אייל גבאי הגיש תגובה בנוגע להצבעות מחזיקי אג"ח IDB

המומחה הכלכלי מטעם ביהמ"ש באי.די.בי מביע ביקורת לגבי התהליך שהתנהל עד כה למכירת השליטה בחברה, זאת מאז קיבל נוחי דנקנר דחייה מביהמ"ש

אייל גבאי, המומחה הכלכלי מטעם ביהמ"ש בחברת אי.די.בי, עדיין בשליטת נוחי דנקנר, הגיש היום (ה') את תגובתו לשופטת המחוזי, ורדה אלשיך, לגבי הצבעות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות בנוגע להסכם אליו הגיעו עם שותפם איש העסקים אדוארדו אלשטיין.

בתגובתו של גבאי ניתן להבחין בביקורת לגבי התהליך שהתנהל עד כה למכירת השליטה באי.די.בי, זאת מאז קיבל דנקנר דחייה מבית המשפט. "בית המשפט ראה בדחיית המועדים להגשת הצעות להסדר פתח להשאת הצעות להגברת התחרות...עם זאת הוא לא הורה ולא פתח פתח להליך מעין מכרזי, לא הורה על איתור אקטיבי של משקיעים פוטנציאלים ואף לא הורה על פתיחת חדר מידע".

כיום מונחת של שולחנו של ביהמ"ש שתי הצעות בלבד: זו של דנקנר ושל איש העסקים אלכסנדר גרנובסקי (להשקעה של 826 מיליון שקל באמצעות כספי חברת אמבלייז), וההסכם שאליו הגיעו נאמני אג"ח אי.די.בי אחזקות עם אלשטיין, שלפיו ישקיע האחרון כ-770 מיליון שקל בחברה.

גבאי סבור כי אין זה מפתיע שמדובר על שתי הצעות בהן המשקיע המממן הינו זר ולא ישראלי, וזאת בשל מגבלות בשוק המקומי, ביניהן הצעת החוק לצמצום הריכוזיות אשר מדירה גורמים ישראלים מלבצע את הרכישה, אישור רגולטורים ומגבלות של לווה בודד במערכת הבנקאית. לפיכך הוא טוען כי "ההנחה לפיה עסקת אי.די.בי ידועה לציבור המשקיעים העולמי - טעונה הוכחה".

זאת ועוד, מציין גבאי כי לוח הזמנים הצפוף הביא את נאמני אג"ח אי.די.בי אחזקות שלא לנקוט בהליך אקטיבי לחיפוש משקיע, שכן עלול הדבר מבחינתם לסכן את ההצעה שהניח בפניהם אלשטיין, ולכן מציין גבאי, מדובר על החלטה "הגיונית המצויה במתחם הסבירות".

בשורה התחתונה, מציע גבאי לביהמ"ש להבהיר כי כל מציע רשאי להגיש הצעות להשקעה באי.די.בי, וכי למחזיקי האג"ח עומד שיקול הדעת האם לקבלן או לא. יתרה מכך, גבאי סבור כי דחייה נוספת בהליך הסדר החוב של אי.די.בי, משאירה מקום לפעול לביצועו של "הליך מעין מכרזי שיביא לתחרות מוגברת ולהשאת הערך לנושאים".

נזכיר כי בעקבות פניות החברה ומחזיקים פרטיים לביהמ"ש, קבעה אלשיך, המחליפה בתיק אי.די.בי את השופט איתן אורנשטיין שיצא לחופשה, כי היא דוחה את הצבעות מחזיקי האג"ח לגבי דחיית 25 מיליון דולר ששותפם אלשטיין היה אמור להעביר לחשבון נאמנות עבורם, ובכך למעשה לאשר את ההתחייבות ביניהם, לפיה ניתנת לאחרון זכות סירוב ראשונה להצעות רכישה נוספות שיעלו.