"רוב היהודים שחיים בארה"ב מקיימים קשר עמוק עם ישראל"

שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, ישראל וארה"ב, הן כנראה גם הקרובות ביותר ■ ג'רי סילברמן, מנכ"ל הפדרציות של צפון אמריקה, מסביר שכדי שהדור הצעיר האמריקאי ימשיך את הקשר, הוא חייב לבוא לבקר בישראל

שלושה מתוך חמשת ילדיו של ג'רי סילברמן, מנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, שהו למעלה מעשרה חודשים רצוף בישראל באחת מהתוכניות המביאות נוער יהודי צעיר לארץ. ההשפעה של הביקורים, עליהם ועליו, ניכרת לאורך כל הריאיון עם האיש שנמצא כיום במוקד החשוב ביותר של מערכת הקשרים בין שתי הקהיליות היהודיות הגדולות בעולם.

סילברמן, העומד בראש ארגון-הגג החשוב מבין הארגונים היהודיים בארה"ב, התראיין ממשרדיו בניו יורק באמצעות סקייפ ודבר אחד עלה כקו ברור מתשובותיו למגוון נושאים: החשיבות הגדולה, בשימור וטיפוח הקשר בין שתי הקהיליות היהודיות המודרניות הגדולות ביותר - זו של ישראל ושל ארה"ב - היא באמצעות תוכניות המסע והטיולים שמביאות המוני יהודים אמריקאים לישראל.

- מה החוויה המשמעותית ביותר שלקחו עמם שלושת ילדיך כאשר היו בארץ לתקופות הממושכות?

"כל אחד מהם חזר עם משהו אחר. הבכורה הושפעה עמוקות מצעדת ענק סובבת ירושלים, שבה השתתפו יהודים אמריקאים וישראלים, והיא אמרה שהקונספט של 'עם אחד' פתאום הורגש אצלה בצורה מוחשית. בתי השנייה, ניצלה את השנה בישראל כדי לטייל ולראות כמה שיותר מהמדינה. היא חזרה עם חוויית היופי של הארץ. בני השלישי אמר שהדבר המשמעותי ביותר עבורו היה היחסים החבריים שפיתח עם צעירים יהודים ועם ישראלים, בהיכרויות במגרשי הספורט ובפעילויות אחרות. אנשים נכנס לו ללב. מאז שכל אחד מהם חזר מישראל, הם מבקשים לנסוע שוב ושוב. הם מתגעגעים, מדברים על ישראל, הם מרגישים אותה. הקשר הוא בלתי ניתן להפרדה".

- נשמע כמו מה שכל הישראלים מרגישים כלפי ניו יורק, לא?

סילברמן צוחק. "זה יותר מכך, כמובן, כי אצל הצעירים היהודים זה ממשיך אחר-כך לפעילות בקולג'. לפעמים הם בוחרים ללמוד באחת מהתוכניות של לימודי יהדות או לימודי מזרח תיכון והופכים את החיבור הזה לישראל, גם לקשר מקצועי. יש לנו כבר מספר מחקרים שנערכו על הנוער שהשתתף בתוכנית 'תגלית' ואין ספק שזה מגדל שכבה של יהודים צעירים שהם יותר מעורבים, יותר אקטיביסטים".

צריכים ללמוד על הסכסוך

מזה שנים רבות, השיח בעולם היהודי נע סביב החיבור בין יהדות ארה"ב לישראליות. שתי הקהיליות היהודיות הגדולות בעולם ממוקמות שם וכאן, והקשר הפורה ביניהן נתפס כחוליה היהודית החשובה ביותר. לישראלים, שיהדותם מובנת מאליה, לעיתים אפילו מורגשת להם כמשהו כפייתי, קשה לראות את הקושי והאתגר שבעצירת התבוללות העם היהודי ובשימור הקשר עם הקהילה הגדולה בארה"ב.

