עסקים באוויר: יצוא המל"טים הישראלי - 4.6 מיליארד דולר

מה מציעות החברות המקומיות לאתיופיה וניגריה, איזה מטוס ללא טייס נושא טילי אוויר-קרקע ומתי מל"טים מתאבדים?

ראשי ענקית הנשק האמריקנית נורתרופ-גרומן חגגו השבוע את טיסת הניסוי המוצלחת של המל"ט (מטוס ללא טייס) העתידני שלהם X-47B. באותו הזמן, ראשי החברות הביטחוניות הישראליות יכלו לטפוח לעצמם על השכם בסיפוק, מסיבה אחרת: דוח חדש של חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן הכתיר את ישראל בתואר יצואנית כלי הטייס הבלתי מאוישים הגדולה ביותר בעולם.

ישראל התגאתה בעבר בייצוא של תפוזי שמוטי, אבל הזמנים השתנו ומישהו הבין שממל"טים עושים הרבה יותר כסף. לפי הדוח, היקף המכירות של החברות הישראליות שפעילות בתחום נאמד בלא פחות מ-4.6 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות, כ-580 מיליון דולר בשנה ממוצעת. הסכום הזה כולל את ייצוא המטוסים עצמם ומערכת נלוות שחיוניות להפעלתם, לרבות קרונות שליטה ובקרה ומטעני עזר.

עם פרסום הדוח, העריכו ראשי חברת המחקר כי ייצוא המל"טים מישראל למדינות העולם וסיף ויגדל מדי שנה עד 2020 בשיעור שנתי של 5% עד 10%. זה יקרה, בין השאר על רקע החלטות רגולטוריות של הממשל האמריקני שמעכבות את פעילותן של החברות בארה"ב. החברות הישראליות נהנות מהוואקום הזה וממשיכות לחתום על שותפויות אסטרטגיות עם חברות זרות.

מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, ערן פלומין אמר כי החברות מישראל "משקיעות באופן אגרסיבי בשווקים שבהם הדרישה למל"טים ממשיכה לצמוח, כמו אפריקה, אסיה-פסיפיק ודרום אמריקה". המאמצים האלה עתידים להתנקז, בעוד כשלושה שבועות, אל הסלון האווירי בלה בורז'ה שבצרפת. החברות הישראליות צפויות לחשוף שם את מיטב המוצרים שלהן בפני לקוחות פוטנציאליים.

10% מהייצוא הביטחוני

היקף הייצוא הביטחוני השנתי הממוצע של ישראל בשמונה השנים האחרונות נאמד בכ-6.1 מיליארד דולר, ושמה מוזכר בנשימה אחת עם יצואניות הנשק הגדולות בעולם אחרי ארה"ב, רוסיה, צרפת, גרמניה ובריטניה. 10% מהייצוא הביטחוני קשור לכלי טייס בלתי מאוישים מסוגים שונים. הטכנולוגיה הישראלית משדרגת את יכולותיהם של כלי הטיס ומאפשרת להם להיות רב תכליתיים. לפי פרסומים זרים, המל"טים הישראליים משמשים למשימות תקיפה, בזכות כושרם לשאת טילי אוויר-קרקע.

בישראל לא הודו מעולם ביכולות כאלה, חרף טענות של פלסטינים שלפיהן חלק מפעולות החיסול בעזה נעשות באמצעות חימוש ששוגר לעבר מטרות ממטוסים ללא טייס. בנוסף ליכולות התקיפה, אמצעים שפיתחו שתי יצרניות המל"טים הגדולות בארץ - התעשייה האווירית ואלביט מערכות - מאפשרים לכלי הטייס שלהן לקיים פעילויות לטווחים ארוכים לאיסוף מודיעין באזורים בעלי עניין ביטחוני; לסיורים ימיים; צילום ומעקב שוטף אחר מטרות ואף לוחמה אלקטרונית.

יכולות אלה מתאפשרות בזכות מה שמכונה בתעשיות הישראליות "מטענים ייעודיים" (מטע"דים) שמותקנים כתוספת חיצונית בגוף המל"ט. חלק מהמל"טים הישראליים מסוגלים לשאת בו זמנית מספר מטע"דים.

הפיקוח מתהדק

למרות הנתון הפנטסטי שעולה מהדוח של פרוסט אנד סאליבן, ניכר כי החברות הישראליות מתקשות לשחזר את ההישג האדיר שלהן משנת 2005 בייצוא הכלים הבלתי מאוישים. באותה שנה הסתכם ייצוא המל"טים והמערכות הנלוות בלא פחות מ-1.7 מיליארד דולר.

