"הצעת לפיד בעניין חישוב מס לזוג נשוי העובד יחד - לעג לרש"

עפ"י החוק כיום, לבני זוג העובדים יחד בעסק משותף מחושב המס על הכנסותיהם בחישוב מאוחד ■ שר האוצר הגיש תזכיר חוק שאמור להקל את נטל המס על זוגות כאלה ■ רו"ח רמי אריה: "התיקון המוצע מנציח את האפליה ואת קנס הנישואים"

האם מאבקם של הזוגות הנשואים העובדים יחד נושא פרי? שר האוצר יאיר לפיד הגיש היום (ד') למזכירות הממשלה תזכיר חוק אשר אמור להקל את נטל המס על בני זוג נשואים העובדים יחד בעסק משותף.

על-פי המצב החוקי הקיים, לבני זוג אשר בבעלותם עסק משותף והם עובדים בו יחד, מחושב המס על הכנסות אלה בחישוב מס מאוחד, למעט סכום של 49,680 שקל, לגביו ניתן לערוך חישוב נפרד. במצב זה מחוייבים בני הזוג בתשלומי מס גבוהים באופן משמעותי, לעומת מצב בו הייתה מחושבת משכורתו של כל אחד מהם בנפרד כשכירים.

תזכיר החוק שהוגש לממשלה נועד לתקן את המצב באופן הדרגתי, כך שהחל משנת המס 2014 ועד שנת המס 2017, יגדל סכום התקרה לחישוב המס הנפרד מ-49,680 שקל ל-108,000 שקל, בדומה לשכר החודשי הממוצע במשק.

בנוסף, הצעת החוק מצמצמת את תחולת החישוב המאוחד למקרים בהם שיעור הבעלות בעסק המשותף הינו 25% לפחות - הקלה לעומת המצב הקיים בו מוחל החישוב המאוחד מבעלות של 10% לפחות.

עוד קובע תזכיר החוק כי בשנת 2016 תוקם ועדה שימנה שר האוצר לבחינת יישומו של הסדר זה, כמו גם בחינת נחיצותו של חישוב המס המאוחד לבני זוג.

הצעת החוק נולדה על רקע הביקורת שעלתה עקב פסיקת בית המשפט העליון מפברואר אשתקד, אשר שללה את זכותם של זוגות נשואים העובדים יחד בחברה, או בעסק בבעלותם, לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם.

פסק הדין, שניתן בפרשת מלכיאלי, עסק בפרשנות של סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, המעניק לבני זוג נשואים אפשרות לתבוע שקביעת חבותם במס תתבצע על-פי חישוב נפרד, כאילו לא היו נשואים. זאת, אם לא קיימת תלות בין מקורות הכנסותיהם.

העליון קבע כי על-פי הסעיף, בני זוג המחזיקים במשותף בכלל מניות חברה, המשלמת את שכרם, או כמעט בכולן, חייבים להגיש שומת מס משותפת ולא נפרדת.

ההלכה החדשה של העליון הפכה פסק דין קודם משנת 2003 בפרשת קלס, והגדילה בפועל את חבות המס המוטלת על בני זוג.

עם זאת, השופטים הכירו בכך שפסיקתם מובילה לתוצאה לא רצויה, שלפיה בני זוג נשואים העובדים יחד בחברה שבבעלותם מופלים לרעה מבחינת שיקולי המס, לעומת בני זוג שאינם נשואים או כאלה העובדים במקומות עבודה נפרדים. לפיכך, בית המשפט קרא למחוקק לתקן את לשון החוק ואת הסעיף הרלבנטי, שנחקק לפני 55 שנה.

תלונות רבות בעניין זה הגיעו לכנסת והונחו על שולחנה של ועדת הכספים. בנוסף, הוקמה ועדה ברשות המסים שבחנה את הנושא ושקלה תיקון חקיקה.

על הרקע הזה הודיעה רשות המסים בנובמבר אשתקד כי לאור אי-הבהירות ששררה בנושא עד הכרעת העליון, ועקב פניית ועדת הכספים ופניות רבות נוספות להקלות בעקבות החלטת העליון - היא החליטה להרחיב את ההקלות לבני זוג נישומים שדרשו חישוב נפרד.

