חוק הריכוזיות: בנקים יוכלו להחזיק עד 10% מתאגידים ריאליים

המשמעות: בנק לאומי יצטרך למכור 8% ממניות החברה לישראל ■ ‏‎‎יתר הסעיפים בחוק הריכוזיות לא השתנו מאז אושרו בממשלה‏

בתום דיון סוער עבר היום (ג') חוק הריכוזיות בוועדת הכספים בכנסת. הוועדה החליטה להחמיר בשני סעיפים, אם כי הם לא צפויים להביא לשינוי דרמטי. השינוי הראשון הוא שבנקים יוכלו להחזיק עד 10% מתאגידים ריאליים. מדובר בהחמרה של החלטות ועדת ברודט משנת 1995, שקבעה כי בנקים יוכלו להחזיק עד 20% מחברות ריאליות. בפועל, המשמעות היא רק שבנק לאומי יצטרך למכור חלק מהחזקותיו בחברה לישראל שבשליטת עידן עופר.

לאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח יצטרך למכור 8% מהמניות ששווין בשוק עומד כיום על 1.37 מיליארד שקל, ויוכל להישאר עם החזקה של 10% בקונצרן המחזיק בכיל. אולם, ממילא צפוי היה לאומי לרדת בהחזקותיו בחברה בשל דרישות רגולטוריות של בנק ישראל בנושא ההון.

בנוסף נקבעה בוועדת הכספים הגדרה לגבי החזקה של מונופול בתאגיד פיננסי. גוף ריאלי שהוא מונופול יוגדר כמשמעותי במידה שהיקף המכירות השנתי שלו עומד על מעל ל-2 מיליארד שקל. יתר הסעיפים בחוק נותרו כפי שהיו בהצעה המקורית, ולפיהם תאגיד ריאלי משמעותי יוכל להחזיק עד 10% מתאגיד פיננסי משמעותי.

תאגיד ריאלי משמעותי מוגדר ככזה שבו היקף המכירות או החוב עומד על 6 מיליארד שקל ומעלה. תאגיד פיננסי משמעותי מוגדר ככזה שהיקף נכסיו עומד על מעל ל-40 מיליארד שקל. גם אם בעתיד גוף יצמח בצורה אורגנית ויגיע לרף הנקבע - הוא עדיין לא יצטרך למכור את אחת ההחזקות. מכירת ההחזקות בעתיד תתבצע אם היקף המכירות יגיע ל-7.5 מיליארד שקל, או היקף הנכסים בתאגיד הפיננסי יגיע ל-60 מיליארד שקל.

משחק הכיסאות

החוק ייאלץ מספר בעלי שליטה לבחור אילו החזקות למכור. צדיק בינו, למשל, יצטרך לבחור בין ההחזקה בבנק הבינלאומי לבין פז . כמו כן, נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי , יצטרך למכור את כלל ביטוח . נציין, כי מכירת כלל ביטוח אמורה בכל מקרה להתבצע בחודשים הקרובים כחלק מהסדר החוב המתגבש בקונצרן, כשלדנקנר אף נקצבה תקופה של חודשיים מטעם בית המשפט לבצע את המכירה.

גם יצחק תשובה יצטרך לבחור בין קבוצת דלק לחברת הביטוח הפניקס שגם מחזיקה בבית ההשקעות אקסלנס . סביר שתשובה, שלא ירצה לוותר על עסקי הגז, יעדיף למכור את הזרוע הפיננסית של הקבוצה.

מי שעוד תצטרך לבחור מה למכור היא זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס המחזיקה בתנובה ובפסגות. סביר כי כהן תעדיף למכור את תנובה, ההשקעה הוותיקה יותר, משום שממילא היא אמורה למכור אותה בשנים הקרובות בשל היותה קרן השקעות, שמשך הזמן בה היא מחזיקה בכל חברה הוא מוגבל. גם שרי אריסון תצטרך ככל הנראה למכור את אחת מהחזקותיה: בנק הפועלים או שיכון ובינוי, כשסביר להניח כי תעדיף למכור את ההחזקה הקטנה יותר - שיכון ובינוי.

ייתכן כי גם משפחת עופר, המחזיקה בגרעין השליטה במזרחי טפחות ובחברת הנדל"ן מליסרון , תצטרך למכור את אחת מההחזקות. מכירות מליסרון עמדו בשנת 2012 על 1.35 מיליארד שקל בלבד, אולם היקף החוב של החברה מגיע ל-9 מיליארד שקל. סימן שאלה קיים לגבי מוזי ורטהיים, שותפם של משפחת עופר בגרעין השליטה במזרחי טפחות המחזיק בחברת המרכזית למשקאות. אולם, מכיוון שאין נתונים פומביים על החברה, קשה לדעת בוודאות אם היא חורגת מרף הדרישות שקובע חוק הריכוזיות.

לעומת זאת, מי שכנראה הצליח לדלג מעל חוק הריכוזיות הוא דוד עזריאלי. אמנם בצד הריאלי הוא מוגדר כתאגיד משמעותי (מכירות של מעל ל-6 מיליארד שקל בשנה), אולם החזקותיו הפיננסיות לא נחשבות משמעותיות: הוא מחזיק בפחות מ-5% מבנק לאומי (החוק מאפשר החזקה של עד 10%), והוא מחזיק ב-20% מלאומי קארד, שהיקף הנכסים שלה עומד על פחות מ-10 מיליארד שקל.

במה יבחרו בעלי השליטה
 במה יבחרו בעלי השליטה