גפני: "המציאות לא רעה, אל תאמינו ללפיד ולחור התקציבי"

דיון סוער בפאנל הסיום של לשכת רואי החשבון באילת ■ גפני: "הטענה של שר האוצר 'איפה הכסף', עם רמיזות לציבור החרדי, התבררו כלא נכונות. אני יכול להגיד איפה באמת הכסף הגדול שהוא לא מעז לגעת בו"

"הטענה של שר האוצר 'איפה הכסף', עם רמיזות לציבור החרדי, התבררו כלא נכונות. אני יכול להגיד איפה באמת הכסף הגדול שהוא לא מעז לגעת בו. הגירעון של 40 מיליארד שקל, ששר האוצר אמר שזה 35 מיליארד שקל, הוא שקר. הגירעון הוא שקר. אמר לי פקיד באוצר ש'מצאנו פראייר, הוצאנו מהמגירות את כל הגזירות'. אני לא מאמין שיש 40 מיליארד שקל גירעון. לא מאמין למספרים שהם אומרים", כך אמר אמש (ד') ח"כ משה גפני, לשעבר יו"ר ועדת הכספים, בפאנל הסוגר את הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון.

בפאנל השתתפו גם רו"ח משה ליאון, שהנחה את הפאנל; ח"כ ניסן סלומיאנסקי, המכהן כיום כיו"ר ועדת הכספים; אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר לשעבר; עו"ד רוני בראון, שר האוצר לשעבר; וח"כ יעקב ליצמן, לשעבר יו"ר ועדת הכספים.

האמירות הללו של גפני היוו את יריית הפתיחה לוויכוח סוער בין המשתתפים באשר לתקציב, חוק ההסדרים והיכולת של חברי הכנסת וועדת הכספים לבחון את חוק ההסדרים לשנים 2013-2014. בתוך כך תקפו משתתפי הפאנל את שר האוצר הנוכחי, יאיר לפיד, כמו גם את קודמו, יובל שטייניץ.

שוחט פתח בכך שתקף את האמירות של הממשלה והשרים על כך שלא יכלו לדעת על החור בתקציב, כיוון שנבע מגביית מס נמוכה מהצפוי. "כל מה שאמרו על הגירעון שלא ידעו, ולא יכלו לדעת, זה קשקוש אחד גדול. יושב שם בחור באוצר, סגן החשב הכללי, שיודע כל חודש מה הגירעון במדינה".

"שטייניץ התלבט אם מגיע לו פרס ישראל או פרס נובל"

בהמשך לדברים אלה, תקף בר-און את התנהלותו של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ. "ביוני 2012 באו וביקשו לעדכן את יעד הגירעון מ-1.5 ל-3%. אז אני אמרתי שאתם לא יודעים על מה אתם מדברים והגירעון הוא כבר 4%. הייתה מלחמה על דעת הקהל. ארבע שנים ישב שר האוצר ודיווח לציבור בישראל כמה הוא נפלא וכמה המצב נהדר. הוא התלבט אם מגיע לו פרס ישראל או פרס נובל", אמר.

גפני מצידו תקף את האוצר על כך שלטענתו לא מספרים לציבור אמת לגבי הגירעון, ואמר: "אנחנו לא מפעל לייצור פחיות בירה, אנחנו חברה וצריך להסתכל לא רק על הגירעון אלא גם על נתונים של אבטלה ודירוג אשראי. משחקים עם המספרים כי יש הזדמנות יחידה להעביר את כל הגזירות שמשרד האוצר רוצה להעביר.

"הם יבואו ויגידו שהכלכלה תתרסק והמשק יקרוס אם לא יעברו כל הגזירות. המציאות לא רעה ואל תאמינו לחור התקציבי הזה. אם מעלים מע"מ ומקצצים קצבאות ובהוצאות ממשלה המצב בעוד שנתיים יהיה פי אלף יותר גרוע. הממשלה לוקחת את המדורה שעליה היא מדברת ושופכת עליה נפט".

בהמשך הפאנל התייחס ח"כ ניסן סלומיאנסקי, כיו"ר ועדת הכספים, לדיונים הנוכחיים על התקציב בוועדה. "אנחנו יושבים מהבוקר עד לפנות ערב, ואם צריך גם בימי שישי ובמוצ"ש ועוברים על כל נושא כאילו הוא לא היה בתוך חוק ההסדרים. כמה זמן שזה ייקח. בסופו של דבר אנחנו מתקדמים. אני מגבש את העמדה שלי. צריך להבין שכל שעתיים אתה לומד נושא חדש, כל שעתיים אתה עובר מנושא לנושא. למשל נושא רווחי שיערוך זה נושא שלא הכרתי קודם".

בהקשר זה העיר רוני בר און: "אתה רוצה ללמוד בשעתיים מה שוועדות לא הצליחו 10 שנים?", וסלומיאנסקי השיב: "כדי שנוכל לבטל גזרות צריך גם למצוא מקורות. אני נוהג לדבר בשבחו של שר האוצר שבזמן קצר הוא לומד, ונכון שזה קצת מאכזב שהוא בגלל הזמן הקצר הוא גם נכנס לשבלונה של אנשי האוצר ומושפע מהם.