לפי החלטת רשות המסים, הורחבו המקרים בהם יתאפשר לבני זוג נשואים לקיים חישוב מס נפרד על סכום נמוך (הרחבת התחולה של סעיף 66 (ה) לפקודת מס הכנסה) - החישוב הנפרד התאפשר רק במקרים בהם בני הזוג הרוויחו פחות מ-48,960 שקל לשנה.

בנוסף, מדובר במקרים חריגים בהם כל אחד מבני הזוג עבד בעסק היקף שעות מסוים, כאשר לבני הזוג אין הכנסות אחרות למעט העסק או משכורת מהעסק, ובתנאי שיודיעו על כך לפקיד השומה מראש.

הקלה נוספת שניתנה הייתה ביטול קנסות וריבית שהוטלו על בני זוג נשואים, שהגישו חישוב בנפרד, ובעקבות ההקלה החישוב לגביהם יעשה במאוחד. כמו כן, החליטה הרשות לאפשר פריסת חוב המס שנוצר לנישומים בעבר, עקב חישוב במאוחד, עד ל-12 תשלומים.

כעת הצטרף גם שר האוצר לניסיונות לתקן את המצב. בדברי ההסבר צוין כי "חישוב נפרד מאפשר לכל אחד מבני הזוג לנצל את נקודות הזיכוי, הזיכויים והניכויים המותרים לו וליהנות משיעור מס שולי נמוך לפי מדרגות המס".

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי לחקיקה תהיה השפעה משמעותית על תקציב המדינה בשנים הקרובות, וצפויה הפחתה בהכנסות תקציב המדינה.

על-פי ההערכות, בשנת 2014 צפויה הפחתה של 100 מיליון שקל לתקציב; ב-2015 הפחתה של 200 מיליון שקל; ב-2016 הפחתה של 400 מיליון; וב-2017 הפחתה של בין 500 ל-700 מיליון שקל.

"התיקון המוצע מנציח את האפליה ואת קנס הנישואים"

ואולם, לא כולם מרוצים מהצעת החוק. "לצערי, התיקון המוצע מנציח את האפליה נגד הנשים ואת 'מס הנישואים', אומר עו"ד רו"ח רמי אריה, שייצג בני זוג בעתירה ובדיון הנוסף נגד חישוב מס במאוחד.

לטענתו, "מה שמוצע הוא אפילו פחות ממה שמקובל היום על רשות המסים, כגון ההגבלה של חזקת התלות ל-25%. כלומר - למרות שמקובל היום שאם בני הזוג יחד מחזיקים עד 50% בעסק המשותף, ויש להם שותף נוסף בשיעור של 50% - יינתן להם חישוב נפרד, תזכיר החוק מקטין את שיעור ההחזקה שיחייב חישוב נפרד ל-25%".

עו"ד רו"ח אריה מוסיף: "התקרות שנקבעו הן מגוחכות. מדוע יש קביעה בחקיקה שעורכת דין או אדריכלית שעובדת עם בעלה באותו משרד, אסור לה להשתכר יותר מהשכר הממוצע במשק בסך של כ-9,000 ברוטו לחודש בלבד, וגם זה בעוד שנתיים".

עוד לדבריו, "על-פי ההצעה, כל התנאים המקשים על חישוב מס נפרד לפי סעיף 66(ה) יישארו, ובהם איסור עבודה מדירת המגורים, ואיסור השתכרות של אפילו שקל אחד ממשכורת או מעסק אחר של אחד מבני הזוג. למשל, אסור לעבוד בעסק המשותף ולהיות במקביל מרצה בשכר".

ביקורת נוספת של עו"ד רו"ח אריה מתייחס לסכומים הנקובים בהצעה כהפחתה בהכנסות המדינה. "הסכומים לא נכונים, היות ומשנת 2003 בעת שניתן פסק דין קלס, כבר הגישו כל הזוגות העובדים יחד את הדוחות שלהם בחישוב מס נפרד. התיקון המוצע יגרום לתוספת גבייה מהם שלא הייתה ב-10 השנים האחרונות".

על כן, אומר עו"ד רו"ח אריה: "יש להתנגד לתיקון המוצע, המנציח את האפליה ואת קנס הנישואים, ולבקש להציג לאישור הכנסת את הצעת החוק של גפני, שעליה חתומים 70 חברי כנסת כולל יאיר לפיד, שהיא ההגיונית לביטול קנס הנישואים".

