כך פספסו האנליסטים זינוק של 85% במניית בזק

בזמן שהאנליסטים הזרים האמינו במניית בזק, הקולגות שלהם בישראל פספסו בענק ■ אנליסט ישראלי: "אם תסתכל על העבודות, אתה תראה שאף אחד מהאנליסטים העמיתים שלי לא ממש עשה מחקר. יש פה הליכה עם הטרנדים"

התהפוכות שעבר שוק התקשורת בשנים האחרונות והשינויים בכללי התחרות, השפיעו באופן מהותי על היכולת לחזות את ההתרחשויות העתידיות בתחום בשנים הקרובות. את הביטוי לאופן שבו התחזיות נטרפו ניתן לראות כאשר בוחנים את ההמלצות של האנליסטים המקומיים שמסקרים את חברת בזק . בתי ההשקעות בישראל העניקו למניה המלצות מכירה, החזק ותשואת שוק, ואילו המניה זינקה מתחילת השנה ב-85%.

בניגוד לאנליסטים הישראלים, שכאמור פספסו את העלייה בבזק וכנראה שאף גרמו להפסדים כבדים לגופים המוסדיים ולקרנות שמושפעות מהמלצותיהם, האנליסטים הזרים קראו את המפה הרבה יותר טוב והמליצו על מניית בזק ללא כחל ושרק. קשה להשיג את הנתונים המדויקים על היקף התנועות ולדעת כמה מניות מכרו הגופים הישראלים וכמה קנו הזרים ב-2013, אבל סביר להניח שמדובר במאות מיליוני שקלים.

אין מחשבה עצמאית

כאשר בודקים את ההמלצות של המשקיעים הזרים, לעומת המקומיים, מגלים כי מחיר היעד הממוצע של הבנקים הזרים עומד על כ-6.2 שקלים למניה לעומת כ-4.6 שקלים למניה בממוצע בקרב האנליסטים הישראליים. מחירה של המניה עומד כיום על 6.9 שקל. בנוסף, מרבית האנליסטים הזרים עדכנו במהלך הרבעון השלישי את מחיר היעד כלפי מעלה. מנגד, העלייה בשער המניה והפסימיות של האנליסטים הישראלים גרמו לכך שמחירי היעד של בתי ההשקעות הישראלים נמוכים ב-30-40% מהשער שבו המניה נסחרת היום.

איך זה קורה, ולמה במקרה של בזק, שהיא רק דוגמא מייצגת, ראו האנליסטים הזרים והמשקיעים הזרים שינויים והזדמנויות שבישראל פספסו בגדול? ראשית יש לומר לחובתם של האנליסטים הזרים שהם לא חסינים מטעויות ובשנה שעברה חלק מהם פספסו בגדול בשוק הסלולר.

סיטי בנק למשל העניק מחיר יעד של 100 שקל למניית פרטנר, כאשר המניה נסחרה ב-84 שקל. לאחר התחרות נאלץ סיטי לחתוך את המחיר ל-17 שקלים למניה. פספוסים וטעויות בעבודת האנליזה הם חלק טבעי מהמשחק, אבל יכול להיות שאת התשובות צריך לחפש במקום אחר, כפי שטוענים לא מעט אנליסטים זרים בשיחות אוף דה רקורד.

אחד האנליסטים המקומיים אומר בשיחה עם "גלובס" את הדברים הקשים הבאים: "אין פה ריבוי דעות. אין מחשבה עצמאית. אני בטוח שאם תסתכל על העבודות, אתה תראה שאף אחד מהאנליסטים העמיתים שלי לא ממש עשה מחקר. יש פה הליכה עם הטרנדים. גם בסלולר לא מעט אנליסטים חתכו ואמרו שהולך להיות נוראי ובינתיים המניות קפצו. למה זה קורה? כי לא עושים באמת מחקר ואף אחד לא נכנס לעומק. רואים מה גולן עושה ולאן הענף הולך וקובעים מחיר. ועל בזק הכפילו את זה, בגלל הסלולר. ראו מה קרה לחברות הסלולריות ופחדו שהתחרות בשוק הקווי תהיה זהה ולכן חתכו את ההמלצות בצורה חדה על בזק, למרות שמי שהיה עושה עבודה ורואה מה קרה בשווקים שנפתחו לתחרות, יכול היה להגיע למסקנות אחרות לגמרי.

"בישראל שומעים ששר התקשורת מכריז שהוא רוצה תחרות בטלוויזיה וישר חותכים את המחיר. רואים את מיזם חברת חשמל שלא פרס סיב אופטי אחד, או את השוק הסיטונאי שיבוא מתי שהוא ורואים בכך את חזות הכול. במקרה של בזק זה בא לידי ביטוי בצורה קיצונית.

"האנליסטים הישראלים פשוט לא מתעמקים וגורמים ללקוחות נזק אדיר. השוק הסיטונאי יכול לפגוע בבזק, אבל הוא יכול להוות גם הזדמנות אדירה לחברה. רואים את זה בעולם, הכול גלוי, אז למה לא ללמוד מהניסיון שנצבר אצל הבנקים הגדולים בעולם שמבינים שבזק עם תשואת דיבידנד של 10% היא מניה שאתה רוצה להחזיק בתיק שלך".

האנליסט ממשיך ומתייחס למה שכבר פורסם כאן לא מעט פעמים. הפספוס של האנליסטים בישראל קשור לחוסר היכולת שלהם להעריך את כוחה של בזק בשוק העסקי. אגב, גם משרד התקשורת לא מבין את זה ולכן הרגולציה שלו עקומה, אבל בזק בשוק העסקי היא כוח אדיר שאין ולא יהיו לו מתחרים. כשחושבים על תחרות מול בזק לוקחים בחשבון בעיקר את השוק הפרטי, שבו היא מנצחת את הוט, המתחרה העיקרית, אבל לא מבינים שבשוק העסקי היא רק הולכת ומתחזקת.

לא מתאהבים במניה

איך האנליסטים הזרים רואים את בזק? כאמור, גם הם לא חסינים מטעויות, אבל הם ממהרים לתקן. בניגוד לישראלים, הם לא מתאהבים במניה, אומר אחד האנליסטים הזרים שזיהה נכון והמליץ לקנות את מניית בזק.

"כשאתה בישראל, ואני רואה את זה בעבודה מול השוק הבינלאומי, אתה מחובר לחדשות כל יום ואתה מפספס את התמונה הגדולה. בסקטור התקשורת במיוחד - חייבים להרים את הראש ולהסתכל על התמונה הגדולה. אם תתמקד בכל מבצע של יופון - תפספס. הזרים רואים שוק שעבר מהפיכה שאת שיאה כבר עברנו. בזק מחלקת הרבה דיבידנדים, תזרים המזומנים חזק וממשיך להיות חזק, בעולם רואים שתחרות תשתיתית זה נושא מסובך ולוקח זמן, אבל בישראל פשוט נשאבים לתוך המרה השחורה. נפגשים עם חברת חשמל ומשתכנעים. כשרואים מה קרה באירופה אז רואים את התמונה אחרת ואתה רואה שחברות הטלקום הוותיקות חוטפות מכות אבל בסופו של דבר יודעות להתמודד עם זה. כאן הפספוס הגדול לדעתי. מאוד קל להישאב לחדשות היומיומיות".