לדברי סילברמן, האירוע הגדול הבא שבו ייפגשו שוב אמריקאים וישראלים הוא בנובמבר בירושלים, שם ייערך אירוע ה-GA - הכינוס הכללי של יהדות צפון אמריקה: "אנחנו מתכנסים ומנסים לחשוב על האתגרים של העם היהודי וגם על ההזדמנויות. השנה, הגדרנו את המפגש הזה בכותרת 'גלובל שוק'. הנושאים שמעסיקים את העם היהודי אולי חוזרים על עצמם, אבל תמיד יש ניואנסים שונים ודור צעיר שמביא רעיונות נוספים. התחושה שלי היא שרוב היהודים שחיים בארה"ב מקיימים קשר עמוק עם ישראל ומחפשים דרכים אקטיביות לממש ולהראות את התמיכה שלהם. באירוע ענק כמו ה-GA זו הזדמנות לשמוע ממגוון קהילות את הניואנסים האלו ואת הגישות החדשות".

- אתה מציג את הקשרים העמוקים האלו באופן אופטימי, אך ידוע מהמידע שהצטבר שהצעירים היהודים הרבה פחות מחוברים לישראל.

"זה נכון שהדור הצעיר לא מתייחס לישראל כפי שהדור שלי התייחס, למרות שאני כן חושב שהתשתית ליחס היא אותה תשתית. הבסיס הוא הבסיס, והוא ההשקעה של כולנו - כל יהודי ארה"ב, בעתידה של ישראל, כי לכולנו יש מניות בעתיד של העם היהודי. אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים חדשות ויצירתיות להפרות את הקשר הזה".

- יש מחקרים רבים על המשך פעילות של הצעירים בקולג'ים אך מנגד שומעים כאן בישראל רבות על קבוצות מאוד ביקורתיות כלפי ישראל, במיוחד בקמפוסים.

"קמפוסים הם קרקע פוריה לאקטיביזם פוליטי, מכל סוג שהוא, ואנחנו בהחלט רואים את שבועות האפרטהייד בקמפוסים, שמכוונים נגד ישראל. זה מנוהל על-ידי פלסטינים וסטודנטים יהודים נוטלים גם הם חלק. אני מאמין שזה אתגר גדול עבורנו במיוחד, כאשר מדובר בצעירים יהודים שלפעמים אין להם את הרקע הרחב על ישראל והם למדו על ישראל באופן חד-צדדי ולצערי לא מכירים את הרקע ההיסטורי כמו שצריך. אני מאמין שיש צורך בהשכלה מאוזנת, שתלמד על שני הצדדים של הסכסוך".

הביקורת על ישראל פוחתת?

אחת הדילמות של הקהילה היהודית בארה"ב היא כיצד להתמודד עם הביקורת כלפי ישראל. מצד אחד, השמעת ביקורת במדינה דמוקרטית היא דבר לגיטימי. מצד שני, התמיכה בישראל מעקרת את היכולת לבקר באמת.

לדברי סילברמן, "זה חלק מהדמוקרטיה. לכל אחד יש זכות לביקורת על ישראל. לדעתי רמת וכמות הביקורת לא גדלה בשנים האחרונות, ואולי אף פחתה, אבל זה בהחלט משהו שעלינו להיות ערים אליו ולחשוב כיצד מיידעים את הצעירים בנוגע לשני הצדדים של הסיפור ולוודא שהם מקבלים מידע מספיק עמוק על הסכסוך".

- על סמך מה אתה מרגיש שהביקורת על ישראל פחתה?

"אין לי בסיס מידע מחקרי, זה מבוסס רק על התחושה שלי. אני חושב שהסיבות לירידה בעוצמות הביקורת נעוצה גם בכמות היהודים האמריקאים שמגיעים ומבקרים בישראל, גם בזכות העבודה המאוד חשובה של 'הלל', ארגוני הסטודנטים היהודיים בקמפוסים, וגם בזכות העבודה הנחושה של השגריר העוזב, מייקל אורן".