"חוסר צדק חברתי וכלכלי"

גם בלשכת יועצי המס דוחים את ההצעה של לפיד. לדברי ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, "הובטח לציבור כי הצעת החוק הממשלתית תביא לידי סיום את העוול, תאפשר חישוב נפרד לכל בן זוג בנפרד, כמו לכל אדם אחר במדינת ישראל, ובזאת תתממש בקשת בית המשפט העליון מהמחוקק לשנות את החוק המעוות והלא שוויוני שהיה עד עתה".

לדבריו, "בהצעה, קיים עיוות וחוסר צדק חברתי וכלכלי".

לדברי גינדי, החקיקה המגבילה את החישוב הנפרד פוגעת בעקרונות הצדק ובאוטונומיה של האישה להחליט על מקום עבודתה, מונעת שילוב נשים בשוק העבודה ומפלה לרעה בני זוג נשואים כדת משה וישראל, לעומת בני זוג שאינם נשואים באופן רשמי.

"אפליית הנשים במקרה זה מתעצמת לנוכח פערי שכר עצומים בין גברים לנשים, ובעיקר לנוכח קיום תפיסה מעוותת שלפיה תפקידה של האישה להישאר בבית ולא לצאת לעבוד", מסביר גינדי.

לטענתו, "הצעת החוק עדיין מבודדת את האישה הנשואה מהאפשרות להתפתח ולהרוויח שכר ראוי לפועלה בעסק המשפחתי, ומפלה לרעה את הזוגות הנשואים שנישאו כדת וכדין. מאבקו של הציבור לא נסוב על התוספת המזערית להכנסה של האישה, אשר בשנת 2017 תעמוד על כ-9,000 שקל ברוטו לחודש, וזאת אחרי שתקום ועדה שתבחן את כל העניין מחדש - המאבק הוא על עשיית צדק עם הזוגות ועל הזכות לשוויון".

גינדי מוסיף כי "אין שום פתרון בהצעת החוק לזעקת הציבור בנושא השומות הפתוחות אותן 'צדים' רשויות המס, היות והתחולה של הצעת החוק הינה רק משנת 2014. בנוסף, אין כל התייחסות לבני הזוג הפועלים מדירת המגורים, הרי שבמקרה זה הצעת החוק לא תחול עליהם כלל.

"למותר לציין כי אישה אשר קבעו לה להרוויח שכר שאינו ראוי לפועלה, הרי שמן הסתם תצמצם את פעילותה בעסק המשפחתי ותנסה לייצר הכנסה נוספת לתא המשפחתי לאור נזקי המס שיפקדו אותם. במקרה זה גם לא תחול הוראה, זאת משום שהתנאי לחישוב הנפרד הוא כי לאישה לא תהיה הכנסה אחרת באותה שנה ממקום אחר".

לסיכום, אומר גינדי, "הצעת החוק הינה לעג לרש. החוק אינו מאפשר לעסק המשפחתי להתקדם וליזום, מצב אשר עלול לפגוע בעתידה של כלכלת ישראל. בנוסף, החוק אינו חל על זוגות שאינם נשואים, ולכן המוטיבציה של הזוגות להתגרש רק תלך ותגבר".

"לא לכך פיללנו"

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, מסר בתגובה: "אין כל בשורה חדשה בתזכיר החוק של שר האוצר יאיר לפיד, שמטרתו המוצהרת היא להקל את נטל המס על בני זוג המנהלים עסק משותף. ההצעה היא לעג לרש, וכל מטרתה היא להכשיל את הצעת החוק הפרטית של ח"כ משה גפני ועוד 75 חברי כנסת, כולל חברי מפלגת יש עתיד, בהם שר האוצר".

לדבריו, "השיפור בהצעה הזו לעומת המצב הקיים הוא מזערי, אם בכלל. ההצעה קובעת כי ההכנסה של בני הזוג תחושב בנפרד רק עד סכום של 108 אלף שקל בשנה, וגם זה רק בשנת 2017. אמנם זה שיפור קל לעומת התקרה הקיימת, אך עדיין מדובר בסכום נמוך מאוד, שאינו נותן מענה לעסקים משפחתיים. לא לכך פיללנו".