ניתוח "גלובס": השמחה בשמן מוקדמת - עד למבחני ההפקה

עם סקרים וסיכויים אי-אפשר לקנות במכולת. יזמי שמן צלחו משוכה ראשונה בריצת משוכות לא קצרה ■ לשאלת שיעור הנפט בר ההפקה יש חשיבות קריטית, בין 500 חביות ליום ל-50 חביות ליום יש הבדל של שמיים וארץ

ההודעה של שמן מהבוקר כללה שני נתונים משמעותיים שהיו חסרים בהודעה הקודמת שפרסמה מהחודש שעבר: עוביו-נטו של המאגר והעובדה כי הוא מכיל בבירור נפט ולא רק גז טבעי מקדמים את היזמים עוד צעד בדרך למימוש התקווה הגדולה של שמן לגלות מאגר של 128 מיליון חביות נפט, כפי שמנבא דוח המשאבים.

בכך כבר הצליחו גבי אשכנזי וג'קי בן זקן במקום שבו נכשלו עד היום כל מחפשי הנפט והגז החדשים שנהרו לים לאחר תגלית "תמר". ואפרופו היזמים האחרים, גילוי נפט הוא חדשות טובות לא רק לשמן אלא גם ליזמי רישיונות שכנים הנמצאים בקרבת החוף ובראשם "גבריאלה" של מודיעין החבוטה.

הסיכויים למצוא נפט ברישיונות נוספים יגדלו בעקבות קידוח ים-3, רק שסקרים וסיכויים הם לא משהו שאפשר לקנות איתו במכולת. יזמי "שמן" צלחו משוכה ראשונה בריצת מכשולים לא קצרה שסיומה צפוי רק בעוד כמה חודשים.

בכמה נפט מדובר? דוח המשאבים של חברת NSAI שעליו מתבסס הקידוח מעריך כאמור שהמאגר מכיל 128 מיליון חביות נפט בר-הפקה (או 110 מיליון חביות נפט וגז טבעי בכמות ששווה ל-18 מיליון חביות נוספות).

הבעיה היא שאיננו יודעים מה היו נתוני עובי השכבה שעליהם התבסס אותו דוח - כך שהשוואה אינה אפשרית. ובכל זאת, משקיעים זריזים מיהרו לרשום את עובי השכבה שפורסם הבוקר - 68 מטר - ולהכפיל אותו בשטח המאגר (כ-25 קמ"ר) כדי לנסות ולהעריך כמה נפט עשוי לשכב בבטן האדמה מול חוף פלמחים.

אחרים השוו את ממדי המאגר לממדי מאגרי הגז שגילו נובל ודלק: תמר, לוויתן וכריש. השוואה כזו (ראו טבלה) תגלה שהמאגר החדש בקידוח ים-3 דומה בממדיו למאגר כריש, הקטן מבין השלושה, המכיל כ-1.8 טריליון רגל מעוקבת (TCF) גז טבעי וכ-13 מיליון חביות קונדנסט (נוזל הדומה לנפט קל).

בשמן 3 מדובר כאמור בנפט של ממש ולכן נזרקו היום בשוק מספרים שדיברו על נפט בשווי 2-3 מיליארד דולר שעשוי להימצא במאגר. אלא שבמקרה של שמן הנתונים שפורסמו עד כה מגלים רק חלק קטן מהפאזל - ולכן כל מספר זוכה.

תגליות הגז האחרונות הרגילו את המשקיעים להסתמך במידה כמעט מוחלטת על נתון העובי-נטו של שכבת הקרקע המכילה הידרוקרבונים (נפט או גז). הנתון הזה אכן היה משמעותי כיוון שהקידוחים נעשו כמעט כולם בשכבת קרקע מוכרת היטב של חולות תמר.

במקרה של שמן, כפי שמעיר האנליסט ירון זר מכלל פיננסים, השכבה עדיין לא אופיינה ולכן לשאלת שיעור הנפט בר ההפקה יש חשיבות קריטית - שהתשובה לה תתברר במלואה רק בעקבות הלוגים ומבחני ההפקה.

נתון משמעותי לא פחות מעובי השכבה הוא סוג הסלע שבתוכו ספוג הנפט. ב"תמר", "לוויתן" ו"כריש" היו אלה חולות, הנחשבים לבעלי נקבוביות (Porosity) גבוהה יחסית. ב"שמן", לעומת זאת, עשויה להימצא שכבת קרקע ממשפחת אבן הגיר - ובמקרה כזה סביר להניח ששיעור הנקבוביות יהיה נמוך בהרבה. ניתן להניח כי כבר כעת יש ליזמים מושג באיזה סוג קרקע הם חופרים - הם יכולים לדעת זאת לפי קצב התקדמות הקידוח בתוך שכבת המאגר. ככל שהוא רך יותר - כן ייטב.