- איך יהדות העולם תופסת את הכנסת בישראל ואת מנהיגותו של נתניהו?

"אני חייב להגיד שאני בהחלט רואה שינוי בכנסת. אני נזכר באותו שבוע, לפני כשנתיים הגעתי לישראל לפגישות של 48 שעות ואז הסתבר שחוק רותם (ח"כ דוד רותם, "ישראל ביתנו" - ט"ש), לשינוי הגדרת האחריות על הגיור עמד על הפרק ומצאתי את עצמי נשאר כאן שבועות, עד לסיום המושב ועורך לובינג אינטנסיבי בכנסת. מבחינתנו, יהדות ארה"ב, זה היה יכול להיות פתח למשבר קשה.

"הקדשתי לכך המון זמן, ולא עזבתי את ישראל עד שביטלו את החוק. אני משווה את אותם הימים לביקורים האחרונים שלי כאן, כשהכנסת החדשה כבר התחילה לעבוד. אני פוגש את הח"כים החדשים, לדוגמה את יאיר לפיד ונפתלי בנט, ואת המגוון וריבוי הנשים בכנסת החדשה, ואני חייב לומר, האנרגיות שונות. התרחש אצלכם שינוי עצום. צריך להבין ששינוי לא מתרחש בין לילה, אבל בכנסת החדשה רואים אנרגיות שונות ויעדים יותר ברורים של מתן תשובות לחברה האזרחית.

"בנוגע לראש הממשלה נתניהו, אני מבין מהסקרים וממה שאני שומע, שלציבור הישראלי יש בטחון גדול בו מהרבה בחינות. זהו ראש ממשלה שהוא גם מדינאי ובעל יכולות כלכליות ואני מאמין שהדור הבא של המנהיגים בישראל צריך זמן כדי לצמוח ולהתנסות, ודווקא העובדה שיודעים שהוא יישב בתפקיד עוד כמה שנים, תאפשר להם את זמן ההתפתחות שהם זקוקים לו".

"המשבר פגע בנו קשות"

אי-אפשר להפריד את הקהילה היהודית בארה"ב מהמשבר הפיננסי הגדול של 2008. הפגיעה הייתה כמעט בכל הרבדים וההשפעה הייתה לא מבוטלת כמעט בכל תחומי החיים.

"אכן המשבר פגע בנו קשות, ואף בגיוס התרומות, אבל אנחנו כבר רואים את תהליך ההתאזנות והעמידה מחדש על רגליים יציבות", מסביר סילברמן. "ראש עיריית שיקאגו, רם עמנואל, התלוצץ כשאמר שאף אחד לא רוצה לבזבז לריק 'משבר טוב' ואכן, המשבר הכלכלי הזה היווה עבורנו הזדמנות לעשות תהליך חשיבה פנימי, ולבדוק את ההצדקה לכל מהלכי המימון שלנו ולימד אותנו איפה אפשר לקצץ ואיפה להתמקד. הוא חייב אותנו לפתח רעיונות חדשים בתחום גיוס התרומות ולהיות יותר יצירתיים ביצירת מעורבות בקהילות".

- איך אתה רואה כיום את האתגרים הגדולים של הקהילה היהודית בארה"ב, הן בנוגע לשימור רוחני והן בהמשך הסיוע והתרומות לישראל?

"לטעמי, הדבר החשוב ביותר הוא חיזוק הקשרים בין ישראל לעם היהודי. כמה שיותר מפגשים, כמה שיותר מסעות, פרויקטים שיביאו עוד ועוד יהודים אמריקאים לביקורים כאן ולמפגשים עם מנהיגים ישראליים, עם דמויות חינוכיות, עם ההיי-טק הישראלי. זה קריטי".

- אינך חי בישראל. האם אינך שומע ממנהיגים ישראלים אמירות שמפקפקות בזכותך להביע את דעתך בנוגע לישראל?

