צה"ל ניצח: תקציב הביטחון יוגדל ב-2.75 מיליארד שקל

"עודפי התקציב" יועברו בהמשך ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מחודש מאי 2013 ■ תוקם ועדה ציבורית לבדיקת תקציב הביטחון על כל מרכיביו ■ צוות בראשות הראל לוקר יזרז את פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ

הקבינט המדיני-ביטחוני החליט היום (ה') פה-אחד להגדיל את תקציב הביטחון ב-2.75 מיליארד שקל. "עודפי התקציב" יועברו בהמשך ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מחודש מאי 2013. כזכור, מערכת הביטחון תבעה תוספת של 4.5 מיליארד שקל לתקציב, כשבאוצר דרשו לעמוד בקיצוץ של 3 מיליארד שקל.

בנוסף הוחלט להקים ועדה ציבורית לבדיקת תקציב הביטחון על כל מרכיביו. יוקם גם צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר במטרה לזרז את פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ כדי לפנות קרקע לבנייה באזורי ביקוש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר ההודעה, כי "קיבלנו פה-אחד החלטה שמאזנת בין אתגרי הביטחון הגדולים שניצבים בפני מדינת ישראל, ובין הצורך להמשיך ולנווט באחריות את כלכלת ישראל מול המשבר הכלכלי העולמי".

שר האוצר יאיר לפיד מסר: "ראש הממשלה החליט להוסיף לתקציב הביטחון למרות שהתנגדתי לכך בדיון. אנחנו עדיין עומדים על כך שמערכת הביטחון צריכה להתנהל באחריות כלכלית ולהתייעל. לא נשלים עם העובדה שמעמד הביניים נושא בנטל, ומערכת הביטחון לא. אני שמח שהצלחנו למנוע העברת מלוא הסכום שביקשה מערכת הביטחון, כי 1.75 מיליארד השקלים דרושים לנו למעונות, לבריאות, לחינוך ולצעדים שיובילו להורדת יוקר המחיה בישראל".

יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ': "הצפוי מראש קרה והקבינט החליט היום הלכה למעשה על ביטול הקיצוץ לתקציב הביטחון. מדאיג מאוד שהחלטה דרמטית על תוספת של 2.75 מיליארד שקל למערכת הביטחון התקבלה כתוצאה מכיפופי ידיים בתוך הממשלה והדבר מעלה סימני שאלה על דרך קבלת ההחלטות של ממשלת נתניהו. אני קוראת לרה"מ למצוא מיליארדים נוספים ב'רזרבות התקציביות' לצרכים קיומיים אחרים של אזרחי ישראל ובהם בריאות, חינוך, תעסוקה ורווחה".

גורמים שהיו מקורבים לדיון הקבינט היום בקריה, סיפרו כי נציגי הצבא הגיעו אליו כשהם מצוידים עם לא פחות מ-630 שקפים הממחישים את הרכב תקציב הביטחון ואת ההשפעות של קיצוץ נרחב בו, על מידת המוכנות של הצבא.

לדברי חלק מן הגורמים, במהלך הדיון הציע ראש הממשלה נתניהו להוסיף מעודפי תקציב המדינה כ-2.8 מיליארד שקל למען מערכת הביטחון, זאת בזמן ששר האוצר, לפיד הביע את הסכמו למיליארד אחד בלבד.

גורמים במערכת הביטחון אמרו הערב, כי "חרף התוספת, עדיין חל קיצוץ משמעותי בהיקף מיליארד שקלים במערכת הביטחון, ועל כך המערכת תצטרך להיערך ולהעמיד ביטחון מיטבי לישראל ובמקביל להדק את החגורה".

גורם צבאי בכיר אמר: "הרמטכ"ל בני גנץ נלחם על משרתי הקבע ביושר ובאופן נקי, וימשיך לדאוג לסגירת הפערים בבטחון של ישראל". דברים אלה נאמרו על רקע שורה ארוכה של התבטאויות מהשבועות האחרונים שניסו לקשור בין המאבק התקציבי של מערכת הביטחון לבין תנאי המשרתים במערך הקבע.

שר הכלכלה וחבר הקבינט, נפתלי בנט שתמך בהגדלת התקציב - תבע גם להקים ועדה מיוחדת שתדון בנושאי הפנסיות, אגף השיקום של משרד הביטחון והמשכורות בצה"ל - תחומים שמהווים נטל של מיליארדים על תקציב הביטחון.

נזכיר, כי בחודש האחרון מתנהל ויכוח נוקב סביב תקציב הביטחון לשנת 2014 כשבאוצר דרשו לעמוד בקיצוץ של 3 מיליארד שקל, כפי שסוכם בדיוני התקציב, אולם במערכת הביטחון טענו כי הקיצוץ שהאוצר דורש עומד בפועל על כ-7 מיליארד שקל עקב "התייקרויות" ואירועים בלתי צפויים. מדובר היה בפער של 4 מיליארד שקל, שלא היה דרך לסגור אותו אלא באמצעות קיצוצים בתקציבי המשרדים האזרחיים.

שר האוצר יאיר לפיד, אמר אתמול בשיחות סגורות, כי משמעות אי הקיצוץ בתקציב הביטחון היא כי לא תהיה אפשרות אמיתית לצמצם את הפערים בחברה ולהיאבק ביוקר המחיה לטובת מעמד הביניים. זו תהיה קריסה של החברה על חשבון מערכת הביטחון, הוא טען.

בימים האחרונים הזהירו בכירים במערכת הביטחון כי תקציב של 51 מיליארד שקל יוביל לעצירת הצבא תוך פגיעה משמעותית ברמת המוכנות שלו לתרחישים שונים. גורמים במערכת הזהירו כי במסגרת תקציב נמוכה, גם האימונים ותוכניות ההכשרה של חיילי המערך הסדיר עלולים להצטמצם משמעותית, וזאת לאחר שבקיץ האחרון צומצמו באופן ניכר האימונים של יחידות המילואים. "המשמעות של תקציב כזה הוא עצירה של הצבא. לא נוכל לספק ביטחון", אמרו.