הנגיד הבא של בנק ישראל: פרופ' ליאו ליידרמן

ראש הממשלה שלח את יועצו האישי, פרופ' יוג'ין קנדל, כדי לבדוק את עברו של ליידרמן ולהימנע ממבוכה נוספת ■ המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג, הודיעה על התפטרותה ■ מה חושב ליידרמן על מחירי הדיור, המסים והגרעון?

הנגיד התשיעי של בנק ישראל יהיה פרופ' ליאונרדו (ליאו) ליידרמן, כך הכריזו הערב (ד') ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד. זאת, לאחר שפרופ' יעקב פרנקל הסיר את מועמדותו לתפקיד בתחילת השבוע.

בתוך כך, הודיעה ד"ר קרנית פלוג, משנה לנגיד בנק ישראל וממלאת מקום הנגיד, כי בכוונתה לסיים את עבודתה בבנק ישראל, בתום 25 שנות עבודה, לאחר שתסייע במשך כחודש לנגיד החדש להיכנס לתפקידו ולהכיר את המערכת.

ישנה הערכה בקרב בכירים בירושלים כי הודעת הבחירה התעכבה שכן ראש הממשלה שיגר את יועצו האישי, פרופ' יוג'ין קנדל, לחקור בכל המערכות בהן ליידרמן נשא בתפקידים בכירים - הבנקאית, הפיננסית, האקדמאית והציבורית - כדי לבדוק אם לא מסתתרים בעברו אירועים מביכים, זאת כדי למנוע אי-נעימות נוספת. בסביבתם של לפיד ונתניהו הסבירו היום כי ליידרמן כבר נשאל על כך וטען כי אין לו מה להסתיר.

הלחץ על בחירת נגיד חדש החל כבר ביום שני האחרון לאחר שפרנקל הודיע כי הוא מסיר מועמדותו לאחר שנחשד לכאורה כי לא שילם עבור בושם בדיוטי פרי בשדה התעופה בהונג קונג.

אז, פנה נתניהו שוב לליידרמן, והאחרון אף נפגש אמש עם לפיד בביתו בתל אביב בפגישה שתוארה כ"חיובית".

נזכיר, כי יומיים לפני בחירתו של פרנקל לתפקיד נפגש ליידרמן עם נתניהו בביתו בירושלים, שם שוחחו השניים על אפשרות מינויו לנגיד. נתניהו הבהיר לליידרמן כי ישנו מועמד נוסף לתפקיד (פרנקל), וכאשר האחרון נבחר סופית, פנה לליידרמן והציע לו להתמנות למשנה לנגיד. ליידרמן סירב והסביר כי כבר כיהן כמשנה של פרנקל בשנות ה-90.

בשעות האחרונות נפוצו שמועות לפיהן גם ליידרמן, בדומה לפרנקל, קיבל פנסיה מוגדלת ונאלץ "להשיב כספים". עם זאת, בכירים בבנק ישראל הבהירו כי השבת הכספים נעשתה במסגרת הסכם אליו הגיעו בנק ישראל והאוצר, זאת בעקבות טענות של המשרד על כך שנגידי בנק ישראל קבעו הסדרים פנסיונים חריגים ללא אישור הממונה על השכר.

ההסדר כלל כמה עשרות חברי הנהלת בנק ישראל, כגון פרופ' אבי בן בסט, גליה מאור, מאיר חת, דוד קליין, ועוד, זאת לצד כ-200 פנסיונרים בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה. כך, שאין מדובר במקרה פרטי של ליידרמן, זאת בניגוד לפרנקל שנאלץ להשיב כ-240 אלף שקל ששולמו לו שלא כדין בגין ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, ואש"ל בחו"ל.

עוד נציין, כי בחירתו של ליידרמן אינה מחייבת בהכרח את מינויו הסופי, משום שגם הוא יצטרך לעבור את ועדת טירקל המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

ליידרמן (62), מכהן כמעט עשור ככלכלן והאסטרטג הראשי של בנק הפועלים. הוא נולד בקורדובה, ארגנטינה, ועלה ארצה בגיל 15. הוא סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ואת התואר השני והדוקטורט השלים באוניברסיטת שיקגו היוקרתית תחת הנחייתו של חתן פרס נובל רוברט לוקאס. הוא התמחה בסוגיות של מדיניות מויטארית לרבות מדיניות ריבית, אינפלציה ושער חליפין - לב ליבה של עיסוקו של בנקאי מרכזי. בנושאים אלו, כתב כ-70 מאמרים בג'ורנאלים בינלאומיים וערך 4 ספרים.

