המועצה המקומית קרני שומרון תפצה את מנהלת החשבונות של המועצה לשעבר, דבורה אפק, חירשת מלידה, ב-400 אלף שקל, זאת לאחר שהמועצה בנתה מחיצה בין אפק לבין שאר העובדים, שחסמה לה את הראייה ומנעה ממנה תקשורת עם סביבתה - כך קבע באחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
"הגם שקודם לסיום העסקת אפק במועצה חלה נסיגה בתפקודה, הן בפן המקצועי והן בפן החברתי, הרי שהמועצה לא רק שלא ניסתה לסייע בידיה נוכח מוגבלותה, אלא שבפעולותיה ובמחדליה אך הביאה להחמרה במצבה, לרבות בהקמת מחיצה שמנעה ממנה אפשרות תקשורת אל העולם (במיוחד בהיותה קוראת שפתיים), ובהמשך, בהעברתה אל מחוץ למחלקה ובידודה הלכה למעשה", כתבה השופטת מיכל לויט בפסק הדין.
בידוד חברתי
אפק, חירשת מלידה, הועסקה על-ידי המועצה המקומית קרני שומרון כמנהלת חשבונות בכירה החל מ-1986. ב-2008 התגלעה מחלוקת בין אפק לבין איריס שדמי, עובדת שהייתה כפופה לה בעבודה. בשל המחלוקת החליטו מנהלים במועצה המקומית להקים הקמת מחיצה בין השתיים בחדרן.
הקמת המחיצה פגעה ביכולת התפקוד של אפק בצורה קשה, ניתקה אותה מחבריה למשרד, בודדה אותה חברתית והפכה אותה לתלויה באותה עובדת הכפופה לה, כאשר מערכת היחסים ביניהן הייתה מתוחה.
בהמשך אף הועברה אפק לחדר מחוץ למתחם הגזברות, באופן שניתק אותה לחלוטין מהמערכת בה הייתה תלויה על מנת לבצע את עבודתה. הממונים עליה אף הגדילו לעשות, ודרשו ממנה ליצור קשר טלפוני עם גורמים שונים במסגרת עבודתה. עקב מוגבלותה והעובדה כי היא איננה יכולה להשתמש בטלפון, איבדה אפק את היכולת לבצע את עבודתה כראוי.
ביוני 2011 החליט ראש מועצת קרני שומרון, הרצל בן-ארי, להוציא את אפק לגמלאות. אפק, שהיא המפרנסת היחידה במשפחתה, טענה כי מדובר בפיטורים לכל דבר ובמסווה של "יציאה לגמלאות". נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות וגורמים נוספים ביקשו אף הם שלא לפטר את אפק.
בעקבות הפיטורים עתרה אפק לבית הדין לעבודה, באמצעות עו"ד עפר דקל ממשרד פרל-כהן צדק-לצר-ברץ ושות', בבקשה כי יאסור את פיטוריה, יאפשר לה להמשיך לעבוד במועצה וימנע את המשך ההתנכלות כלפיה. לחילופין, עתרה אפק לחייב את המועצה בתשלום פיצויים בגין אובדן השתכרות, עוגמת-נפש ועוד.
חובת אפליה מתקנת
המועצה עמדה מנגד על טענותיה כי אפק לא פוטרה אלא הוצאה לגמלאות עקב "קשיי התאקלמות למערכת הנהלת חשבונות חדשה שהוטמעה במועצה ב-2006" . עוד טענה המועצה כי אפק עצמה היא שבודדה את עצמה מבחינה חברתית, וכי היא הועברה לחדר נפרד, לבקשתה.
השופטת קבעה כי אפק אכן הופלתה במקום עבודתה. "ישנה חובה לנקוט בהתאמות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות את העסקתו, ואי-נקיטה של התאמות, שהן בגדר אפליה מתקנת, מהווה לכשעצמה אפליה", פסקה.
כן נקבע כי אפק פוטרה שלא כדין. "המועצה כלל לא התחשבה במוגבלותה של התובעת עת שהחליטה על סיום העסקתה, התעלמה מהתנגדות ועד העובדים לסיום העסקתה, התעלמה מפניות שנעשו אליה על-ידי גורמים שונים בבקשה שלא לסיים את העסקתה, ואף לא נועצה בכל גורם מקצועי המצוי בנושא שילובם של אנשים בעלי מוגבלות בכל הנוגע לסיום ההעסקה", נקבע.
בית הדין קבע כי על המועצה לשלם לאפק פיצויים בסך כ-400 אלף שקל, הכולל פיצוי על אובדן השתכרות, אובדן הפרשות מעביד לקרן השתלמות וקופת גמל ואובדן אחוזי פנסיה; וכן 50 אלף שקל בגין עוגמת-נפש והוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
