כיל תשחרר רווח של 3.8 מיליארד שקל - ותשלם 10% מס

דירקטוריון כיל החליט היום לשחרר את מלוא הרווחים הכלואים של חברת מפעלי ים המלח וחברת רותם אמפרט נגב ■ הלחץ עובר כעת לטבע וצ'ק פוינט: האם גם הן יסכימו לשחרר רווחים כלואים ביממה הקרובה?

כיל מחזירה כספים לקופה הציבורית: החברה הודיעה היום (א') כי תשחרר "רווחים כלואים" בסך 3.8 מיליארד שקל ותשלם מס בשיעור 10% - כ-380 מיליון שקל. החלטת דירקטוריון כיל לשחרר את מלוא הרווחים הכלואים של חברת מפעלי ים המלח וחברת רותם אמפרט נגב התקבלה על רקע פקיעתה הקרבה של הוראת השעה המעניקה הנחת מס על שחרור רווחים כלואים שנצברו עד תום 2011.

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר היום על הודעת כיל כי היא "תוצר של משא-ומתן נחוש שנוהל בחודשים האחרונים. נמשיך לפעול בתחום כדי שהכסף מהרווחים הכלואים יגיע לידי בעליו האמיתיים, אזרחי ישראל".

תוקפה של הוראת השעה יפוג מחר (ב') בחצות. לאחר שנה של מגעים בין החברות הללו לרשות המסים, הגיעה שעת המבחן - האם רשות המסים תצליח להגיע ליעד שהציבה לעצמה - 3 מיליארד שקל?

בשבוע האחרון ניהלה רשות המסים מגעים אינטנסיביים עם החברות הגדולות במשק, ובהן טבע, צ'ק פוינט וכיל, במטרה לשכנע אותן לשחרר את רווחיהן הכלואים. לאחר היעתרות כיל לפניות, היממה הקרובה תהיה האינטנסיבית ביותר והמכריעה.

בכירי רשות המסים ינסו להפעיל לחצים על טבע וצ'ק פוינט ולהעביר להן בפעם האחרונה את המסר הבא: קיבלתם הטבות, הנחות ושיעורי מס אפסיים - וכעת הגיעה השעה להחזיר קצת מהכסף שהרווחתם לטובת הציבור.

אם המגעים יישאו פרי, רשות המסים מצפה להכנסות של 2 מיליארד שקל. עד כה גבתה הרשות מיליארד שקל במסגרת הוראת השעה, סכום הרחוק מההערכות של משרד האוצר והרשות בעת חקיקת "חוק הרווחים הכלואים". אז העריכו כי בחברות הגדולות נצברו כ-120 מיליארד שקל שלא חולקו, ומהם ניתן יהיה לקבל כ-3 מיליארד שקל מס לטובת סגירת הבור התקציבי.

איך נוצרו הרווחים הכלואים

חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראליים הטבות מרחיקות לכת, בתנאי שרווחיהם לא יחולקו כדיבידנד והכספים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם. אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד, והכספים הללו ממוסים.

עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך, החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".

בפועל, במקום לחלק את רווחי המפעל כדיבידנד, העבירו החברות את הרווחים לצדדים קשורים כהלוואות (למשל לחברות-האם) או תחת כינויים חשבונאיים אחרים, וכך גם לא שילמו את המס הנדרש. כמו כן, החברות ביצעו תכנוני מס יצירתיים שיאפשרו להן להוציא את הכסף הכלוא החוצה, ללא חבות מס.

במטרה להתמודד עם המצב שנוצר, ב-2012 נחקק חוק הרווחים הכלואים, תחת שרביטו של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ. החוק איפשר לחברות לממש את הרווחים ולשלם מס חברות בשיעורים מופחתים, בתוך בהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה.

במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, ולפיה חברה תהיה זכאית לשלם מס חברות בשיעור מופחת על הכנסה שנצברה לחברה עד תום 2011 וטרם שולם עליה מס חברות. לפי אותה הוראה, ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס שהיא זכאית לה, אך בכל מקרה שיעור המס יהיה לא פחות מ-6%.

סכומים שלא הוערכו

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", עוד טרם חקיקת הוראת השעה ניהל משרד האוצר משא-ומתן עם ענקית השבבים האמריקאית אינטל בעקבות כוונתה להוציא מישראל כ-12 מיליארד שקל שצברה בקופתה במסגרת פעילותה השוטפת, וזאת כדי לכסות חלק מהשקעה נרחבת שלה בחו"ל.

כמו כן, לפני כ-3 שנים הפנתה רשות המסים לחברת צ'ק פוינט דרישה לתשלום מס בסכום-עתק של 1.4 מיליארד שקל, על רקע מיסוי הכנסותיה של חברה-בת שלה בסינגפור בשנים 2002-2005.

גם ענקית התרופות טבע מנהלת משא-ומתן עם הרשות על דרישה לתשלום בסך 2.7 מיליארד שקל, על רקע עסקת הענק לרכישת אייווקס (IVAX) על-ידיה ב-2005.

מחלוקות אלה אינן קשורות למשא-ומתן המתקיים לקראת פקיעת הוראת השעה. המאמצים של נציגי רשות המסים כעת נוגעים לרווחים שטרם הוצאו.

דוח שפרסם לאחרונה מבקר המדינה יוסף שפירא ועסק גם ברווחים הכלואים ציין כי בחברות שבדק משרדו איתרו פקידי השומה סכום של כ-20 מיליארד שקל שמקורם ברווחים פטורים, אשר הוצאו מרשותן של חלק מהחברות הגדולות במשק והועברו לצדדים קשורים להן. סכום נוסף שהועבר לצדדים קשורים, על-פי המבקר, מסתכם בכ-21 מיליארד שקל, אך במועד סיום הביקורת עדיין לא היה ידוע איזה סכום ממנו מקורו ברווחים פטורים.

מדוח המבקר עלה כי לאחר קבלת חוות-דעת משפטית המאפשרת לחברות שרכשו חברות-בנות ליהנות מההנחה שנקבעה בחוק הרווחים הכלואים, לא נמצאו מסמכים המעידים כי הרשות העריכה את סך הרווחים הכלואים אשר שימשו לרכישת חברות-בנות וכן את תוחלת המס שיתקבל מהוצאת שומות לחברות אלה - סכום שעשוי היה להסתכם במיליארדי שקלים.

בצ'ק פוינט בחרו שלא להגיב לידיעה.

מטבע נמסר בתגובה: "אם יהיה לנו במה לעדכן - נעשה זאת בצינורות המקובלים ובמסגרת הזמנים הקבועים בחוק".