בחברת המחקר העריכו כי המחויבות של משרדי החוץ והביטחון בישראל לחוקי סחר חדשים, שהובילה להרחבת הפיקוח על הייצוא הביטחוני - ריסנו את הלהט של החברות למכור והרבה, ופגעו בהיקף היצוא של הכלים הבלתי מאוישים. על רקע רגישויות מדיניות כאלה ואחרות, משרד הביטחון עצר בשנים האחרונות לא מעט עסקאות שמנות של חברות ישראליות בתחום.

כך, מחצית מייצוא המל"טים הישראליים כוונה בשנים האחרונות אל השוק האירופי. השוק השני, שתופס נתח של 33% מייצוא המל"טים הישראלים הוא אסיה והפסיפיק, כ-11% כוונו לדרום אמריקה, כמעט 4% לצפון אמריקה ו-1.5% מייצוא המל"טים כוון ליבשת אפריקה.

נוסף על התעשייה האווירית ואלביט מערכות, שחקניות נוספות בתחום הזה הן אירונאוטיקס, בלו-בירד וגילת לוויינים. בין עשרות המדינות שהצטיידו במערכות בלתי מאוישות מתוצרת ישראל אפשר למצוא את אתיופיה, צ'ילה, גרמניה, בריטניה, צרפת, הודו, פינלנד, קולומביה, ספרד, ברזיל, ניגריה וטורקיה.

גיחות ריגול והפצצה

בישראל עקבו כאמור בעניין אחרי טיסת הניסוי ההיסטורית של המל"ט האמריקני החדיש X-47B. מדובר במל"ט ימי ענק עם יכולות חמקניות מתקדמות, שימריא למשימותיו באופן אוטומטי מסיפונן של נושאות מטוסים. במשרד ההגנה האמריקני מדברים על הכלי החדש בהתלהבות ומבטיחים שהוא יגדיר מחדש את הלוחמה הימית. בצורתו, הוא דומה למפציץ האסטרטגי B-2 ומתוכנן לבצע גיחות ריגול והפצצה בטווח של עד 3,000 קילומטר.

המל"ט-חמקן האמריקני המריא אל טיסת הניסוי שלו לראשונה מסיפונה של נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון וחלף על פני מספר נקודות ציון שהוגדרו במערכותיו מבעוד מועד. כעבור שעה של ביצועים מרשימים, הוא נחת בשלום בבסיס קרקעי במדינת מרילנד בארה"ב. לקראת סוף השנה הוא עתיד לבצע טיסת ניסוי קריטית נוספת, שהשיא שלה יבוא דווקא בסוף: אנשי נורתרופ-גרומן יבקשו לבחון את יכולות הנחיתה של המל"ט המתוחכם על סיפונה של נושאת מטוסים. אם זה יעבוד טוב כפי שזה עבד באין ספור סימולציות שנעשו לו, השמחה שם תהיה גדולה.

בחברות הישראליות משבחים את ההישג המרשים של אנשי נורתרופ-גרומן, אך לא חוששים שהצלחת המל"ט החדש תפגע במעמדן כמובילות עולמיות בתחום. "אנחנו לא חשופים לגמרי ליכולות שפיתחו האמריקנים בתחום המל"ט, שכן חלק גדול מהכלים האלה מסווג ברמת סיווג גבוהה מאוד. זה לא מטריד אותנו, כי בשל היותם כלים סודיים - הם לא מיועדים לייצוא ועתידים להישאר בתחומי ארה"ב", אומר מנכ"ל חטיבת המל"טים של אלביט מערכות, אלעד אהרונסון.

"בכל מקרה", הוא מוסיף, "האמריקנים נכנסו לתחום של מל"טים קרביים שעתידים להחליף מטוסי קרב ואנחנו לא נמצאים בנישה הזאת. כניסה לנישה הזאת כרוכה בהשקעות עצומות. אנחנו מכוונים את המוצרים שלנו לייצוא ועוסקים יותר במערכות מאשר בפלטפורמות".

שם המשחק: יכולות

מל"טים של אלביט מערכות מסוג סקיילארק משמשים את יחידת "רוכב שמיים" של חיל התותחנים - שמתלווה ליחידות השדה של צה"ל למשימות של איסוף מודיעין. לצדם, אלביט מציעה את שני המל"טים הכבדים יותר, הרמס 450 שכבר נקלט בחיל האוויר והמל"ט הרמס 900, שנחשב למוצר הדגל של החברה. כאשר שם המשחק הוא יכולות, אלביט מערכות התאימה לפלטפורמות האלה מטענים ייעודיים חדישים שעוד עתידים להתפתח ולשפר את יכולות איסוף המודיעין, בהתאם לצרכים המבצעיים שמגדיר הלקוח. "בשנים הקרובות נראה חדשנות בתחום של יישומים נוספים במטע"דים אך נראה פחות יצירתיות בפלטפורמה עצמה", העריך אהרונסון.

