בנק ישראל: אם השכלת החרדים לא תגדל - ישראל תידרדר

בנק ישראל מותח היום (ב') ביקורת חריפה על השכלת החרדים בישראל, וקובע כי אם האוכלוסייה החרדית לא תגדיל את שיעור ההשכלה בקרבה, ישראל תידרדר במדד ממוצע שנות הלימוד ב-OECD.

"תחזיות צמיחה ארוכות טווח מלמדות כי השינויים הדמוגרפיים שישראל עוברת צפויים להאט את קצב הצמיחה של המשק יחסית לעשורים קודמים", כך נכתב במסמך עבודה שפרסם היום הבנק, "התפתחות ההשכלה בישראל ותרומתה לצמיחה ארוכת הטווח", חלק מסקירת "ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים" שתפורסם בקרוב.

הבנק ערך התאמות בנתוני סקר כוח-האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במטרה לשקף השכלה אפקטיבית בשוק העבודה, מכיוון ש"לימודים בישיבה מופיעים בסקר כשנות לימוד רגילות, ומשום שממצאים מורים כי לימודים אלה פחות אפקטיביים מבחינת תרומתם הכלכלית להון האנושי בשוק העבודה".

בניתוח של בנק ישראל נמצא כי מספר שנות הלימוד הממוצע של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עלה מ-10.1 שנים ב-1974 ל-13.4 שנים ב-2011. אולם במרוצת השנים, ובפרט בעשור שעבר, קצב העלייה התמתן.

בבנק מציינים כי ללא קשר למתווה שבו השכלת החרדים מתכנסת לזו של שאר האוכלוסייה, קצב הגידול בממוצע שנות ההשכלה צפוי להוסיף ולהתמתן בחמישים השנים הבאות, כתוצאה ממיצוי של חלק מהעלייה ארוכת הטווח במספר שנות הלימוד; ההנחה שלא יגיעו לישראל גלי עלייה משכילים כמו אלה של העשורים הקודמים; עלייה במשקלם של החרדים והערבים, אוכלוסיות שמתאפיינות בשנות השכלה מועטות יחסית; והזדקנות האוכלוסייה.

בהתייחסות ישירה לחרדים, נכתב כי "עוד ממצא מעניין שעולה מהניתוח נוגע לשאלה עד כמה חשוב שהשכלת החרדים תתכנס לזו של שאר האוכלוסייה. ללא התכנסות כזאת ממוצע שנות ההשכלה יפסיק לגדול במחצית השנייה של תקופת התחזית. אולם במידה שמאפייני רכישת ההשכלה בקרב החרדים ייעשו דומים לאלו של האוכלוסייה הכללית, הגידול בממוצע שנות הלימוד יימשך גם בסוף תקופת התחזית, ורמת ההשכלה המצרפית תעלה בשנה כמעט.

"כאשר משלבים ממצאים אלה עם התחזית שערך ארגון ה-OECD, מוצאים שללא התכנסות של השכלת החרדים ישראל צפויה לרדת מהמקום ה-16 למקום ה-26 במדד שמדרג את חברות הארגון לפי ממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה. לעומת זאת, התכנסות של השכלת החרדים, כפי שזו תוארה בתרחיש שלנו, צפויה להשאיר את ישראל קרוב למקומה הנוכחי".

ד"ר לטם פרי-חזן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה: "יש הרבה צביעות בניסיון לתלות את מצב ההשכלה בקרב האוכלוסייה החרדית בטעמים תרבותיים. אכן, חלק ניכר מהצעירים החרדים מעוניינים ללמוד בישיבות הקטנות, אשר פטורות מלימודי ליבה מכוח חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים שנחקק בשנת 2008.

"ואולם, ישנם גם צעירים חרדים שמעוניינים ללמוד לימודי חול במטרה להשתלב בהשכלה גבוהה ובתעסוקה. לאותם צעירים המדינה אינה מספקת פתרונות. קיים היום בארץ מספר מועט מאד של ישיבות חרדיות בהן ניתן ללמוד לימודי חול וישיבות אלה נאבקות על קיומן. אם המדינה היתה מתקצבת את אותן ישיבות בשיעור גבוה באופן משמעותי מאשר ישיבות חרדיות אשר אינן מלמדות לימודי ליבה יותר ניתן היה להפחית בהן את שכר הלימוד ולמשוך יותר צעירים חרדים אל שורותיהן. הזרמת תקציבים לישיבות חרדיות תיכוניות על ידי המדינה תוכל גם לצמצם את פערי התקציב הנובעים מכך שרשויות מקומיות חרדיות מעדיפות לממן את הישיבות בהן לומדים לימודי קודש בלבד."