הגברת השמנה של הקידוח

השם "מגד 5" אומר לכם משהו? ומה לגבי "גבעות עולם" - כבר מתחיל לצלצל מוכר? גל ההתלהבות ששטף את המדינה בעקבות תגלית הנפט בראש העין התנפץ ודעך בשל נתון אחד - שיעור הנפט בר ההפקה. למי שכבר הספיק לשכוח נזכיר שגבעות עולם פרסמה בשעתו שהמאגר שבידיה מכיל כמיליארד וחצי חביות נפט.

בעולם מקובל ש-20% מהנפט במאגר הוא בר הפקה ולכן קיוו המשקיעים ל-300 מיליון חביות - כמות שהייתה מספיקה כדי להפוך רבים מהם לעשירים בן לילה. אבל תכונות גרועות של הסלע גרמו לכך ששיעור הנפט בר ההפקה מגבעות עולם לא היה 20% מסך המאגר אלא קרוב יותר ל-3%.

נתונים ראשוניים לגבי שיעור הנפט בר ההפקה ב"שמן" מתקבלים כבר בשלב הלוגים החשמליים שנערכו במאגר. אבל תמונה מלאה ואמינה יחסית תתקבל רק לאחר מבחני ההפקה שיארכו ארבעה שבועות לפחות בעלות של כ-20 מיליון דולר.

מבחני ההפקה יגלו את הנתון החשוב מכול - קצב הזרימה של הנפט מהקידוח. בין 500 חביות ליום ל-50 חביות ליום יש הבדל של שמיים וארץ. מי שאמור לדעת זאת טוב יותר מכולם הוא יוסי לוי, המנכ"ל הוותיק והמנוסה של שמן. לוי כזכור כבר הגיע אל המאגר הנוכחי בסוף שנות ה-90, במסגרת קידוחי ים-1 ו-2 שהופסקו בשל לחצים גבוהים מדי. לוי יודע שמבחני ההפקה הם הגברת השמנה של הקידוח הנוכחי - ועד שזו לא תשיר, לא הושג בעצם דבר.

הפנים מאחורי שמן

חברת שמן נפט וגז היא השותפה הדומיננטית בקידוח ים-3 הנערך מול חוף פלמחים. שמן הוקמה על ידי איש העסקים החרדי חיים ליבוביץ' לצורך ההתמודדות על הזכויות ברישיון, שנקרא בעבר מד אשדוד. ליבוביץ' צירף אליו כשותפה בחלקים שווים את מנופים של אנשי העסקים ג'קי בן-זקן ואברהם נניקשווילי. בהתמודדות על הרישיון גברו ליבוביץ' ובן-זקן על ישראמקו בניהולו של יוסי לוי, האיש שניהל את שני הקידוחים הקודמים שנערכו במקום בסוף שנות ה-90 ושהופסקו כתוצאה מאילוצים טכניים ולאחר שהתגלו סימני נפט.

לוי סגר מעגל לאחר שעזב את ישראמקו וגויס על ידי ליבוביץ' לשמש מנכ"ל שמן. רכש מפורסם יותר מלוי היה הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שהסכים לשמש יו"ר שמן זמן קצר לאחר פרישתו מצה"ל. לוי ואשכנזי נהנים כל אחד משכר חודשי של כ-100 אלף שקל ומשלל הטבות. כמו כן מחזיק אשכנזי באופציות ששווין מוערך במיליוני שקלים.

לאחר הזכייה בזכויות ב-2010 שונה שמו של הרישיון לשמן. ליבוביץ' הודיע בשנה שעברה על מכירת חלקו ברישיון לדבריו לאחר שלא הצליח לקבל היתר הלכתי לביצוע עבודות קידוח בשבת. בנוסף מכרה שמן חלק מאחזקותיה ברישיון וגייסה סכומים נוספים באמצעות הנפקת אופציות כדי לגייס את הון שהיה חסר לה לביצוע הקידוח.

שותפיה של שמן לקידוח ים-3 הם זרח שרכשה כ-7.5% מהזכויות ברישיון תמורת כ-12 מיליון דולר. זרח נשלטת על ידי גוליבר בראשותו של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן. בנוסף שותפה בקידוח גם חברת אדן אנרגיה המחזיקה ב-3.05% ממניות שמן נפט וגז. בעל המניות הגדול באדן הוא בית ההשקעות מיטב-דש. נתח נוסף של 4.8% ממניות שמן מוחזק על ידי חברת צמיחה של גרינסטון ואולטרה-אקוויטי.

שותפה נוספת לזכויות ברישיון שמן היא חברת הקידוחים CDC מאזרביג'אן שהגדילה את חלקה בזכויות מ-5% ל-10%.

בשמן הסבירו כי אין להם רצון להוסיף בשלב זה פרטים כלשהם מעבר להודעה.

בעלי הזכויות ברישיון
 בעלי הזכויות ברישיון