במהלך שנות ה-90 כיהן ליידרמן כראש החוג לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. כבר בשנת 1996, מונה ליידרמן על ידי הנגיד דאז, יעקב פרנקל, למנהל מחלקת המחקר של הבנק. בשנות 2000, עם מינויו של קליין, פרש מבנק ישראל ועזב את המגזר הציבורי לטובת הסקטור הפרטי ועולם הבנקאות ופיננסים. באותה שנה הוא מונה למנהל ויו''ר מחלקת השווקים המתעוררים של ענקית הפיננסית האירופית "דויטשה בנק", דבר שחייב אותו לחיות על הקו "ניו יורק-לונדון". אחרי שנים בודדות, החליט לחזור ולהשתקע בארץ, אז קיבל את מינויו בבנק הפועלים, וחזר גם ללמד באוניברסיטת תל אביב.

כה אמר ליידרמן

על הנדל"ן

"ללא שינוי מהותי במדיניות הממשלה - עודפי הביקוש ועליות המחירים צפויים להימשך בשנים הבאות". 26.6.13

"לא התקדמנו בנושא הדיור ביחס למצב שהיה ערב המחאה. צריך להגדיל את היצע הקרקעות, לשנות את התמריצים ליזמים ולקדם במקביל יוזמות דיור ממשלתיות. השורה התחתונה מאוד מתסכלת". 7.8.12

"לא היה בהיסטוריה הישראלית מצב של צניחה במחירי הדירות. יהיה תיקון חד-ספרתי מבחינת מחירי הדירות, אבל תיקון הדרגתי ומתון ולא התפתחות משמעותית". 23.1.12

על המינוי של פרנקל

"מדובר באדם מהליגה הגבוהה ביותר. גם הוא יודע שהמציאות השתנתה ובעיית האינפלציה זאת לא הבעיה המרכזית היום. צריך לחשוב מחוץ לקופסא". 26.6.13

על מצב המשק

"תמונת המאקרו לא מעודדת. הנתונים האחרונים של המשק הישראלי לא טובים ומצביעים על היחלשות. יש ביקוש נמוך לאשראי, כלומר חוסר רצון לפתח פרויקטים חדשים. רבים נמצאים בעמדת המתנה וזה מצב לא טוב. אמון הצרכנים בישראל נפגע בחודשים האחרונים". 26.6.13

"אי-טיפול בעוני ובאי-השוויון הוא מקור או זרז למשברים כלכליים נוספים". 22.6.11

על המסים

"סתימת החור בתקציב באמצעות העלאת שיעור המע"מ היא הדבר הכי אנטי ועדת טרכטנברג שאפשר לחשוב עליו במציאות הנוכחית, והיא נראית לנו מהלך בלתי סביר לחלוטין. מע"מ הוא מס רגרסיבי שפוגע הרבה יותר במעמד הביניים ובשכבות הנמוכות, ולכן העלאת שיעורו תגדיל את אי-השוויון". 4.6.12

על הבנקים

"ב-2012 יעמוד המגזר הבנקאי בפני עודף ביקוש משמעותי למימון, על רקע העובדה שיש כיום פחות יכולת לגייס מקורות מימון על ידי קונצרנים שונים מול השוק. הסקטור הבנקאי לא יכול לקחת על הגב שלו את כל צורכי המימון בישראל, ולכן חובה שתהיה התייצבות בשוק האג"ח הקונצרניות". 23.1.12

על הגירעון

"צודקים ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר ונגיד בנק ישראל בעמידתם נגד גל הצעות החוק הפופוליסטיות השוטפות בימים אלה את הכנסת. ממילא הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעלות ב-2012 על רקע ההאטה בצמיחת המשק. אם הגירעון יורחב מעבר לכך, הדבר יפגע בסופו של דבר בפעילות ובתעסוקה". 30.11.11

על הריבית

"שמירה על ריבית נמוכה מאוד לאורך זמן עלולה לתרום ליצירתן של בועות פיננסיות חדשות". 22.6.11