נתון נוסף שיבטא את היחס בין התל"ג לנפש בישראל לבין התל"ג לנפש של חמש מדינות מובילות בעולם. רק כאשר נראה שהפער בינינו לבין מדינות אלו הולך וגדל, נתפכח מהאשליות ונחפש פתרונות שהולמים את המציאות הכלכלית הנוכחית". "מצבה של הכלכלה בישראל יכול היה להיות טוב יותר, בהתחשב בכמות הכישרונות שיש כאן" ציין פרסקוט בהרצאתו והוסיף ביקורת גם לגבי מדיניות האוצר והאפקט השלילי של העלאת המיסים. "העלאת המסים על הציבור תביא את הכלכלה לשפל".

פרופ' אבי שמחון, אשר השתתף בכנס ושימש עד לאחרונה כיו"ר הוועדה המייעצת לשר האוצר לשעבר ד"ר יובל שטייניץ, התייחס לדבריו של פרסקוט כבר בפתח הרצאתו: "כשאני שימשתי כיועץ לשר", אמר, "תמיד ייעצתי לאוצר נגד העלאת המיסים, זאת בניגוד ליועץ הנוכחי".

פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, התייחס בכנס לפער שהדגיש פרסקוט בין ארה"ב לישראל. אקשטיין הראה כי אם מסתכלים על יעילות ניצולן של כל התשומות המשתתפות בתהליך הייצור, הבעיות העיקריות של המשק הן השתתפות נמוכה בשוק העבודה ופריון עבודה נמוך. "אם מסתכלים על פריון כולל, לרבות השיפורים הטכנולוגיים, רואים כי אנחנו לא יעילים והבעיות של ישראל הן בטווח הארוך".