הכול קשרים: יעל אנדורן ובעלה, קרנית פלוג ובעלה

מדור חדש ב"גלובס": המשפחתון - העסקים, הפוליטיקה, הרגולציה ומי שמחבר ביניהם

בעל ואישה: יעל אנדורן ואופיר קרני

מצב משפחתי: נשואים פלוס 3 בנות

מקום מגורים: רמת-אביב ג', תל-אביב

היא

אנדורן היא למעשה האדם הכי חזק במשרד האוצר, אחרי יאיר לפיד, שר האוצר. לתפקידה הנוכחי נכנסה רק השנה, רגע לאחר שלפיד מונה לתפקיד, ובכך הפכה לאישה הראשונה שמונתה לתפקיד הלא קל. למעשה, דרכה של אנדורן לתפקיד זה הייתה כמעט סלולה, בעיקר על רקע הקריירה שבה בחרה. תפקידה האחרון היה מנכ"לית עמיתים, המטרייה שתחתה אוגדו כל קרנות הפנסיה הוותיקות. לתפקיד זה נבחרה והיא רק בת 34, ולפניו למדה לא מעט על המשק הישראלי דרך עבודה כסגנית ראש אגף התקציבים במשרד האוצר (האישה הראשונה בתפקיד), וכן כממונה על תקציבי הבריאות, הרווחה והחינוך - תקציבים שעומדים בראש סדר העדיפויות הציבורי. עכשיו, כמעט 20 שנה אחרי שהצטרפה לראשונה למשרד האוצר, היא סוגרת מעגל.

אנדורן נולדה בקיבוץ גבעת השלושה (ממזרח לפתח-תקווה), שנייה בין 4 ילדים, לאב כלכלן ואמא עובדת סוציאלית. כשהייתה בת 3, נסעה המשפחה לשליחות באיראן - לא פחות ולא יותר - וחזרה לארץ אחרי 3 שנים. המשפחה השתקעה ברמת השרון, אך ארזה בשנית את מטלטליה 4 שנים מאוחר יותר, והפעם לבריטניה. אנדורן הייתה אז בת 10, ולאחר 4 שנים בעיר שיש בה "סרטים טובים", חזרה המשפחה לרמת השרון ואנדורן למדה בתיכון רוטברג בעיר. בצבא שירתה ביחידת 8200 של חיל המודיעין, ובמשרד האוצר נחתה לראשונה כבר בשנתה השלישית באוניברסיטה.

בראיון האחרון ל"גלובס" הסבירה בקצרה את הצלחתה המקצועית: "כשאני מאמינה שיש לי היכולות והכלים, אני עושה את הדברים הכי טוב שאני יכולה. אני לא מפחדת".

הוא

בעלה של אנדורן זה שמונה שנים מכהן כסמנכ"ל הכספים של חברת התחבורה דן, תאגיד מכובד כשלעצמו. קרני נכנס לתפקיד פחות או יותר באותה תקופה שבה נישא לאנדורן, שמונתה אז למנכ"לית עמיתים. לא במפתיע, השניים הכירו במשרד האוצר, כשקרני עבד באגף התקציבים (בין היתר, כרכז תחום התחבורה), וזאת לפני שנעזר בתפקיד זה כמקפצה לתפקידו הנוכחי.

קרני מקפיד להתרחק מהתקשורת ומותיר את הבמה לאשתו, וזאת למרות שהוא מחזיק בתיק לא פחות משמעותי למשק הישראלי. בראיון שנתנה בעבר ל"כלכליסט" טענה אנדורן כי האמביציות שלה ושל בעלה לא מתנגשות בחיי היומיום. "כל אחד עושה את הקריירה שלו ונותן מקום לשני. יש גם תמיכה מאוד גדולה, והקריירות שלנו כמעט לא נוגעות לאופן שבו אנחנו מגדלים את הבנות שלנו". כשחגגה לו יום הולדת 40, סיפרה אנדורן כי "הוא יותר מוטרד מהגיל ממני. אני בכלל לא מכירה את המילה דיכאון בהקשר של גיל".

יעל אנדורן

תפקיד: מנכ"לית משרד האוצר

גיל: 42

השכלה אקדמית: תואר ראשון בסוציולוגיה וכלכלה, ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחשבונאות, שניהם מהאוניברסיטה העברית

עוד משהו: נישואיה של אנדורן לקרני הם פרק ב' שלה. בצעירותה, הייתה נשואה במשך 11 שנה לרועי ורמוס, בעברו מנכ"ל בית ההשקעות פסגות. השניים הכירו בתיכון שבו למדו ברמת השרון; עבור קרני מדובר בפרק א'

ועוד משהו: יועץ התקשורת של אנדורן הוא מוטי שרף, שמדברר חלק לא מבוטל מהחברות הגדולות במשק הישראלי.

