כיל: אין הצדקה שנשלם עוד שקל אחד נוסף למדינה

בנייר עמדה שהוגש לוועדת ששינסקי 2 טוענת כיל שכבר התחייבה בפני המדינה לעבודות בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, וכי בהשוואה בינלאומית, רווחיה אינם חריגים ■ היא גם טוענת כי אינה נהנית מהטבות מהן נהנים יזמי הנפט והגז

כימיקלים לישראל (כיל ) הגישה אתמול (ב') את עמדתה לוועדת ששינסקי 2, שבוחנת את היקף התמלוגים למדינה משימוש במשאבי טבע. העמדה הוצגה על-ידי עו"ד דוד תדמור, המייצג את כיל, וכוללת חוות-דעת מפורטות של מומחים בתחום כלכלת משאבי טבע, הסדרות פיסקליות ונתונים על היקף התמלוגים שמשלמות חברות מקבילות בעולם.

לטענת כיל, חברה בת של החברה לישראל, מערכת ההסכמים שכבר קיימת בינה לבין המדינה מייתרת את הצורך לקיים דיון נוסף בהעלאת התמלוגים מצדה. עמדת החברה מתבססת בין השאר על הטיעון שלפיו היא התחייבה לפני כשנה על הליך של קציר המלח והגנות ביניים בבריכה התעשייתית המשמשת אותה בדרום ים המלח, בהיקף של כ-5.9 מיליארד שקל. זאת, בנוסף להכפלת שיעור התמלוגים שהיא משלמת על רווחים ממכירת אשלג, מ-5% ל-10% החל מ-2014 ועד לתום תקופת הזיכיון של החברה לעשות שימוש במשאבי ים המלח בשנת 2030. מדובר בתמלוגים בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל.

הטיעון של כיל הוא שהחברה לא הייתה חייבת בהסכמים אלה, שכן מדובר בסוגיות שלובנו כבר בתחילת שנות ה-90' עת מכרה המדינה את החברה. עם זאת, בכיל מדגישים כי החברה בחרה לגשת להסדר עם משרד האוצר בניסיון להשיג "שקט תעשייתי" ולהתחייב על תשלום של מיליארדים, במקום להיכנס לעימות חזיתי עם המדינה. מנתונים שמציגה החברה עולה, כי היא משלמת למדינה תקבולים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לשנה.

בכיל טוענים כי ההסכם שנחתם לפני כשנה בתום דיונים ממושכים עם משרד האוצר, הושג תחת לחץ משמעותי שהמדינה הפעילה עליה, תוך איום מפורש שאם לא תממן את קציר המלח ותעלה את התמלוגים, תוקם ועדה שתבחן את הנושא לעומקו, בדומה לוועדת ששינסקי הראשונה שעסקה בתמלוגי המדינה מתגליות הגז והנפט.

מנייר העמדה של כיל עולה עוד, כי בעוד חברות אשלג אחרות בעולם משלמות במדינתן תמלוגים בהיקף של 29% ממכירותיהן, כיל משלמת 45%. מצב זה, מעמיד את כיל בעמדה של נחיתות מול חברות מקבילות, שנאבקות בשוק תחרותי. בחברה, שמעסיקה 5,500 עובדים בדרום ועוד 6,500 עובדים בעולם, רואים בניסיון של המדינה להעלות את היקף תמלוגיה כמהלך שיוביל לחניקתה.

על רקע הסכמי העבר עם המדינה ושיעור התמלוגים הגבוה ממילא שהיא משלמת לה, לטענתה, מבחינת כיל אין כל הצדקה לתשלום נוסף. בהתבסס על חוות-הדעת של פרופ' ג'יימס אוטו, שנמנה על בכירי המומחים בעולם בתחום מיסוי משאבי טבע, ורו"ח הווארד רוזן, המשמש ראש מחלקת בוררות בינלאומית בחברת הייעוץ הגלובלית FTI Consulting, הרווחיות של כיל אינה נחשבת חריגה ביחס לחברות שעוסקות בתחומה בעולם, ולפיכך אין בה רווחיות עודפת.

מחצבי ים המלח הם משאב בלתי מתכלה ואין בו רווחיות חריגה, וזאת ביחס למשאבי הגז והנפט שמתכלים ומביאים לרווחים החורגים מהרווחים הנורמליים. עוד טוענת כיל כי החברה אינה נהנית מהטבות ומהקלות שמהן נהנים יזמי הנפט והגז, ובאחרונה כיל אף הוחרגה מהחוק לעידוד השקעות הון שהקנה לה הטבות מס.

ממשרד האוצר נמסר כי "הוועדה לבחינת המדיניות לגבי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים (ועדת שישינסקי 2) הוקמה על מנת לבחון בחינה מקיפה של נושא חלק המדינה באוצרות הטבע המופקים על ידי גורמים פרטיים. פרט לענף הגז והנפט אשר הוחרגו מעבודת הועדה, כפי שכתוב בכתב המינוי, עוסקת הועדה בכלל אוצרות הטבע ותפרסם את טיוטת מסקנותיה לציבור לכשיגובשו. הועדה שומעת בנפש חפצה את כלל הגורמים לרבות כיל".