"פוליטיקאי ישראלי הציע לי לפני כמה שנים לעשות עלייה ולהביא איתי מיליון יהודים מארה"ב. 'תקים מפלגה משלך, ואז יהיה לך קול וזכות לדבר על מה שקורה בישראל'. אבל הדברים שלו היו מאוד קיצוניים, אני ממעט לשמוע גישה כזו. רוב המנהיגים הישראלים דווקא רוצים לשמוע את דעתי וכן מבינים את החשיבות של הקשר בין יהדות ארה"ב לישראל. ראש הממשלה נתניהו אמר באחד מנאומיו שהוא אמנם ראש ממשלת ישראל, אך שהוא מרגיש גם כראש הממשלה של העם היהודי ואני מאמין לו שהוא מתכוון לכך".

- בעשור האחרון הכוח של הקהילה ההיספנית בארה"ב הולך וגדל. האם הקהילה מקדישה מחשבה ליצירת קשרים עם דור שפחות מכיר את היהודים ואת ישראל?

"הקהילה היהודית מנסה יותר ויותר לפנות ולהגיע אליהם. ארגון איפא"ק וארגון AJC (אמריקן ג'ואיש קומיטי) מנהלים פרויקטים שלמים ומתוקצבים בתחום הזה בשנים האחרונות. חלק מהפדרציות, במיוחד זו של לוס אנג'לס ושל ניו יורק מתחזקות קשרי קהילה פעילים עם הקהילות ההיספניות המקומיות. בנוסף, גם הקהיליות היהודיות של סן דייגו, דלאס, יוסטון, מיאמי ופיניקס, מנהלות קשרי קהילה על בסיס לא קבוע, כולל חבירות בתחומים פוליטיים שנוגעים לשתי הקהילות וכן פעילות בנושא של צדק חברתי".

- איך אתה מסביר את העובדה שכל הארגונים היהודיים מנוהלים על-ידי גברים ושאין כמעט בקרבכם, בהנהגה בכירה וזוטרה, נוכחית נשית?

"את צודקת. זה בהחלט תחום שאנחנו צריכים לעבוד עליו ולצמוח בו, במיוחד אם משווים אותנו לצמיחה של נשים מנהלות בסקטור העסקי. אני נוסע בקרב הקהיליות היהודיות ושואל בעיקר את הנשים, האם קריירה בתחום ניהול מוסדות וארגונים יהודיים זה משהו שהוא אופציה מבחינתן. אני מודה שעדיין לא פיצחנו את זה לחלוטין אבל אני אופטימי וחושב שבעשר השנים הקרובות נראה יותר נשים בהנהגת הקהילות היהודיות".

תרומות בסך 3 מיליארד דולר בשנה

סילברמן הוא אולי האדם הבכיר ביותר בצומת הדרכים המשמעותית של תיאום וארגון הקהילות היהודיות של צפון אמריקה בכלל, וארה"ב בפרט. ארגון הפדרציות של צפון אמריקה הוא אחד מן התורמים הכבדים ביותר למטרות יהודיות וישראליות. הקהיליות והפדרציות המקומיות מגייסים מדי שנה למעלה מ-3 מיליארד דולר בתרומות, המחולקות למטרות שירותי רווחה מקומיים (Social welfare), שירותים סוציאליים, פרויקטים חינוכיים. הפדרציות היהודיות נחשבת לאחד מעשרת מגייסי התרומות הגדולים ביותר בארה"ב. חלק מהכסף נתרם לפרויקטים בישראל והוא מנותב בשיתוף עם ארגונים ישראלים.

יהדות ארה"ב

מספר היהודים: 5.4 מיליון

אחוז מתוך האוכלוסיה הכללית: 1.74%

הקהילה הגדולה ביותר: ניו-יורק עם 1.7 מיליון יהודים

מספר אירועים אנטישמים ב-2012: 927

מספר חברי קונגרס יהודים: 34