אופיר קרני

תפקיד: סמנכ"ל הכספים של דן

גיל: 44

השכלה אקדמית: תואר ראשון בכלכלה מאונ' בר אילן ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחשבונאות מהמרכז הבינתחומי הרצליה

עוד משהו: דח"צ ב"איתי פיננסים", העוסקת בפעילויות פיננסיות בנגזרים ובמוצרים מובנים, ובחברה הפרטית מאי בטר

ועוד משהו: הוא ואנדורן נולדו באותו חודש, בהפרש של 3 ימים ושנתיים

בעל ואישה: ד"ר קרנית פלוג ופרופ' שאול לאך

■ מצב משפחתי: נשואים פלוס שניים

■ מקום מגורים: ירושלים

היא

בניגוד גמור לאנדורן, פלוג היא האישה שכמעט עשתה את זה. כמעט הייתה לנגידה הראשונה, כמעט העפילה לפסגת בנק ישראל, כמעט עקפה בסיבוב את כל היורשים ממין זכר של הבוס לשעבר, סטנלי פישר, שחיבתו אליה לא ממש סייעה לה לקבל את התפקיד.

פלוג היא ירושלמית מבטן ולידה (כמעט), ואפשר להגיד כלכלנית מבטן לידה. היא נולדה בפולין, וכשהייתה בת 3, עלתה משפחתה לארץ. אביה, נח פלוג ז"ל, היה מניצולי אושוויץ. לאחר שעלה לישראל, השתלב במשך 3 עשורים בשירות הציבורי, בין היתר ככלכלן באגף התקציבים של משרד האוצר. לאחר שפרש מהשירות הציבורי, הקדיש את חייו לזכויות ניצולי השואה ולדאגה לרווחתם. לפלוג יש אחות אחת.

את דרכה לצמרת בנק ישראל החלה פלוג דווקא ככלכלנית בקרן המטבע הבינלאומית (עבודה ששילבה במסגרת לימודי הדוקטורט בניו-יורק). כשחזרה לארץ, הצטרפה למחלקת המחקר של בנק ישראל והוציאה תחת ידיה מחקרים ממחקרים שונים. ביולי 2011 מונתה למשנה לנגיד, ומאז פרישתו של פישר, ביולי האחרון, היא מכהנת כנגידה בפועל עד למינוי נגיד קבוע.

בתחילת החודש, בראיון ל"ידיעות אחרונות", טענה: "הוכחתי שאני מתאימה להיות נגידה", והודתה כי נפגעה מכך שמועמדותה לתפקיד נפסלה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "נפגעתי כי לא ידעתי ואני לא יודעת גם היום להסביר למה ומדוע פוסל אותי ראש הממשלה. אני חשה אכזבה והחמצה".

הוא

לאך עשה מסלול אקדמי די דומה לזה של אשתו, אך בניגוד אליה - נותר באקדמיה ולא פנה לשירות הציבורי או הפרטי. לאך, שעלה לארץ בצעירותו מארגנטינה, הוא פרופסור לכלכלה ומשמש ראש החוג באוניברסיטה העברית. בראיון שהעניקה ל"ידיעות אחרונות" סיפרה עליו פלוג: "הוא נתן לי תמיכה לאורך כל הדרך, ואני מדגישה - לאורך כל הדרך", וציינה כי "בבית אנחנו לא מדברים על כלכלה".

שמו של לאך עלה לראשונה לכותרות העיתונות הכלכלית באמצע 2011, כשפלוג מונתה למשנה לנגיד. דוח של מבקר הפנים של בנק ישראל משנת 1998 קבע כי לאך הועסק בבנק באופן חריג, בלתי תקין ובניגוד לכל נוהל תקין. לפי הדוח, בשלהי 1996 הוקם צוות לחקר התפתחות הפריון במשק, ובו היו אמורים לקחת חלק לאך ופרופ' מנואל טרכטנברג, וזאת בעוד פלוג עצמה מכהנת כסגנית ראש מחלקת המחקר. תקצוב הצוות עמד על 73 אלף שקל, אך בפועל לאך הועסק לבדו וקיבל 75 אלף שקל. בתגובה ציין לאך: "ההתנהלות שלי הייתה מול ראש המחלקה, פרופ' ליאו ליידרמן. כל הקשר שלי היה איתו. יצאתי מנקודת הנחה שהכול היה והתנהל כפי שהיה צריך". ועדת טירקל, עם זאת, קבעה אז כי אין בפרשה זו כדי למנוע את מינויה של פלוג למשנה לנגיד.

ד"ר קרנית פלוג

תפקיד: משנה לנגיד בנק ישראל וממלאת מקום הנגיד

גיל: 58

השכלה אקדמית: תארים ראשון ושני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ודוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק

עוד משהו: אביה, נח פלוג ז"ל, ניצול שואה, היה בעברו יועץ כלכלי לשגרירות ישראל בגרמניה, ועד מותו לפני שנתיים שימש יו"ר מרכז ארגוני ניצולי השואה. "איש מתון ופרגמטי", תיארה אותו בעבר

ועוד משהו: ככל הידוע, פלוג נעזרה בחודשים האחרונים בשירותיו של יועץ התקשורת זמיר דחב"ש

פרופ' שאול לאך

תפקיד: ראש החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית

גיל: 57

השכלה אקדמית: תואר ראשון בכלכלה מהאונ' העברית, ובעל שני תארי מוסמך בכלכלה מאונ' ייל ומקולומביה. את הדוקטורט בכלכלה עשה באונ' קולומביה

עוד משהו: יש לו אתר, http://saullach.weebly.com, שדרכו אפשר לשלוח לו מייל וללמוד על עבודתו האקדמית

ועוד משהו: משמש עורך בכתב העת האקדמי The Journal of Industrial Economics