"אני ציפיתי לראות ממנו דבר חדש, אבל אני מנסה למצוא מקורות מחוץ לקופסא. ככל שנוכל לצמצם בגזרות על הציבור נעשה זאת. אם נמצא מקורות אחרים אז נוכל לשפר יותר את הגזירות על הציבור".

בר-און לא ויתר. "וזה נראה לך בסדר? לדון שעתיים בנושא של שערוך כאשר במשך עשר שנים ישבו ועדות ציבוריות של מומחים ודנו בנושא. אתה טוען שניתן ללמוד את הנושא ולגבש עמדה בדיון של שעתיים? אתה יודע מה זה 45 מול 0? זה מספר החברות שמחקו את עצמן ממסחר בבורסה מול אלו שנוספו ואתם רוצים שזה יימשך?".

"שוחטים צדיקים עם רשעים"

יום קודם התקיים דיון ארוך בוועדת הכספים בנוגע לתיקון המתוכנן בנושא רווחי השיערוך. מנהל רשות המסים, משה אשר, הסביר מדוע נחוץ התיקון לחוק - הקובע כי מרגע שחברה מחלקת דיבידנד בעקבות שערוך נכס, עליה לשלם מס חברות בגינו. דהיינו, השערוך ייחשב למכירה של הנכס לצורכי מס.

בר און הפציר בסלומיאנסקי לעצור את החקיקה המתוכננת. "אל תעביר את נושא רווחי השערוך. זה יביא לכך שחברות לא יחלקו דיבידנדים ואז לא יגיעו הכנסות מהמס על רווחי השערוך ולא יגיעו הכנסות ממיסוי דיבידנדים. לא אמרו לוועדת הכספים כמה כסף צפוי להיכנס כתוצאה מהחקיקה. התוצאה היא, ותרשמו לפניכם, שזה יגרע לכם הכנסות ממסים. זרקו לתוך חוק ההסדרים דברים שלדעתי גם בייגה ראה כשהוא היה שר אוצר. רוצים לפגוע בפירמות הגדולות ושוחטים בדרך צדיקים עם רשעים", אמר.

בשלב זה קם נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח דודי גולדברג, מהקהל וביקר בחריפות את חוק ההסדרים, ובעיקר את מנהל רשות המסים המקדם את תיקוני המס במסגרתו: "משה אשר רוצה לסגור עכשיו את כל הפינות. ההנחה שלהם היא שכולם גנבים.

"משה אשר שומע, אבל לא מקשיב. הוא הולך על דרך של להטיל קנסות כדי לסגור את הגירעון. בנאדם, אזרח תמים מן השורה, עוסק זעיר או פטור שכל המחזור שלו 60 אלף שקל, שפספס את המועד להגשת הדוחות קיבל קנסות של 30 אלף שקל. נלחמתי עבורו כנשיא הלשכה ללא תמורה. חברות מוציאות את הייצור שלהם מישראל בגלל המיסוי. כמו שגמרנו את החקלאות בישראל יגמרו את התעשייה. בדרך שאתם הולכים לא ייגבה המס וההון השחור יגדל", אמר.

סלומינסקי, ששמע את הדברים, אמר שהם לא נופלים על אוזניים ערלות. "הדברים שלכם נשמעים והם חשובים. אני בסוף מצביע ולא משה אשר, ראש רשות המסים", אמר.
הפאנל, שסגר את הכנס באילת, התברר כהצלחה כאשר במהלך הוויכוחים גרפו המשתתפים מחיאות כפיים סוערות וכן הייתה השתתפות ערה מצד הקהל, בשאלות ובקריאות ביניים. בסיום הפאנל אמר כל אחד מן המשתתפים מספר משפטי סיום בנימה רגועה יותר. רו"ח משה ליאון פנה לסלומיאנסקי ואמר "תלכו למהלכים שמעודדים תשלומי מס, תעשו דיבידנד חד פעמי כהוראת שעה לשנה. תעשו דברים הפוכים, תעשו מבצעים של הורדת מס שיעודדו אנשים לשלם".

אחריו הצטרף גם בר-און בקריאה לצמצם את הגזרות ואמר: "בעידן של אי ודאות מתכווצים, לא מתרחבים. צריך יכול עמידה. גם אצלי היו שביתות ובעיות. ראש הממשלה לא רוצה מאתיים אלף סטודנטים ברחוב. מה שעשו בארבע השנים האחרונות זה שעל חשבון ההווה משכנו את העתיד", אמר.

ביגה שוחט הוסיף את נקודת מבטו לגבי האשמים למצב הנוכחי, תוך שהוא ממשיך למתוח ביקורת על שטייניץ. "היה לנו ראש ממשלה שהכריז על עצמו כשר על כלכלי. שטייניץ היה תחת השפעתו. לא יכול להיות שבלילה כשמחירי הדלק צריכים לעלות, הוא מקבל טלפון ומבטלים חלק מהעלייה. לא יכול להיות שרוצים להטיל מע"מ על פירות ירקות וראש הממשלה מבטל. לא היה מי שיעמוד ויעצור את העניין. זה שגבו פחות מס זה בגלל שהפעילות במשק ירדה. ירידת הגבייה במס בהמשך השנה יביא לעליית אבטלה ובאופן ודאי שר האוצר לפיד יעמוד בפני עליית האבטלה".