התעשייה האווירית היא המתחרה המרכזית של אלביט מערכות בתחום המל"טים. כתשובה להרמס היא מעמידה את הרון-1 והרון-TP, שמשמשים את חיל האוויר הישראלי במשימותיו השוטפות, כמו גם חילות אוויר אחרים בעולם. אחד ממטוסי ההרון-1, שמכונה בחיל האוויר בשם "שובל" רוסק במתכוון לפני כשבועיים בידי מפעיליו מול חופי נתניה, בעקבות תקלה שעוררה חשש שיתרסק באזור מיושב.

לפני כשנה וחצי התרסק מל"ט מהדגם המתקדם יותר, הרון-TP המכונה בחיל האוויר בשם "איתן", במסגרת ניסוי של מערכת חדשה שהותקנה בו ליד הקיבוץ חפץ חיים בשפלה. תקלות קורות בכל אווירון ובתעשייה האווירית מדווחים על לקוחות מרוצים, מאלה שמפעילים את הכלים שלה באזורי קרבות באפגניסטן ועד אלה שמשתמשים בהם למשימות של סיור ימי או למרדפים אחר מבריחי סמים ומסיגי גבול. בפורטפוליו של החברה אפשר למצוא גם את ההרופ, מל"ט מתאבד שחג מעל מטרה, מצלם אותה ובעת הצורך מתרסק עליה ומשמיד אותה.

מנכ"ל תע"א, יוסי וייס העריך בשיחה עם "גלובס" כי בשנים הקרובות, הפעלת מל"טים בידי צבאות העולם רק תוסיף ותתרחב ובהדרגה הם יעשו פעילויות נוספות, שכיום מתבצעות במטוסי קרב מאוישים - כך שלאנשי השיווק שלו יש עוד הרבה עבודה.

"קשה לי להעריך כרגע כיצד תיראה הפלטפורמה העתידית הבאה של המל"ט שלנו, אבל בזמן הקרוב החידושים יהיו בעיקר בתחום המטענים שהפלטפורמה תדע לשאת. כמובן שאנחנו שומרים על ערנות ומקפידים לעקוב אחר התפתחות שדה הקרב המודרני, כדי שהכלים שלנו יתאימו לו באופן שיענה על דרישת הלקוחות שלנו בישראל ובחו"ל", אמר וייס.

החזון של פרס: הרובוט שבטנק ינצח

האם הדבר הגדול הבא שתייצר התעשייה הביטחונית בישראל הוא טנק לא מאויש? נשיא המדינה, שמעון פרס, ביקר השבוע בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, נפגש עם 30 מדענים ומפתחי מערכות שנחשבים ל"דור העתיד" של החברה ופירט לפניהם את החזון: "יש כמה ענפי מדע שצריך לעשות להם אפליקציה צבאית מידית ועלינו לבדוק באיזה תחום ובאיזה נושא רובוט יכול להחליף חייל. במדע ובטכנולוגיות כל הקודם זוכה ולמקדימים בפיתוח אמצעי לחימה- יש יתרון זמני שמנצח מלחמה ומציל חיי אדם", אמר.

הנשיא קרא לאנשי החברה, שאמונים על פיתוח מערכת יירוט הרקטות המצליחה, כיפת ברזל, "להמשיך ולחשוב מחוץ לקופסה": "תמצאו את מקומם של הרובוטים בצבא החכם. קחו למשל את הטנק: זה כלי הגנה כבד שמגן על ארבעה חיילים. המהפכה תהיה כשבטנק ישהו ארבעה רובוטים קטנים ויעילים כשהחייל בעל הניסיון ינהג אותם מרחוק. התחרות בין הצבאות היא להגיע לננו ולמזעור מהר יותר. זה יחסוך מקום, חיילים וכסף".

בביקורו בחטיבת הטילים של החברה, נחשף פרס לטיל "זאטוט" שנמצא עדיין בשלבי פיתוח ומשתייך למשפחת טילי הספייק של רפאל. מדובר בטיל אלקטרו-אופטי לטווח של עד 1,500 מטר, שמיועד לנשיאה בידי חייל בודד. עד כה רפאל מכרה יותר מ-20 אלף טילים נגד טנקים ממשפחת הספייק ליותר מ-20 צבאות בעולם.

שמעון פרס ואנשי רפאל / צילום: רפאל
 שמעון פרס ואנשי רפאל / צילום: רפאל